שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מיכאל הנדלזלץ
מיכאל הנדלזלץ

לפני קצת יותר מ-25 שנה היה המחזה הזה של טוני קושנר נועז ושערורייתי. הוא הפגיש על במה אחת דמות איקונית מההיסטוריה האפלה של אמריקה, עורך הדין רוי כהן, שנמנה עם אלה שסייעו למקארתי אך גם היה הומוסקסואל וחולה איידס, עם דמות של הומוסקסואל חולה איידס, פריור, שאין לרשותו עוצמה ומעמד. בתווך ביניהם נמצא ג׳ו, עורך דין מורמוני צעיר, שגם הוא הומו במעמקי נפשו, ובעיקר אשתו הלא יציבה, הארפר. מסביב מתח קושנר סביבה דמיונית של סמלים ושקרים אמריקאים.

מה שהיה לפני רבע מאה מחזה על הומואים ואיידס באמריקה הוא היום מחזה על יחסים בין נשמות אבודות. בניגוד לדעתו של כהן, מה שחשוב זה היחסים ולא התוויות. את זה הבינה היטב הבמאית מאיה שעיה, שמעצבת את ההצגה שלה על הבמה המוגבלת של הבית הגאה בגן מאיר, בין שני מוקדי התרחשות משני צידי הבמה, תוך ניצול טוב של תאורה ואגב הפקה של משחק מרשים מאוד מכל חברי הלהקה.

באולם הקטן הזה הקהל יושב קרוב מאוד לשחקנים, וככל שהריחוק מזמן כתיבת המחזה מיטיב עימו כך גם הקרבה לשחקנים. סיוון קרצ׳נר יוצרת דמות מאוד נוגעת ללב בתפקיד הארפר, וכמותה מצוין גם אלי דנקר בתפקיד כהן, המפליא לנגן בפסנתר ולשיר. נוכחות חזקה לא פחות יוצרים עמיהוד תדהר בתפקיד פריור וגיל וייס בתפקיד ג׳ו, ורדי מוסקוביץ׳ בכמה תפקידים ובעיקר בזה של בליז, גיל רשף בתפקיד לואיס, תמר גוטמן בכמה תפקידים קטנים ואילנה באואר בנוכחות מרשימה מאוד של ״שקרים״. בסך הכל, בתנאים מגבילים מאוד ועם מחזה בעייתי ביותר, נוצרה חוויית תיאטרון יפה מאוד.

תיאטרון תהל מיסודו של גרי בילו מעלה את ״מלאכים באמריקה״ מאת טוני קושנר. תרגום :איתן בלום .תפאורה ואביזרים: בן שי. תאורה: אנדריי יודשקין. בימוי: מאיה שעיה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ