יופי של צלילים

מיכאל הנדלזלץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכאל הנדלזלץ

"צלילי המוזיקה", שבכורתו בברודווי היתה ב-1959, וגיבורתו היא הנזירה מריה, הנשלחת להיות אומנת בביתו של איש צבא אוסטרי ב-1938, והופכת את שביעיית ילדיו למקהלה מקסימה, הקדים את המחזמר "קברט" (המוצג עתה בקאמרי) בשבע שנים בלבד, אך כמוהו, אחרי חצי ראשון מלבב ומבדר, במערכה השנייה מגיעים הנאצים. המוזיקה הזוהרת והמלודית (שנבראה שנתיים אחרי "סיפור הפרברים" הג'זי, לא להאמין), שנושאה הוא בעיקר אהבה ואהבת המוזיקה, מעיבה בזיכרון הקולקטיווי על חלקה הדרמטי, האפל של העלילה.

ההפקה של תיאטרון הספרייה עושה צדק, ויותר מכך, עם שני מרכיבי המחזמר. בהפקה שמשאביה מצומצמים התפאורה של סשה ליסיאנסקי יוצרת רקע מרומז ומינימלי אך מאפשרת תמונת סיום מרהיבה ומוארת להפליא. הכוריאוגרפיה של עוז מורג מעודנת וחיננית (לא רק בקטעי הילדים הגונבים את ההצגה, כרגיל, אלא גם ב"את בת שש עשרה" המבוצע בחן על ידי נוי הלרפין וניר שיבר), והחלק הדרמטי, המחייב גם מעט אימה והרבה מלודרמה מרגשת על גבול הקיטש מנווט היטב על ידי הבמאי ארתור קוגן ושחקנים מרשימים בפן הדרמטי (סיוון קרצ'נר) והקומי (ארז וייס).

כיאה למחזמר הגון, הצד המרשים במיוחד בהפקה זו הוא המוזיקלי; לאוו דווקא בהיבט ה"שואו" של הז'אנר (יש בהפקת מחזמר זה מימד כמעט קאמרי), אלא ברמת הביצועי הקולי- המוזיקלי שהמחזמר הזה במיוחד מחייב: דודי פרידמן בתפקיד הקפיטן, כמו גם ניר שיבר בתפקיד רולף, ניחנו בקולות גבריים יפים מאוד, ופרידמן, המצטרף למקהלת ילדיו מרגש בשירתו ומשחקו. הילה מערבי בתפקיד אם המנזר מעלה את עצמת החוויה הרגשית והמוזיקלית בשירתה המרהיבה את "כל הר גבוה". בהרכב הזה מריה - ניצן אשל - היא חלק מאנסמבל מלבב, עם קול בעל גוון מעט כהה, שאיננו מתבלט כקרן אור שקשה לשלוט בקסמיה, אבל זה אינו מעיב כהוא זה מההנאה הפשוטה מהיופי של הצלילים האלה.

תיאטרון הספרייה ברמת גן מעלה את "צלילי המוזיקה", מאת רויצ'רד רוג'רס ואוסקר המרשטיין, הווארד לינדסי וראסל קראוס. נוסח עברי: אבי קורן. בימוי: ארתור קוגן. כוריאוגרפיה: עוז מורג. ניהול מוזיקלי: רוני וייס. תפאורה: סשה ליסיאנסקי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ