יוצרי התיאטרון דורשים להגביל כהונת המנהלים - תיאטרון - הארץ

יוצרי התיאטרון דורשים להגביל כהונת המנהלים

האיגודים של יוצרי התיאטרון פנו לשרת התרבות ודרשו לשנות את הקריטריונים לתמיכה ממשלתית, כך שהתיאטרונים יחויבו לתנאי העסקה נאותים והקדנציה של מנהליהם תוגבל לשמונה שנים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
תמר רותם

פורום האיגודים של יוצרי התיאטרון פנה באחרונה לשרת התרבות והספורט לימור לבנת, ליו"ר המועצה לתרבות ואמנות ד"ר חיים פלוק לראש מדור התיאטרון במינהל התרבות אורי לוי, בדרישה דרמטית לשנות את מבחני התמיכה למוסדות ציבור בתחום התיאטרון. בין השינויים המבוקשים, שניים הם מהותיים ביותר לעתיד התיאטרון הישראלי: הדרישה שהתקציבים הממשלתיים המוזרמים אל מוסדות תרבות יותנו בהענקה של תנאי העסקה נאותים ליוצרים ולשחקנים וכן בהגבלה של משך הקדנציה של מנהלים אמנותיים לשמונה שנים.

חמשת איגודי היוצרים בתחום התיאטרון הם שח"ם (איגוד השחקנים בישראל), בת"י (איגוד במאי התיאטרון בישראל), האגודה למעצבי במה, איגוד יוצרי המוסיקה לאמנויות הבמה ואיגוד המחזאים. הם מונים יחדיו כ-2,200 חברים. זו תקופה ארוכה שמבחני התמיכה נמצאים בבדיקה של משרד ומינהל התרבות ובדיון מול היוצרים. מכיוון שהדיאלוג על גיבוש המבחנים לא נשא פרי, ולאחר דיון ממושך בינם לבין עצמם, החליטו הארגונים לגבות את עצמם בחוות דעת משפטית בנוגע לקריטריונים המוצעים. השינוי נדרש, נכתב במסמך המשפטי, כדי לפתור הן את מצוקת היוצרים והן את הבעיה של חוסר גיוון ופלורליזם בתוכניות האמנותיות בתיאטראות. בעיה זו נובעת, לדעתם, מקדנציות ארוכות מדי של מנהלים אמנותיים.

שחר בוצר, מנכ"ל ארגון שח"ם, מסביר: "חוות הדעת שהועברה למשרד התרבות מוכיחה באופן חד משמעי שניתן ומתבקש שהמבחנים לתמיכה בתיאטרון יכללו סעיפי מינהל תקין בנושא השכר והקדנציות. כל גוף שמקבל תמיכה מהמדינה - ראוי שיעמוד באמות מידה מוסריות ואנו סומכים על משרד התרבות שיעשה כל שביכולתו לכלול סעיפים אלו במבחנים החדשים".

אלי יצפאן ב"שרי מלחמה" בהבימה. דורש לקבל את שכרוצילום: ז'ראר אלון

לדברי סיני פתר, יו"ר איגוד במאי התיאטרון, "לראשונה התייצבו איגודי כל היוצרים והמבצעים בתיאטרון מאחורי חוות דעת משפטית אחת, שעשויה לשנות באופן מהותי את אחורי הקלעים של חיי התיאטרון ולשפר את איכות היצירה על הבמה. אנו תובעים לא רק להגדיל את התמיכה הציבורית, אלא להתנותה בתנאי העסקה ראויים של האמנים, בבלימת תהליך הצנטרליזציה והמסחור של התיאטרונים ובקיום מערכת ניהולית שקופה המקיימת רוטציה כמקובל במינהל הציבורי".

אף שהפנייה הזאת גובשה במשך זמן רב וכללה התכתבויות בין החברים ודיונים, לא היה יכול להיות עיתוי מתאים יותר לדרוש תנאי העסקה נאותים בשבוע שבו התפרסם שאלי יצפאן סירב להשתתף בהצגת הבימה "שרי מלחמה" מכיוון שהתיאטרון לא שילם לו את שכרו. ואולם, המנכ"לית של הבימה אודליה פרידמן לא רואה את הקשר. "אנחנו בעד תנאי העסקה הוגנים ונאותים ליוצרים ולשחקנים", אמרה, "אנחנו פועלים לפי הסכמי איגודי השחקנים והבמאים ומשלמים לכולם". בנוגע לדחיית התשלומים לפרילנסרים דוגמת יצפאן, פרידמן הסבירה כי הבימה נמצאת בעיצומו של הסכם הבראה: "זה לוקח זמן, עדיין אין תקציב מדינה, ההקצבות לא הגיעו עדיין". עם זאת אמרה כי חלק גדול מהתשלומים לפרילנסרים כבר הועבר.

גם התנאי השני שדורשים האיגודים - להגביל את משך תקופת הניהול של המנהלים האמנותיים - מכה הדים. לעומת תיאטראות דוגמת הקאמרי, שבו צבר עומרי ניצן צבר ותק רב, ובית לסין, שמנוהל על ידי ציפי פינס במשך שנים, הבימה הוא התיאטרון היחיד שקיימת בו מגבלה על משך הכהונה של ניהול אמנותי. על פי תקנון היסוד של הבימה, ששונה ב-2009, הקדנציה של המנהל האמנותי הוגבלה לעשר שנים.

היוצרים דורשים להגביל את הקדנציה אפילו יותר - לשמונה שנים בלבד. הם חלוקים ביניהם בעניין זה. המחזאי שמואל הספרי, למשל, סבור כי גם שמונה שנים זה יותר מדי. לדבריו, "אם הרמטכ"ל מתמנה לשלוש שנים, ראש ממשלה - לארבע, ונשיא - לשבע, אין סיבה שמנהלים אמנותיים ישבו כל כך הרבה שנים, גם אם הם מוכשרים". אשר להתניית התקציבים בתנאים נאותים ליוצרים, אמר הספרי: "מוסד שלא משלם בזמן צריך להיסגר". מהתיאטרון הקאמרי סירבו להגיב.

תגובות