בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הערב הועלתה בכורת "סיפור ישן־חדש" של השחקן ג'סי אייזנברג, בנוכחותו

בתום ההצגה - העוסקת ביחסים הנרקמים בין סופר יהודי אמריקאי צעיר לקרובת משפחתו, ניצולת שואה החיה בפולין - התקיים דיון בהשתתפות השחקן, הקהל ואנשי תיאטרון בית לסין. "סיפור ישן-חדש", מחזהו השני של אייזנברג, זכה להצלחה קופתית בברודווי

7תגובות

הערב (חמישי) נערכה בכורת ההצגה "סיפור ישן־חדש", מאת ג'סי אייזנברג ובבימוי אבישי מילשטיין, באולם בית ציוני אמריקה בתל אביב בנוכחות המחזאי.

ההצגה, של תיאטרון בית לסין, משרטטת את היחסים הנרקמים בין דייוויד (ויטלי פרידלנד, שזה תפקידו הראשון בבית לסין לאחר כמה שנים מוצלחות בתיאטרון החאן), סופר יהודי אמריקאי בן 25 הסובל מקשיי כתיבה, ובין קרובת משפחתו מריה (לאורה ריבלין), ניצולת שואה בת 75 החיה בפולין. דייוויד, המתקשה לסיים את ספרו השני, טס לעיירה הפולנית שצ'צ'ין כדי לבקר את מריה אחרי שנים שבהן לא זכתה לביקור של מי מבני משפחתה האמריקאית. יחד אתו היא חושפת את הזיכרונות המשפחתיים מהחיים שקדמו למלחמת העולם השנייה.

בתום ההצגה התקיים דיון עם הקהל בהשתתפות אייזנברג ובהנחיית מילשטיין. בפתחו ביקשה לאורה ריבלין להודות לאייזנברג על מחזהו ה"מאתגר", כלשונה, ועל דמותה יוצאת הדופן של מריה. זה ביקורו הראשון של אייזנברג בישראל ומנהלת התיאטרון ציפי פינס ביקשה לברכו על בואו "בימים הנוראים האלה" ודרשה להימנע משאלות פוליטיות. "אייזנברג בא כאורח פרטי בזמן המשונה הזה ואין לו מושג לגבי המצב הפוליטי", היא הבהירה.

רפי דלויה

למרות בקשת פינס, אייזנברג סיפר כי לא היסס לבוא לישראל למרות המצב הביטחוני והמתח שבו שרויים התושבים בעורף. "אם היה סימן כלשהו לסכנה שנשקפת לי הייתי מהסס לבוא, אך לא זה המקרה", הוא אמר. "זה אמנם זמן לא מוצלח, אבל בשבוע האחרון טיילתי עם חברי טל במקומות רבים בארץ וזה היה נפלא למרות הנסיבות הלא מוצלחות לרבים".

בהמשך הוסיף בבדיחות הדעת כי באמריקה אין "חדשות רעות". "גם כשכבר יש חדשות רעות ניתן להפוך אותן לצבעוניות, כך שייראו כמו משחקי וידיאו", הוא צחק.

אייזנברג החמיא לבמאי ולשחקנים וסיפר כי למחזה שורשים אוטוביוגרפיים, שכן גם לו דודה המתגוררת לבדה בשצ'צ'ין וקרויה מריה. עם זאת הוא ציין כי הצדדים הדרמטיים והמשעשעים בדמותה של מריה במחזה, כפי שגילמה אותה היטב ריבלין, במבטא פולני קל ועם חוש קומי מדויק למדי, הם פרי דמיונו בלבד.

גדי דגון

הוא הוסיף כי מוקד העניין שלו בכתיבת המחזה היה היחס למשפחה, והשאלה אם הוא מסתכם בתמונות של קרובים על הקיר (כפי שהן תלויות על קירות חדרו של דייוויד בביתה של מריה) או שמשמעותו קשרי דם בזמנים מורכבים כמו מלחמה.

לדבריו, הוא כתב את דמותה של מריה מתוך אהבה גדולה אליה. קל יותר להזדהות עם דמותה, הוא אמר, מאשר עם זו של דייוויד, הסובל מבעיות "פרטיות" יותר כמו תסכול אמנותי וקושי לסיים את ספרו, ולא עבר חוויות חיים קשות. "דייוויד מאפשר לה לספר את סודה. היא חיה בשקר והיתה יכולה לשרוד עם גרסה שונה של האמת. כשהיא רואה אותו, היא מבינה איזו טעות עשתה", הוא הסביר. אייזנברג הדגיש בעניין זה כי בחר בסוף מפתיע אך ריאליסטי למחזהו.

המחזה, שנקרא במקור The Revisionist ("הרוויזיוניסט"), הועלה לראשונה בהפקת תיאטרון ראטלסטיק למחזאים בניו יורק במארס 2013 והיה במהרה ללהיט בקופות. הוא בוים בידי קיפ פגאן, ואייזנברג שיחק בו את דייוויד, לצד השחקנית הבריטית ונסה רדגרייב, שגילמה את מריה, ודניאל אורסקס ששיחק את זנון, נהג מונית וידיד של מריה. המבקרים שיבחו בעיקר את משחקה של רדגרייב ואילו אייזנברג ספג ביקורת צוננת יותר.

מבקר "ניו יורק טיימס" בן ברנטלי כתב כי משחקה של רדגרייב סיפק תזכורת להיותה אחת השחקניות הגדולות בדורה, וכי תפקיד זה הוא תפקידה הבימתי המשמעותי ביותר מאז זכתה בפרס הטוני לפני כעשור על תפקידה בהצגה "מסע ארוך אל תוך הלילה". את משחקו של אייזנברג תיאר ברנטלי כ"אמין וניתן לצפייה". "הוא אינו נעלם או מתכווץ בנוכחות רדגרייב, הישג לא מבוטל כשלעצמו", הוסיף, "אלא משמש מעין אבן משחזת שבאמצעותה רדגרייב יכולה לחדד את אופי דמותה". צ'רלס מקנולטי, מבקר "לוס אנג'לס טיימס", החמיר אתו יותר ומתח ביקורת על הבמאי פגאן על שלא טרח "לווסת את הביצוע המגוחך של אייזנברג".

לקהל הישראלי נשא אופיה וכן מבטאה הפולניים של מריה משמעות מיוחדת. הדיאלוגים בין מריה לידידה, נהג המונית זנון (בגילומו של רפי תבור), אף מתנהלים בפולנית בלבד וכך גם שיחות הטלפון שלה. אחד הצופים אמר לאייזנברג כי הדבר הותיר תחושת ביתיות ורושם של טיפוס אימהי מוכר מבתי אב רבים. "ביצעתי את המחזה בניו יורק ושם, בניגוד לכאן, הפולנית נועדה לבלבל את הצופים", אמר אייזנברג, "בישראל מדברים שפות רבות ומבינים אותן, אך באמריקה מדברים שפה אחת, וגם אותה בקושי. הצופים שם לא צחקו כי לא הבינו פולנית. פה, הבנת הבדיחות בפולנית מתבררת כמחמאה גדולה למחזאי".

כשנשאל על הבחירה בסוגיית היחס לניצולי השואה כנושא מרכזי במחזה התייחס אייזנברג לפערי הדורות בעניין זה בינו לבין הוריו. "הילד האמריקאי המודרני רוצה לשמוע את הפרטים על המוות ולא על חיי הקרובים", הוא הסביר, "הוא מתעניין בנסיבות שבהן המשפחה מתה - הסיפור באושוויץ ולא הסיפור המשפחתי שקדם לו. הצעירים, בהם גם אני, מתעניינים רק בכך באופן אינסטינקטיבי. לכן התכוונתי להראות את החוויה האמריקאית המודרנית בעניין זה ואת העובדה שהיחס לסוגיה לוקה בחסר. כאן בישראל זה נוכח יותר כי זו מדינת היהודים, יש שיח על השואה. זה לא כך באמריקה".

"סיפור ישן־חדש" הוא מחזהו השני של אייזנברג ולדבריו בשנה הבאה יעלה מחזה שלישי. כשנשאל כיצד הוא משלב בין קריירת משחק קולנועית לקריירת כתיבה ומשחק תיאטרלית השיב כי הוא רואה במשחק מעין המשך לכתיבה ולהפך. "כשאתה משחק אתה חושב על רגשות הדמות וכך גם בכתיבה. התחלתי לכתוב בדיחות והמשכתי לדמויות שאינן קומיות אלא נושאות עמן כאב. להיות פופולרי זה עניין של מזל, אך זה מה שמושך את רוב תשומת הלב".

אייזנברג, הזכור בעיקר מתפקידו כמארק צוקרברג בסרט "הרשת החברתית" (שעליו היה גם מועמד לאוסקר ב-2010), בא לארץ מסט הסרט "באטמן נגד סופרמן", בבימוי זאק סניידר, שבו הוא מגלם את דמותו של הנבל לקס לותור, לצד בן אפלק וגל גדות בתפקיד וונדר וומן.

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו