בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תעלומה על הבמה: מה קורה בהבימה?

מדוע כשל הסכם ההבראה, ואיך ייתכן שתיאטרון המודיע שהוא מאוזן תקציבית - חייב כספים רבים וסופג מכל עבר ביקורת על ניהולו

2תגובות

אחרי שתביעות מצד עובדי הבימה הגיעו עד לבית המשפט, ואחרי זעקתם של יוצרים ואמנים על כספים שהתיאטרון חייב להם ¬ הגיע תורם של השחקנים. חלקם חוששים, דואגים, טוענים שלא שובצו להצגות העונה הבאה, שהם אינם יודעים אם יש בכלל הצגות בעונה הבאה, אם התיאטרון הכין את רפרטואר העונה כמתבקש.

"המצב מחפיר", "התחושה היא שהתיאטרון על סף סגירה" ¬ אלה חלק מדברים שנשמעים מפי שחקנים בתיאטרון. אחד מהם מספר: "שחקנים יושבים בוהים בטלפון ומחכים לצלצול מהמנהל האמנותי, או שהם מתקשרים זה לזה ושואלים: מה אתה עושה בחודש הבא? או בעוד חודשיים?"

"גם בוועד השחקנים לא יודעים שום דבר, כי אין שקיפות", אומרת אחת השחקניות. "פעם ידעתי חצי שנה מראש איזה תפקיד מיועד לי. עכשיו כלום. המצב באמת מפחיד. חוץ מהתשובה שאין כסף, אני לא יודעת מה קורה, כי מתעלמים מאתנו השחקנים".

אביעד בר נס

לוח העבודה של שחקנית זו, הנמנית עם הלהקה ומקבלת שכר חודשי בסיסי גם כשאינה עובדת, הוא לדבריה הצגה אחת בלבד בחודש יולי; בהמשך, באוגוסט ועד אמצע ספטמבר היא תהיה בחופשה, ואז, "כשאחזור, אני לא יודעת מה אעשה בתיאטרון".

כמוה, מרבית השחקנים שרואיינו לכתבה זו ביקשו שלא להיחשף, בשל חשש מפעולה של ההנהלה נגדם. שחקן אחר טוען כי "התיאטרון מנוהל בשיטה של כיבוי שריפות" וכי "מתקיים קשר של שתיקה הרבה שנים". וכשהוא שואל מה קורה, "עונים לי בצורה מבולבלת ומתחמקת".

באחרונה התרחש מהפך בהבימה: ועד השחקנים בתיאטרון הודח ובמקומו נבחר ועד חדש ובו בעיקר שחקנים צעירים יחסית. ביניהם, שמוליק כהן שנבחר ליו"ר, ריקי בליך, נעמה ארמון ורינת מטטוב. מהוועד הקודם נותרה רק גילה אלמגור. בעיני השחקנים, המהלך הזה נחשב לסטירת לחי להנהלה. הם מקווים כי הוועד החדש יהיה מיליטנטי בהרבה מהקודם.

אבל כהן, המצהיר שהוא "לוחמני ודואג לשחקנים", לא נשמע לוחמני במיוחד. הוא, שמופיע כיום ב"ביקור הגברת הזקנה", דווקא יודע מה יעשה בשנה הבאה: הוא ישחק ב"ליזיסטרטה". "ברגע שהבימה יקבלו את הכסף המגיע להם", הוא אומר, "תוכנית הרפרטואר לעונה הבאה תתפרסם. התיאטרון יתחיל דרך חדשה". אפשר להניח שיש עוד שחקנים מרוצים, שהובטחו להם תפקידים בהצגות.

בליך גלויה וישירה יותר: "כואב לנו שהקהל שלנו לא מקבל רפרטואר לשנה הבאה ואנחנו לא יכולים למלא את תפקידנו כאמנים. גם לנו קשה להתמודד במצב הזה. אנחנו רוצים לשחק והקהל רוצה לצפות, וכרגע לא ברור מה יקרה בתיאטרון בתחילת העונה הבאה. אנחנו מתגייסים בשמחה לעזור לתיאטרון כדי לשפר את מצבו, אבל אם נגיע למצב שלא נוכל להתפרנס ולא נוכל ליצור ¬ נחפש עצמנו במקומות אחרים".

ביעור חמץ

הדעה הרווחת בתיאטרון היא שהכל קשור לכסף ¬ סכומי כסף שמגיעים להבימה מהמדינה ואינם נמסרים לו. כולם, ההנהלה והשחקנים בתיאטרון, מאוחדים בדעה כי אי-יישומו של הסכם ההבראה שנחתם באוקטובר 2011 הוא הגורם למצב שנוצר. זה כמובן רק צד אחד של המטבע ¬ הצד של הבימה.

אורן זיו

מדוע לא יושם ההסכם? השאלה היא את מי שואלים. בהבימה טוענים כי ההסכם היה מראש מכשיל ולא ניתן ליישום; ואילו מקורות במשרד התרבות טוענים כי הבימה היא זו שתקעה מקלות בגלגלי ההסכם, בניסיון להשיג יותר כסף מהמדינה.

בפועל, יישום ההסכם נתקע בגלל תנאי סף שלפיו על הבימה לקחת הלוואה של 6.5 מיליון שקלים מאחד הבנקים. במקביל לכך אמור היה משרד התרבות להעביר 6.5 מיליון שקלים (מתקנת מוסדות במצוקה). הסכום הכולל של 13 מיליון שקלים אמור היה לשמש לתשלום חובות לספקים, לפרישת 14 עובדים מהתיאטרון ולהתייעלות. אלא שהבימה נכשל בגיוס ההלוואה. גם הניסיון האחרון עם בנק דיסקונט לא צלח, לפחות עד כה.

ואולם, זו תמונה חלקית בלבד. כי בלי קשר להסכם ההבראה, קיבל הבימה לא מעט כספים מהמדינה: התמיכה הממשלתית בו ב 2012 היא 16 מיליון שקלים, ועד כה כבר קיבל התיאטרון 72% ממנה. בנוסף לכך הוזרמו אליו כ 3.5 מיליון שקלים, החזר בגין תקנת "אזרחים ותיקים".

בשנה שעברה, 2011, שבה עבר התיאטרון למשכנו החדש, הוא קיבל כספים מתקנות כאלה ואחרות, בהם 6 מיליון שקלים להצטיידות ו 2.5 מיליון למימון פעילותו מחוץ לאולם הבית. אלה נוספו לתמיכה השוטפת של כ 17 מיליון שקלים.

מדובר בסכומים לא מבוטלים, והתיאטרון אכן מודיע שוב ושוב שהוא מאוזן תקציבית ואפילו יש לו עודף במאזנים. זה מעורר כמובן כמה תמיהות, כמו למשל, אם המצב כל כך טוב, למה הוא כל כך רע. אם התיאטרון מאוזן בתקציבו, מדוע הוא חייב כספים כה רבים לספקים, הלוא הם האמנים שמקבלים את שכרם תמורת חשבונית ולא כשכר חודשי; ומדובר במחזאים, מתרגמים, מוסיקאים ובעלי זכויות יוצרים.

את הסוגיה הזאת מנסה להסביר דוד בועז, יו"ר חבר הנאמנים של הבימה: "הבימה מאוזנת ואפילו בעודף תפעולי מסוים", הוא אומר, "אבל תזרים המזומנים הוא קטסטרופלי. למה? כי הבימה שילמה למדינה סכומים עצומים כהחזרי הלוואות מהעבר ולא היה מקור לשלם הוצאות שוטפות. החוב לספקים של 13 מיליון השקלים הוא מהעבר, ואין לתיאטרון היכולת לשלם את זה. לזה יש השלכה מתגלגלת".

בכל זאת אפשר לתמוה, מדוע אמנים שעובדים עם הבימה בימים אלה, ביניהם כאלו שההצגות שלהם או בהשתתפותם מכניסות כספים נאים לתיאטרון, אינם מקבלים שכר כבר תקופה ממושכת.

בועז מצדו מוסיף: "אני לא מגן על כל מה שקורה בהבימה, צריך לעשות שם הרבה ביעור חמץ. כמעט מאבדים שם שליטה: הם משלמים חובות לפי לחצים. המצב בלתי אפשרי ¬ ואחת התוצאות היא שאין תוכנית רפרטואר לשנה הבאה".

יש טענה שהבימה לא התאמץ מספיק או אף הכשיל את לקיחת ההלוואה מהבנק.

בועז: "התניית ההסכם בהלוואה מהבנקים לא היתה ריאלית מלכתחילה. חמישה בנקים שפנינו אליהם השיבו בשלילה. אנחנו, חבר הנאמנים, הזהרנו מראש שהתנאי הזה יעצור את כל ההסכם. וזה מה שקרה. כתוצאה מכך הבימה לא שילמה חובות לספקים ובעלי זכויות בארץ ובחו"ל, והדבר משליך גם על היכולת להתארגן לעונה הבאה, כפי שצריך וכפי שנהוג".

על השאלה, האם לנוכח מצבו של הבימה יש להחליף את ההנהלה, משיב בועז תשובה חמקמקה: "בעת הזאת צריך לטפל בחוב לגורמים הרבים שהבימה חייבת להם כסף. השאלה על הניהול אינה רלוונטית עכשיו".

כך או כך, במצב הקטסטרופלי של תזרים המזומנים של הבימה מתבלטות חמש המשכורות הגבוהות בתיאטרון בחוסר צניעותן. ב 2010 הסתכמו עלויות השכר בגין חמש משכורות אלה ב 3.7 מיליון שקלים, וב 2011 ¬ ב 2.9 מיליון שקלים.

אחת הבעיות המקשות על תכנון העונה הבאה היא טריקת הדלת מצד יוצרים ובעלי זכויות, בגלל החובות שהתיאטרון חב להם. כמה מהאנשים האלה מספרים כי קיבלו בימים האחרונים המחאות דחויות מהבימה לכיסוי חלק מהחובות ולכן ישתפו פעולה עם הבימה.

אווירה בלתי אפשרית

כעת העיניים נשואות לתוכנית הלוואה חלופית המתגבשת במשרד התרבות ואמורה להציל את הסכם ההבראה. לפיה, במקום הלוואה מהבנק יקבל התיאטרון הלוואה מהמדינה, סכום של 3.5 מיליון שקלים, כתנאי לקבלת 6.5 מיליוני השקלים הנוספים מהמדינה.

אבל גם בתוכנית זו כמה אבני נגף. קודם כל, על האוצר לאשר אותה, ואין ביטחון שיעשה זאת, במיוחד לאחר שבהסכם ההבראה התחייב למחוק 18.5 מיליון שקלים מחובות הבימה למדינה, ועוד להקפיא לחמש שנים חובות עבר של 5.5 מיליון. קושי נוסף הוא ההכרח לאפשר למוסדות תרבות אחרים במצוקה ליהנות מאותה פריווילגיה של הלוואה מצד המדינה.

אפשר להניח שהדבר יקרה בסופו של דבר, כי אף אחד לא מעוניין לסגור את הבימה. כל הנוגעים בדבר מעוניינים בכך שהתיאטרון יבריא. השאלה היא, אם ההסכם הזה הוא התרופה הנכונה.

אילן רונן, המנהל האמנותי של התיאטרון, אומר: "אין ספק שאי-מימוש הסכם ההבראה מקשה על העבודה שלי, כל עוד לא חוזרים למצב נורמלי שבו לא יהיו חובות ליוצרים וגורמים אחרים שעובדים אתנו. כשזה ימומש, הכל יתקדם מהר יותר.

"לעניין השחקנים, חלקם יודעים וחלקם לא יודעים באילו הצגות ישחקו ¬ זה דומה לשנים קודמות. רובם משתתפים בהצגות מצליחות שממשיכות לעונה הבאה. וברגע זה ממש מתקיימות הכנות לפרויקטים כמו 'משפט רצח' שחנן שניר מביים כעת בקפריסין; שיתוף פעולה עם תיאטרון רזידנט במינכן על 'פרסונה'; ושיתוף פעולה עם תיאטרון חיפה על 'איש חסיד היה'. העונה בתהליך עבודה ¬ גם בשנה שעברה הודענו על התוכנית מאוחר. לי אין ספק שהחובות של הבימה יוצרים אווירה בלתי אפשרית. זה שהצלחנו להופיע בלונדון עם 'הסוחר מוונציה' ¬ זה הישג".

אודליה פרידמן, מנכ"לית הבימה, אומרת כי "התיאטרון עושה מאמץ לעמוד על הרגליים ולנהל אותו על הצד הטוב ביותר. יש בלהקה כמעט 70 שחקנים ורובם עובדים ויודעים מה הולכים לעשות. ומי שלא יודע ¬ יידע. הרבה שחקנים לא שובצו להצגות חדשות כי הם משחקים בהצגות רצות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו