שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מאחורי הקלעים של עולם האופנה על במת התיאטרון

דקה אייטקנהד, גרדיאן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דקה אייטקנהד, גרדיאן

לא ברור אם זו עדות לאלכימיה של צילום האופנה, או לרב-גוניות החזותית של דוגמנית העל המסוימת הזאת, אבל המחשבה הראשונה שעולה במוחי כאשר היא נכנסת היא, "אה, זאת המאפרת. או אולי העוזרת האישית. תהיה מי שתהיה - היא באה בדיוק בזמן, ולכן, לפי מסורת דוגמניות העל, היא בטח באה להודיע שהבוסית שלה תאחר. ואז הבחורה מברכת אותי לשלום בחיוך במבטא לנקשיירי רך, ואני קולטת שזו אגנס דיין.

היא כלל לא דומה לדיין. היא אפילו לא נראית כמו דוגמנית. וזה מוזר, כי דיין היא הדוגמנית הבריטית הראשונה מאז קייט מוס שפרצה את מחסום מסלול התצוגה והגיעה לתודעה הבינלאומית, בתסרוקת הבלונד הפרועה שמזוהה עמה.

ב-2007 נבחרה לדוגמנית השנה בפרסי האופנה הבריטיים. גיליון שלם של מגזין האופנה המקוון "D-i" הוקדש לה, היא היתה פרזנטורית של ברברי, ויוויאן וסטווד, ג'ורג'ו ארמני ועוד. בה בעת חתרה תחת אסתטיקת מותגי היוקרה במראה ששילב בין מדי צבא לבגדי יד שנייה. דיין יצאה עם כוכבי רוק, שרה בקליפ של ריהאנה, והגדירה זן של קוליות שמגזיני סטייל מכנים נועז ופראי.

דיין (במרכז) בהצגה "The Leisure Society" בטרפלגר סטודיוס בלונדון, בתחילת החודש. להתחבר לפגיעות צילום: רקס

האשה שמולי אינה פראית כלל. אבל היא גם כבר לא דוגמנית. היא מנומסת וקשובה מאוד, עד כדי כך שנוצר הרושם שהיא כמעט כנועה. היא מדברת לאט ובזהירות, ועוצרת בשתיקות ארוכות בין המלים כדי לארגן את המחשבות.

שם אחר

אחרי 11 שנה של דוגמנות החליטה דיין להחליף את המסלול בבמה. בימים אלה היא מופיעה בהצגה הראשונה שלה, קומדיה לארבעה שחקנים ושמה "The Leisure Society" שמוצגת בלונדון עד יום שישי הבא בטרפלגר סטודיוס בלונדון. היא מודה שזה שינוי גדול: "כדי להיות דוגמנית, צריך להיות אדם חזק, אבל במשחק צריך להתחבר דווקא לפגיעות", היא מסבירה.

בשבועות האחרונים היא עסוקה בחזרות שמונה שעות ביום, ומדברת על כך ביראת כבוד. "כשהתחלתי לשחק בתפקידים קטנים הרגשתי שזה מה שאני אמורה לעשות, ללכת למקום שבו אני שואבת סיפוק מכך שאני מרפה; להתחבר לעצמי, להבין דמות אחרת, לחדור אליה בצורה שתרגש את הצופים. יש מין קשר סמוי בין כל השחקנים, אנחנו ערבים זה לזה כמו משפחה; אני מרגישה שאני נתמכת, וזה נהדר, כי בדוגמנות חלק גדול מהעבודה היא פרויקט יחיד, די בודד".

דיין מגלמת את פולה, בת 21, בת זוגו של גרוש בן 30 פלוס שלוקח אותה לארוחת ערב, לפגוש בני הזוג אמידים שהוא מיודד אתם שנים. החברים תיכננו לסיים את חברותם אתו באותו ערב, אבל מתברר שנוכחותה של פולה היא בבחינת חומר נפץ מיני; היא ובן זוגה מספרים שהם ידידים "מיוחדים" ("יזיזים") והערב מתפתח לכיוונים בלתי צפויים, כשניסיונותיהם של בני הזוג המבוגרים להיראות מתוחכמים מתחלפים בבלבול ארוטי. מחזה מצחיק ביותר.

"הכתיבה גאונית", מסכימה דיין. "זה פינג-פונג של אבסורד. פולה בת 21, בגיל הזה אין פילטרים, אין הבנה לעניין של השלכות, אבל זו לא מחשבה מודעת - הכל צבוע בשחור ולבן, כי אין עדיין ניסיון. בגיל צעיר אומרים את הדברים כמו שהם, וגם נקודת המבט של צעירים היא משהו בנוסח ‘זאת האמת ואין בלתה'. הם לא מכירים שום דבר אחר ויש ביטחון בצורת החשיבה שלהם".

האם היא היתה כזאת בגיל 21? "כן. היום בת 29 ומרגישה שזה הגיל שבו מתחילים לחשוב על החיים. מה משמעות החיים? מי אני?".

אגנס דייןצילום: גטי אימג'ס

אפילו להצטלם בתור היא עצמה, ולא בתור דוגמנית, זה אתגר בשבילה. "במצב הזה אני מתחילה לשאול את עצמי שאלות: אני בסדר בזה שאני מי שאני?", היא אומרת.

דיין נראית פחות נינוחה כשהיא מדברת על קריירת הדוגמנות שלה. היא היפהפייה המקצועית הראשונה שפגשתי שאינה מעמידה פנים שהיתה ברווזון מכוער - "בתור ילדה קטנה הייתי יפה וחמודה", היא אומרת - וזה שינוי מרענן. פרט לכך היא נאמנה לשבועת הסודיות של עולם האופנה, האוסרת להכיר בצדדים האפלים של התעשייה - אגרסיביות, חוסר פרגון, הפרעות אכילה, חוסר ביטחון. היא גם כופרת בשאיפה להיות דוגמנית, קריירה שאמורה להגיע כנראה בהפתעה, כמו תינוק שהביאה החסידה.

דיין נולדה סמוך לרוצ'דייל בפאתי מנצ'סטר, לאב עובד דואר לאם אחות. אף שהוריה התגרשו כשהיתה בת 12, נשמע שילדותה היתה מאושרת; ילדות רגילה בפרובינציה, עם עבודה חלקית בחנות פיש אנד צ'יפס מקומית. חבר הילדות הקרוב שלה נשאר ידידה הטוב ביותר גם היום - הנרי הולנד, כיום מעצב אופנה מצליח. בעבר אמרה שכשהיו מתבגרים וחלמו חלומות, "הנרי היה אומר: ‘את תהי דוגמנית מפורסמת', ואני הייתי אומרת: ‘אתה תהיה עורך אופנה מפורסם'".

אבל כשאני שואלת אותה למה רצתה להיות דוגמנית, היא אומרת: "אף פעם לא חשבתי על זה עד שאיתרו אותי".

אבל זכית בתחרות דוגמנות מקומית בגיל 16.

"כן, אבל לא חלמתי שזה יתפתח לקריירה אמיתית".

אילו עוד אפשרויות שקלת?

"לא יודעת".

בגיל 18 איתר אותה צייד דוגמניות בלונדון. בחמש השנים הבאות עבדה בתחום, לא התפרסמה מאוד - אבל עשתה חיים משוגעים; חברת ילדות נוספת הצטרפה לה ולהולנד בלונדון, והם היו "כמו שלושת המוסקטרים", כהגדרתה. רק כשסוכן ניו-יורקי החתים אותה, ב-2006, נהפכה לכוכבת. היא מילאה את החלל שהותירה אחריה קייט מוס בתפקיד דוגמנית העל הקודמת של בריטניה. "אני עדיין לא מאמינה שזה קרה. זה היה ממש מטורף", היא אומרת. "אף פעם לא קלטתי את זה".

גם לא כשסגנון התספורת שלך קיבל שם, "אגי"?

היא נראית נבוכה לרגע. "אני מניחה שכן, אני חושבת שבאותה תקופה הבנתי".

כשאני שואלת עד כמה נכונים הסיפורים על חוסר פרגון בעולם הדוגמנות, היא עונה בזהירות: "הלכתי לעבודה ונהניתי". שתיקה ארוכה. "ואז חזרתי הביתה, ואז כבר לא הייתי בעבודה". אבל דיין ספגה לא מעט חוסר פרגון, משום שלטענת אתרי הרכילות כשהיא נהפכה לכוכבת החדשה של עולם האופנה, היא הורידה כמה שנים מגילה כדי להסתיר את העובדה שאינה חדשה בתחום. כשאני מזכירה את הנושא, היא קופאת, פניה נאטמים. אני שואלת אם נכון הסיפור שקראתי בעיתונים, שהיא התחילה להביא דרכון לראיונות כדי להוכיח מה גילה. היא נרגעת ופורצת בצחוק.

"באמת? זה היה יכול להיות צעד חכם. לא, כשהחלטתי לעסוק בדוגמנות באמת הייתי כבת 18 - גיל מבוגר יחסית לפנים חדשות, לכן הורדנו כמה שנים", היא אומרת.

נדמה שהיא מתקשחת שוב כשאני שואלת על פרט המוזר נוסף בביוגרפיה שלה. דיין נולדה תחת השם לורה הולינס, ושינתה אותו מסיבות שמשתנות על פי הפרסומים השונים: 1. כי הסוכנות שלה אמרה לה שיש יותר מדי דוגמניות ששמן לורה. 2. היא ואמה ראו שער של מגזין ועליו המשפט "החליפי את שמך וחייך ישתנו", ולכן שתיהן החליפו את שמן. 3. היא התייעצה עם אדם שטוען שהוא "מנתח השמות" היחיד בבריטניה, לורנס י' פאייג, ומשתמש בשיטה סינית בת 3,000 שנה כדי ליצור שם "חיובי" יותר. שיטותיו מזכירות נומרולוגיה - סכום האותיות בשמה החדש, שיש בו שפע של אותיות Y שאינן נהגות, מצטרף למספר 21 - ופאייג מייחס את הצלחתה לשם הזה.

כשאני מפרטת את ההסברים האלה, היא מביטה בי בהבעה אטומה שיכולה להסוות רוגז, בלבול, שעשוע, כמעט כל דבר. האם היא יכולה להסביר מה קרה?

"כן, בשתי שניות. כשהתחלתי לדגמן אמרו לי שיש המון דוגמניות ששמן לורה - והציעו לי להחליף את השם. אמרתי, בסדר, ואז חשבתי על זה ואמרתי, טוב, אקרא לעצמי אגנס; לסבתא שלי קראו כך". זהו, זה היה כל כך פשט? "כן". אבל גם אמך ואחותך שינו את שמן. שינית את הכתיב בגלל הנומרולוגיה? "לורנס עזר לי לשנות את השם", היא אומרת בנימה עניינית.

אני חושבת שהיא מתכוונת שכל שלוש האפשרויות קרו, בסדר הזה, אבל כשאני מעירה שנומרולוגיה היא תורה אזוטרית למדי, היא עוטה שוב את הארשת האטומה. "אני פתוחה לנסות דברים חדשים", היא אומרת. אני מצטטת באוזניה את פאייג - "זמן קצר אחרי ששינתה את השם, הקריירה של אגנס נסקה. שום דבר אחר בחייה לא השתנה... ובכל זאת הכל השתנה פתאום". האם היא באמת מאמינה שזאת הסיבה לכך? "אני לא יודעת", היא ממלמלת ונראה שהיא מרגישה לא נוח.

חזות מחוספסת

נראה לי שדיין מתקשה להתמודד עם העניין שאני מגלה בחייה הפרטיים, ומעדיפה ליצור רושם של אדישות מאשר לדון בנושאים שהותירו אותה פגועה מיחס התקשורת. לא מכבר העמידה למכירה את דירתה הניו-יורקית, המוערכת ב-2.5 מיליון דולר. תצלומים של עיצוב הפנים המוזר, גדוש הפרטים והמפואר של הדירה (כיסאות מקונכיות, קישוט קיר של אלמוגים ואצות, שטיחים מעור נמר, ברזים בצורת ראשי אריות) יצרו מהומה בתקשורת. אבל כשאני שואלת איזו תחושה עוררה בה המהומה הזאת, היא טוענת שלא ידעה עליה. "עיצבתי את הדירה עם חברה שלי, ונהניתי מזה מאוד. אבל עכשיו היא עומדת למכירה, וזהו".

אני חושבת שהיא בטח עשירה כקורח, אבל כשאני אומרת זאת היא נראית נדהמת - וזו לדעתי דרך נוספת להדוף חדירה לא מבורכת. "האמת היא שאף פעם לא חייתי בסגנון פזרני. אני לא נוסעת במוניות, אני נוסעת ברכבת התחתית. לא שיניתי את סגנון החיים שלי".

אבל לרגעים היא נעשית פגיעה להפליא. בעבר היתה בת זוגו של ג'וש הבארד, גיטריסט הלהקה הבריטית "פדינגטונס", ואחר כך בת זוגו של אלברט המונד ג'וניור מה"סטרוקס", אבל בשלוש השנים האחרונות היא פנויה. "אני חושבת ששכחתי איך לתפקד בקשר זוגי", היא אומרת. "יהיה נחמד לשתף מישהו בדברים המשמחים, בהישגים וגם בקשיים".

קשה ליישב את תדמית דוגמנית העל הנועזת והפראית שלה עם הנערה התמה, הביישנית, המתוקה והרצינית, והיא מסכימה: "אני חושבת שהצלחתי לעטות חזות מחוספסת יותר כשהייתי יותר צעירה. עכשיו זה קצת יותר קשה, ולכן אני מקבלת את תחושת המבוכה, ולפעמים את תחושת הקושי להסתדר בחברה. אבל באופן חיובי", היא אומרת.

מאנגלית: אורלי מזור-יובל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ