מת במאי הקולנוע, התיאטרון והטלוויזיה יואל זילברג

זילברג ביים בין היתר את המחזמר קזבלן, את סרטי הקולנוע אמי הגנרלית, חסמבה ונערי ההפקר וקוני למל בתל אביב וכן היה הבמאי הראשון של סדרת הטלוויזיה רמת אביב ג

נירית אנדרמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נירית אנדרמן

במאי הקולנוע, התיאטרון והטלוויזיה, יואל זילברג, מת לפנות בוקר בביתו בתל אביב, בשנתו, והוא בן 86. זילברג ביים בין היתר את המחזמר "קזבלן" בתיאטרון ב-1966, את סרטי הקולנוע "אמי הגנרלית" (1969), "חסמב"ה ונערי ההפקר" (1971) ו"קוני למל בתל אביב" (1976), וכן היה הבמאי הראשון של סדרת הטלוויזיה "רמת אביב ג'". זילברג הותיר אחריו אשה, שלושה ילדים, שבעה נכדים ושני נינים. ארונו יוצב מחר (שלישי) בתיאטרון הקאמרי בשעות 12 עד אחת בצהריים, ולאחר מכן תתקיים הלווייתו ב-14:00 בבית הקברות בקרית שאול.

זילברג נולד בישראל ב-1927, בנו של שחקן תיאטרון "האהל" בן ציון זילברג. בצעירותו היה פסנתרן, והיה בין מייסדי הצ'יזבטרון, להקת הבידור של הפלמ"ח. במלחמת השחרור הוא התגייס לצה"ל, תחילה כאקורדיוניסט ולבסוף כשחקן, ולאחר שנפצע במלחמה, נסע לאנגליה ולמד שם בימוי.

כשחזר לישראל, ביים ב"הבימה", בין היתר, את "הפריזאית", "יושה עגל", "שחור על גבי לבן" ו"תרדמת השבויים", בתיאטרון ה"אהל" את "הבוגד" עם אריק איינשטיין, "עוד נהר אחד" ו"האידיוטית" (עם גילה אלמגור ואורי זהר), ואילו בתיאטרון ה"יידישפיל " את "החזן מווילנה" ו"מסעות בנימין השלישי".זילברג התמחה בבימוי מחזות זמר בתיאטרון המסחרי, ובראשם "קזבלן" ו"איי לייק מייק" שביים בתיאטרון של גיורא גודיק.

לאחר לימודי טלוויזיה וקולנוע בארה"ב, זכה לעבוד כעוזר במאי של אוטו פרמינגר שצילם בארץ את הסרט "אקסודוס" עם פול ניומן, וגם כעוזר במאי בסרט "יהודית" שצולם כאן בכיכובה של סופיה לורן. הסרט הראשון שעליו היה חתום כבמאי (לצדם של נתן אקסלרוד ואורי זוהר) היה הסרט התיעודי "עץ או פלסטיין" (1962), שהתבסס על יומני כרמל מאותה תקופה, ולאחר מכן ביים שורה של סרטים שברבות הימים זכו לכינוי "סרטי בורקס". בין היתר, ביים את "חסמב"ה ונערי ההפקר" (1971), "חכם גמליאל" (1973), "קוני למל בתל אביב" (1976), "מיליונר בצרות" (1978), "אמי הגנרלית" (1980), ו"קונילמל בקהיר" (1983).

באמצע שנות ה-80 יצא זילברג להוליווד, ושם החל לעבוד עבור חברת ההפקה "קנון" של מנחם גולן ויורם גלובוס. הידע המוסיקלי שלו בא בשלב זה שוב לעזרתו, וסייע לו לנצח על בימויים של כמה סרטים מוסיקליים, ובראשם הסרט "ברייקדאנס" (1984), שזכה להצלחה מסחרית גדולה, וכן "למבדה" (1990). בשנות ה-90 שלח יד גם בעשייה טלוויזיונית, כאשר יצר את הסדרה "רמת אביב ג'", וכתב וביים את 50 הפרקים הראשונים שלה. בשנת 2008 זכה זילברג בפרס על מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה.

השחקנית גילה אלמגור מספרת: "זילברג לקח אותי לשחק ב’שחור על גבי לבן’, בתפקיד הראשון שקיבלתי לעצמי במחזה של קישון בהבימה. כמה שנים לאחר מכן הוא עבד על המחזה 'האידיוטית' עם שחקנית אחרת , אבל למזלי כמה ימים לפני הפרמיירה שיחררו אותה ולקחו אותי במקומה. אני הייתי בדיוק על מזוודות, עמדתי לנסוע לחו”ל, אבל ויתרתי על הנסיעה בגלל התפקיד וזכיתי, כי זה היה תפקיד ענק ושיחקתי אותו כ-400 פעם".

"זילברג היה במאי שהיה לו חוש בלתי ניתן לערעור לקומדיה. הוא תמיד ידע איפה יצחקו, איפה יבוא הצחוק של הקהל .הוא היה סופר מקצועי וזריז מאוד בעבודה, ואני זוכרת גם שהיה בא תמיד לעבודה לבוש כמו נסיך. גם כשצילמנו את 'אמי הגנרלית' בערד, במדבר, הוא היה מופיע תמיד כשהוא לבוש פרפקט, מריח טוב, היה גבר נדיר. מאוד אהבתי אותו ולאורך השנים הרגשתי מחויבות כלפיו ונשארנו בקשר מצוין".

המפיק יורם גלובוס, שהפיק חלק מסרטיו של זילברג וכן את הסדרה רמת אביב ג', מספר: "עבדתי עם יואל בארץ וגם בארצות הברית, ושם הוא ביים את מה שהיה לאחד הלהיטים הגדולים ביותר שלנו בקנון, 'ברייקדנס’. הוא היה איש מאוד צנוע, מאוד מקצועי, גם בכתיבה וגם בבימוי. הוא נתן כבוד לאנשים שעבדו לצדו, וקיבל מהם כבוד בחזרה. זה היה מקצוען שהיה נעים מאוד לעבוד אתו. ביצירותיו בתיאטרון וגם בקולנוע, גם אם לא תמיד ידע לקלוע לטעמם של המבקרים, הוא הכיר היטב את לבו של הקהל, וידע לקלוע לטעמו. הקהל מאוד אהב את היצירות שלו".

הבמאי והמפיק מנחם גולן, שהיה שותפו של גלובוס ב"קנון", מספר כי הכיר את זילברג כאשר יצאו שניהם יחד ללונדון כדי ללמוד שם בימוי תיאטרון. "למדנו שם יחד, ואחר כך, כשחזרנו לארץ, אני עברתי לקולנוע. כשיצאתי להוליווד, הבאתי אותו לשם כדי לעשות את 'ברייקדאנס', שהיה במהירות להצלחה פנומנלית, זו היתה ההצלחה הכי גדולה בקריירה שלו. הוא היה איש מקצוע מאוד פדנט, דייקן, מקצועי מאוד. הוא החל את דרכו כמוסיקאי ועם השנים עבר לתיאטרון ולקולנוע, והיה בחור לעניין, מקצוען אמיתי וחבר שאפשר היה תמיד לסמוך עליו".

דור זילברג, בנו של הבמאי, מציין כי אביו המשיך לעבוד גם בחודשים האחרונים לחייו, וניסה לקדם כמה וכמה פרויקטים. "בין היתר, הוא כתב מחזה בשם ‘אלימלך ליר’, שהיה אדפטציה מודרנית ל'מלך ליר' של שייקספיר, וניסה שיהורם גאון ישחק בו בתפקיד הראשי. התוכנית הזאת לא צלחה וזה מאוד איכזב אותו, אבל הוא מעולם לא התייאש מאכזבות כאלה. הוא היה צעיר בנפשו וברוחו, בעל זיכרון פנומנלי, ועד ימיו האחרונים היה צלול, שפע רעיונות בלי סוף, והיה בעל רצון אדיר להמשיך וליצור. הוא אפילו עזר באחרונה לצדי צרפתי בעבודה על חידוש המחזמר 'קזבלן', וכאשר הזמינו אותו בפרמיירה לעלות לבמה וחלקו לו כבוד, הוא מאוד שמח על כך. היה אדם תאב חיים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ