בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך נראית פעולה של "תנועה ציבורית" מבפנים

חודש של אימונים שנערכו פעמיים בשבוע ותירגולים מדוקדקים הסתיים במיצג שהיה הרבה מעבר למעשה אמנות

תגובות

לפני כשנה השתתפתי בפעולה של "תנועה ציבורית" בקמפוס אוניברסיטת תל אביב. שם הפעולה היה "תרגיל באזרחות" וקדם לה חודש של אימונים והכנות מצדם של חברי התנועה יחד עם קבוצת סטודנטים-מתנדבים (ואני בהם). האימונים התקיימו פעמיים בשבוע, בשעות הערב, ונפתחו בדרך כלל בתדרוך בחדר הרצאות ואחריו יציאה אל מרחבי הקמפוס הפתוחים - השבילים, המדשאות, הפסלים והאנדרטאות. חברי התנועה תירגלו יחד אתנו את הפרקטיקות הפרפורמטיביות שלהם.

נראה שמטרת האימונים, מעבר לגיבוש עם חברי התנועה הוותיקים, היתה להוציא אותנו מהקיום המדכא של "היות סטודנט באוניברסיטת תל אביב": לא עוד קיום שגרת הלימודים המנומסת, אלא יציאה אינטנסיבית אל המרחב הציבורי של הקמפוס וקיום הפרקטיקות ששוברות את המבנים הסטודנטיאליים הרגילים. כך למשל, במקום לשבת בספרייה ולקרוא, תירגלנו ריסוס גרפיטי על קירות הבניינים והפסלים; קפצנו אל בור הזיכרון לחללי צה"ל משל היה בריכת כדורים; חסמנו את מסדרונות בניין גילמן בשרשראות אנושיות; רצנו במסדרונות ובשבילים במבנים סמי-צבאיים, התבצרנו על הדשא, ועוד.

דוגמה טובה לאופן פעולת התנועה התקיים בזמן האימונים על "ההפגנה": עומר קריגר עמד מולנו על גרם מדרגות וספר עד 50, לאט ובקול דמגוגי גדול. תפקידנו היה להגיב לקריאותיו כמו היו נאום בהפגנה משולהבת. חזרנו על פעולה זו כמה פעמים ובכל פעם היא השתדרגה: בנות עלו על כתפי בנים, ידיים הונפו, מפגינים נפלו, צעקות של עידוד ובוז נקראו. אפשר לנתח את מנגנון הפעולה הזו כך: ניקח צורה חברתית בעלת הקשר פוליטי ישיר וחזק, נבצע את הפעולה הפוליטית בכל מאודנו, אך למעשה נחנוט אותה - נשליך את הבשר ונישאר עם העור בלבד - קורן ומלא חיות. עוברי האורח - התפלאו.

עוז מועלם

עם הזמן שעבר והאימונים שהתפתחו, החלה להתגבש תוכנית המופע עצמו - "תרגיל באזרחות". התרגיל התקיים שלוש פעמים, ערב אחר ערב בתחילת דצמבר 2010. התרגיל כלל סדרה של התרחשויות שדרכן הקהל הובל במעין צעדה או תהלוכה מטא-פוליטית: כזו השואלת שאלות לגבי עצם המעשה הפוליטי, בלי לנקוט עמדה ברורה בשדה הפוליטי הישראלי הקונקרטי. בחלק האחרון של התרגיל ביצענו את "עמדות", אחת מפעולות הדגל של התנועה, שבה הקהל נכנס לתוך מלבן מתוחם בסרט, ובחר בין זוגות של עמדות מנוגדות. במידה מסוימת היה זה תרגול ממוקד של המשחק הדמוקרטי, של לקיחת עמדה בלתי פוסקת ורצופה, במסגרת השיח; בתוך המלבן התנהל מעבר שוטף של אנשים מצד לצד, ובשום שלב לא התקיים רוב מוחלט לאחד הצדדים.

צמד האפשרויות האחרונות שהוצגו היה "קונצנזוס או קונפליקט?"; היה זה סימן לחברי התנועה לעזוב את המלבן, ולהתחיל את מיצג הסיום של התרגיל. המיצג כלל חיקוי אופני תנועה סטודנטיאליים/סולידריים/מהפכניים בצעידה ובמחול, כשעל קיר הבניין הסמוך התנוססו שתי כרזות-ענק: האחת - קונצנזוס, והשנייה - קונפליקט. אפשר אולי לומר שצמד הערכים הזה עומד בבסיס הרעיון שניסתה התנועה להטמיע: קונצנזוס על חשיבות הקונפליקט; ואכן, בכל ערב של "תרגיל באזרחות", הקהל נשאר להתווכח זמן רב אחרי שהתרגיל כבר הסתיים.

לראייתי, "תרגיל באזרחות" היה הרבה מעבר למעשה אמנות: היתה זו קריאה לפעולה וחתירה לשחרור המרחב הציבורי של הקמפוס, תוך עידוד של שיח פוליטי חתרני וער. יהיה זה מופרך להניח שהפעולה השפיעה במידה רבה על השיח הפוליטי הישנוני בקמפוס. אך כעת, בחלוף שנה, המצב השתנה - הרוחות בין כותלי האוניברסיטה סוערות יותר מאי פעם, וקבוצות סטודנטים עצמאיות מבצעות פעולות מחאה פרפורמטיביות (ניסיון ההשתלטות על הספרייה המרכזית, לדוגמה) על בסיס שבועי.

בדיעבד, אפשר להסתכל על "תרגיל באזרחות" כעל מיצג ששיקף יצרים פוליטיים סמויים, ואולי אף מודחקים או מושתקים, שרחשו בקרב סטודנטים ואנשים בכלל בחברה הישראלית. בחצי השנה האחרונה, צפו ועלו היצרים הללו אל פני השטח; במהלך התקופה הזו, נאמר לא פעם, ובמידה רבה של צדק, שהמחאה היא ההצגה הטובה בעיר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו