נפתח ארכיון נסים אלוני

משפחתו של המחזאי העבירה לאוניברסיטת בן־גוריון את כל כתביו, ובהם יומנים, טיוטות למחזות וסיפורים. פתיחת הארכיון לציבור הושקה בכנס של העמותה הישראלית לחקר התיאטרון

יאיר אשכנזי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יאיר אשכנזי

ארכיונו הפרטי של המחזאי נסים אלוני נפתח באחרונה לציבור במכון "הקשרים" שבאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, העוסק בחקר התרבות והספרות היהודית והישראלית. הארכיון הושק היום (שלישי) בכנס השנתי של העמותה הישראלית לחקר התיאטרון, שנערך באוניברסיטה. משפחתו של אלוני העבירה לארכיון לפני כשבע שנים את כל כתביו, ובהם יומניו, טיוטות מחזות, סיפורים, וכן מכתבים שנשלחו אליו. מיון החומר וסיווגו הושלם באחרונה ועתה הוא פתוח לעיון הציבור במקום. בצד זאת, הארכיון כולל גם ביקורות שנכתבו על מחזותיו של אלוני וכן מחקרים שנעשו עליהם, הזמינים לקריאה באתר המכון.

אלוני, חתן פרס ישראל לתיאטרון שמת לפני כ-16 שנה, זוכה באחרונה לעדנה מחודשת הודות להעלאת מחזהו "הצוענים של יפו" בתיאטרון החאן, לראשונה מאז הוצג בתיאטרון הבימה ב-1971 בבימויו של אלוני ובהשתתפות כמה ממייסדי הבימה, בהם חנה רובינא, אהרן מסקין ורפאל קלצ'קין. "לא ניתן לומר על אלוני שנחקר יותר מדי, אולם לבטח הוא מוצג פחות מדי", אמר פרופ' גד קינר, יו"ר הוועדה האקדמית של העמותה הישראלית לחקר התיאטרון. "איני לגמרי בטוח שאלוני היה מתלהב מארכיון על שמו, כשם שכל ימיו לא התלהב מיציאת יצירותיו לאור". קינר הזכיר כי אלוני העדיף בעבור מחזותיו את המדיום הבימתי על פני זה הכתוב ואת אמירתו שלפיה "תיאטרון שייך לבמה". לדבריו הצטרף עילם אלוני, אחיינו של המחזאי, שלקח חלק במיון ובהעברה של החומרים לארכיון עם אביו שאול ואמר כי "נסים בוודאי היה מתקשה עם הנבירה ביצירותיו".

נסים אלוני
נסים אלוני. סתירותצילום: אלכס ליבק

עילם אלוני ציטט מאחת מרשימותיו של דודו, שהתייחסה לראיון שערכה עמו סטודנטית ב-1984 והצליח להפר את שלוותו בעת שעמל על תרגומו לאחד ממחזותיו של ג'ורג' פדו, "מלון קטן בצד" או "רולטה צרפתית". הראיון עסק בסוגיית הדמות בתיאטרון ואלוני נחרד למקרא התמלולים שהועברו אליו לאחר עריכתו. "אם אמנם יש בי מידה של טמטום - למה להוציא את קלוני ברבים?" תמה המחזאי. עילם אלוני סיפר כי דודו עסק בראיון ובהשלכותיו במשך כשלושה חודשים, שבהם אף חיבר "ראיון דמה" חוזר, שבו ענה את התשובות כפי שהיו צריכות להיאמר, לדעתו. "מהי דמות בתיאטרון? זה סוד פרטי שלי!" כתב, "מה מייצגים הגיבורים שלך? חלקים באישיותך? קשה לענות על שאלה כזו!" בהמשך הוסיף נסים אלוני כי את המלה "מלה" יש לכתוב ללא האות יו"ד, שכן היא "נותנת לה תוספת ממין אחר".

עילם אלוני סיפר ל"הארץ" כי ככל הידוע לבני המשפחה, במגירותיו של המחזאי לא נותרו מחזות שדבר קיומם לא נודע לציבור. עם זאת, בארכיון אפשר לקרוא כמה מהמחזות המוכרים פחות של אלוני, שעלו בשנות ה-60 וה-70, לא זכו להצלחת הקהל ולאהדת המבקרים, לא יצאו לאור בדפוס ולא הועלו מחדש לאחר מכן. בין היתר נמצאים בו "המהפכה והתרנגולת", שהוצג בתיאטרון הקאמרי ב-1964, ו"שעיר אחד לעזאזל" שהועלה באותו תיאטרון כעשור לאחר מכן. שתי ההצגות הורדו לאחר כ-20 הצגות בלבד. לצדן אפשר למצוא את "ראש העיר הבא", סאטירה חברתית שנכתבה בעבור להקת שחקני הבימה באמצע שנות ה-50 ונגנזה.

אלוני נודע בין היתר בכך שנהג לכתוב טיוטות רבות למחזותיו ואף לבצע שינויים בטקסטים במהלך החזרות. חשיפת חומרים אלה בארכיון תאפשר לחוקרים ולציבור הרחב לנסות ולהתחקות אחר הלך המחשבה של המחזאי, שלעתים נתפש כמאתגר וכמורכב יותר לפענוח בעיני הקהל והביקורת. לדברי עילם אלוני, יומניו של דודו זמינים לעת עתה בארכיון בלבד ואינם פתוחים לעיון ברשת בשל רגישותם ובגלל ההתייחסויות המופיעות בהם לדמויות הפעילות בשדה התיאטרוני גם כיום.

מנהל הארכיונים הספרותיים ב"הקשרים", אילן בר־דוד, סיפר כי כתבי היד של אלוני נשמרים בחדר בעל תנאים אקלימיים אופטימליים, וכי בארכיון יש אפשרות לצפות בחומרים ויזואליים הנוגעים לאלוני, בהם הצגות, כתבות וסרטים, שעברו תהליך דיגיטציה. לדבריו, הפרויקט שהוא שוקד עליו כעת יחד עם דור ורטהיימר מאוניברסיטת תל אביב הוא עריכת הביבליוגרפיה המקיפה והראשונה הנוגעת לאלוני. מלבד זאת, ראש מכון "הקשרים", פרופ' יגאל שוורץ, שיזם את העברת חומריו של אלוני לארכיון בשיתוף עם פרופ' יצחק בן מרדכי ופרופ' זהבה כספי, אמר כי הסיפורים שכתב אלוני ופורסמו במשך השנים במקומות שונים יקובצו לספר או סדרת ספרים שיראו אותו בעתיד.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ