טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עמרי ניצן: "המנהל האמיתי של התיאטרון הוא התקציב"

המנהל האמנותי של הקאמרי אמר במפגש עם סטודנטים בתל אביב כי אף שהתיאטרון הוא ציבורי ונתמך, אין לו כלים לתת במה נרחבת ליוצרים צעירים

תגובות

עמרי ניצן, המנהל האמנותי של התיאטרון הקאמרי, אמר אמש (ראשון) במפגש עם סטודנטים וחברי סגל באוניברסיטת תל אביב כי מנהלו האמיתי של התיאטרון הוא התקציב והגדיר תיאטרון הפועל במטרה לשרוד כ"דקדנטי". המפגש נערך בחוג לאמנות התיאטרון לרגל זכייתו של הקאמרי בתואר עמית כבוד מטעם האוניברסיטה בשבוע שעבר. ניצן התייחס בו, בין השאר, גם לכך שאף כי הקאמרי הוא מוסד ציבורי נתמך, אין לו יכולת תקציבית להקצות ליוצרים צעירים רבים, ובעיקר לבמאים בתחילת דרכם, את המקום להתפתח בבמות ניסיוניות.

ניצן, המכהן בתפקידו בקאמרי זה 20 שנה, סיפר על השיקולים המנחים אותו בבחירת רפרטואר ההצגות של התיאטרון, בצל הביקורת הנמתחת עליו לעתים בעיתונות ובאקדמיה. "שני הפרמטרים לבחירת מחזה הוא טיבו של המחזה וכוחות היצירה", סיפר, "בודקים את עניין התרגום וגם את האלמנט האכזרי של הכוחות הכלכליים: כמה קהל? 400 מקומות? 900 מקומות? בודקים גם מהי העלות לערב, עלות השכר והתפאורה, הפדיון הפוטנציאלי וכל הצד התקציבי. חייבים לפעול בתוך מסגרת, שכן גם לרמברנדט ולוואן גוך היתה מסגרת לתמונה שציירו".

בהמשך הוסיף ניצן כי גם סיכויי המפגש של ההצגה עם הקהל מובאים בחשבון מבחינתו. "גם בכישלונות מבישים ומביכים וגם בהצגות מרוממות רוח עניינו אותי קהל היעד והפגישה בין החברה לבין עצמה דרך הבמה, כך שיועלו עליה נושאים שהם תימות ודילמות השייכות לחברה", הוא הסביר, "החברה הישראלית הטרוגנית מאוד וכולם מתקבצים סביב השפה. באוניברסיטה מעקמים את האף על התיאטרון, אבל מספר צופי התיאטרון בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם".

תומר אפלבאום

עו"ד עפר שחל, שמונה לפני כחודשיים ליו"ר הוועד המנהל של הקאמרי ומשמש גם יו"ר חברת החניונים התל אביבית "אחוזת החוף", אמר ל"כלכליסט" עם מינויו כי "השאיפה שלי היא למלא אולמות כמו שממלאים חניונים בתל אביב, וזה קשה". כשנשאל על הסוגיה של הגבלת כהונתם של מנהלי התיאטרון השיב שחל כי הוא "לא מתרגש מהצעקה שקמה. יש בקאמרי שחקנים מדהימים וגם את המנהלים שלנו כולם רוצים".

ניצן אמנם התייחס במפגש להיבט הכלכלי המשמעותי בעבודתו כמנהל אמנותי, אך גם לחשיבותה של השקפת העולם המובעת בה. "השקפת עולם היא כמו חלום, ויש דבר שנקרא הישרדות", הוא אמר, "תיאטרון שמטרתו לשרוד הוא דקדנטי. תעשה מה שאתה חולם - בחלק מזה תיכשל ויהיו ביקורות איומות, אבל בחלק תהיה התרוממות רוח".

למרות דברים אלה, כשקרא ניצן במפגש את רשימת ההצגות מתוך ידיעון הקאמרי, כראיה לגיוון הרפרטוארי, הוא השמיט את "דג מוסר", הצגתה של מירי חנוך בבימויה של עדנה מזי"א, שספגה ביקורות צוננות בעיתונות. אחד הסטודנטים מתח על כך ביקורת חריפה, אולם ניצן לא התייחס לנושא.

אחת הסוגיות הבולטות שעלו במפגש היתה שאלת אחריותו החברתית של הקאמרי כתיאטרון ציבורי לשמש חממה לאנשי תיאטרון צעירים, שחקנים ובמאים כאחד. "כמנהל תיאטרון יש לך מחויבות לגדל דור נוסף של במאים ושחקנים, ויש גם מצבים שמנהל תיאטרון יכול להציב למשרד התרבות דרישות לתקציב לפיתוח במאים", אמרה לו פרופ' נורית יערי, חוקרת בכירה בחוג שעמדה בראשו בעבר, "זה נועד לאפשר לצעירים להתפתח, כמו שאתה וצעירים אחרים קיבלתם בזמנכם הזדמנות בתיאטרון הבימה (שם ביים ניצן ב-1975, עם שובו מהלימודים ב-Drama Centre בלונדון, את "על קלות דעת וצביעות". י"א) ובתיאטרון חיפה (שניצן שימש מנהלו האמנותי במחצית הראשונה של שנות ה-80. י"א). היתה אז תחושה בשדה שיש לאן ללכת. המצב היום מקשה".

בתשובה להערתה של יערי הזכיר ניצן את עבודותיו של איתי טיראן בקאמרי כבמאי וכשחקן ב"וויצק" מאת גיאורג ביכנר וכבמאי "איש קטן, מה עכשיו?" מאת הנס פאלאדה, וכן את הטרגדיה "אלקטרה" מאת סופוקלס בבימויו של כפיר אזולאי, שתעלה בתיאטרון בראשית יולי, ומחזה בשם "להתעורר" שיביים מאור זגורי בחודשים הבאים. "אני מוגבל מאוד במתן במה לאנשים מוכשרים חדשים", הסביר, "בתכנון צריך לחשוב גם על המפגש עם הקהל, כלומר - על הקופה. זו לא מטרת הקיום, אבל זה מטריד אותי כי יש אנשים - שחקנים ובמאים - שאין לי כלים לתת להם במה. הם רוצים הצגה למאה איש, ולי אין אפשרות כי אין לי תקציב לזה. ההצעה של 'תעשו עוד למען הצעירים' היא בלתי אפשרית".

ז'ראר אלון


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות