הההצגה “ארתורו אוי” של ברכט תעמוד במרכז פרויקט “ימי ברלין” בישראל

שלל אירועי תיאטרון וקולנוע, ארכיטקטורה ומחול, ספרות, מוסיקה ואופנה, יועלו במשך חודש וחצי ברחבי הארץ במסגרת פרויקט של מכון גתה

תמר רותם
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
תמר רותם

“ימי ברלין”, (Berlin Dayz), פרויקט תרבות של מכון גתה, ייפתח ב-27 בספטמבר ויציין את הקשרים התרבותיים והאמנותים בין ברלין וישראל. במשך כחודש וחצי (7.9 - 8.11) יוצגו בתל אביב וירושלים ובערים נוספות אירועים מברלין בתחומי המחול, התיאטרון, הקולנוע, המוסיקה, הצילום, הארכיטקטורה, הספרות, האופנה וחיי הלילה. לצדן יוצגו גם יצירות של אמנים ישראלים שיש להם זיקה תוכנית או אחרת לעיר הגרמנית. גם ראש עיריית ברלין, קלאוס ווברייט, יבוא לארץ להשתתף בחלק מהאירועים. הפרויקט מתקיים בתמיכת משרד החוץ הגרמני, מכון גתה ישראל, Berlin Partner ובשיתוף פעולה עם עיריית תל אביב – יפו.

באמצעות האירועים מבקש מכון גתה, מרכז תרבות גרמניה הפועל בתל אביב ובירושלים, להציג את המהות הרבגונית והסובלנית של העיר הקוסמופוליטית שהפכה ברלין להיות בשנים האחרונות. בין היתר יוצגו תערוכות צילום, בסינמטקים ברחבי הארץ תוקרן סדרת סרטים ברלינאיים עכשוויים שכותרתם "ברלין, מה קורה!", וכן יתקיימו תערוכות אדריכלות, מופעי מחול, מפגשי סופרים, מסיבות, אירועי חוצות וקונצרטים. רוב האירועים יתרחשו בתל אביב וירושלים, ומקצתם בחיפה, ברחובות (בפסטיבל סרטי נשים) ובערים נוספות.

מתוך הסרט "רוסנדיסקו" שיוקרן במסגרת הפסטיבלצילום: סטפן רבולד

ההפקה המרשימה ביותר צפויה להיות "ארתורו אוי" מאת ברטולד ברכט בביצוע ה"ברלינר אנסמבל" (במקור "עלייתו ונפילתו של ארתורו אוי"), שתוצג בתיאטרון הקאמרי. ההפקה בת 65 משתתפים היא סאטירה על עלייתו של היטלר לשלטון, המועלית בתיאטרון שברכט עצמו הקים ב-1949, והיא נחשבת להצלחה הגדולה ביותר של התיאטרון הזה מאז הקמתו. בשנים האחרונות, לאחר שחודשה על ידי הבמאי סטפן סושקה, היא מסיירת בכל העולם.

אירוע נוסף שמושך תשומת לב הוא המיצג "שודדי האור" (Lichtpirate) של קולקטיב ברלינאי היוצר מיצגי תאורה ומוסיקה מהפנטים, תלויי חלל. במיצג יכוונו במשך שלושה ערבים בחודש אוקטובר אלומות אור לעבר בניין התיאטרון הלאומי הבימה, מתוך כוונה להזכיר לזמן קצר את העבר המשותף של ברלין ושל הבימה, שאת בניינה ההיסטורי תיכנן אוסקר קאופמן, אדריכל תיאטרון הפולקסבינה בברלין.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ