בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה עושים הגנרלים בתיאטרון הלאומי?

כחלק מפרויקט בינלאומי יעלה תיאטרון הבימה בסוף השבוע הצגה על טרור אותה יקדים כנס בהשתתפות מומחים מהשב"כ והמוסד. יהושע סובול: "יש בזה טעם לפגם"

4תגובות

מה הקשר בין התמודדות עם טרור לתיאטרון? למעשה הקשר הוא רופף ביותר, והוא יותר סמנטי. מצעד של גנרלים בדימוס מאמ"ן, המוסד, שב"כ ומומחים אחרים מהמכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה יגיעו ביום חמישי לתיאטרון הבימה, לדון בלוחמה בטרור. בכנס ירצו שבתי שביט, לשעבר ראש המוסד ואהרון זאב פרקש, ראש אמ"ן לשעבר, צחי סטרומזה לשעבר ראש אגף אבטחה בשב"כ ואחרים. בנוסף תעלה בהבימה בסוף השבוע, כחלק מפרויקט תיאטרוני בינלאומי בשם "טרור" (TERRORisms), בכורת ההצגה "אלוהים מחכה בתחנה" מאת מאיה ערד ובבימוי שי פיטובסקי, שעוסקת בטרור. בהמשך לכך, ביום ראשון הבא יתקיים שולחן עגול בתיאטרון בנושא החרם נגד אמנים ומוסדות תרבות באירופה, שהבימה כתיאטרון הלאומי של ישראל, היא אחד מיעדיו הקבועים. ואולם, כריכת האירועים הללו, ההצגה והדיון על החרם, עם כנס מומחי טרור הקשורים לזרועות הביטחון החשאיות של המדינה, מעוררת שאלות.   

אחד המשתתפים שהוזמנו לשולחן העגול הוא המחזאי יהושע סובול. "יש בזה טעם לפגם", הוא אומר על הכנס. "לתיאטרון אין מה לחפש עם אנשי צבא. אנשי תיאטרון לא משתמשים בכוח. זו דיסציפלינה אחרת". סובול סבור שחרם על תרבות ואמנות הוא לא אפקטיבי. "אני מציע שאנשים יבואו ויגידו את דעותיהם. אם אותו אדם שמחרים את התיאטרון לא יגיד לנו את הביקורת שלו, לא יצטרכו להתעמת אתה. ברגע שאתה רק מחרים, לקהל הרחב לא אכפת מזה. אם אתה רוצה שהדברים יהדהדו, צריך להעלות את הדברים לדיון". 

ז'ראר אלון

גם המחזאי מוטי לרנר, שבעצמו ספג התקפות וחרמות על הצגה שלו "ההודאה" כשעלתה בוושינגטון בפברואר השנה, סבור שיש לדון בחרמות התרבותיים, וגם לו יש מה להגיד על הכנס: "אם הכנס הזה הופך להיות במה להצדקת הנורמות של המוסדות הממלכתיים, זו בעיה. זה לא רק יורים ובוכים, זה גם מנמקים. זה חשוב לדון בטרור אבל חשוב שיהיה דיון אמיתי במקור לטרור, בסיבות שלו. זה בעייתי אם אתה לא דן בסכסוך, בבית הכלא העזתי, ובמקום זה אתה עוסק בדילמות של הסיקול הממוקד".  

בין הצופים של "אלוהים מחכה בתחנה" ובדיון על חרם אמנים ומוסדות תרבות יהיו גם כ–30 חברי איחוד התיאטרונים של אירופה UTE, שבחרו לקיים את הכנס החצי שנתי שלהם בהבימה. זה שלוש שנים שאילן רונן, המנהל האמנותי של הבימה, הוא יו"ר הארגון, שחברים בו 21 תיאטרונים מרכזיים (רובם נושאים את תואר התיאטרון הלאומי) בין השאר בערים מוסקבה, אוסלו, שטוטגרט, אתונה, ריימס בצרפת, בלגרד, בוקרשט, סנט פטסבורג, סופיה, מילאנו, פראג, סלוניקי, רומא וציריך. שישה מתוך התיאטרונים הללו חברו לפרויקט טרוריזמס — שממומן ברובו על ידי האיחוד האירופי — שבו כל אחד מהם קיבל על עצמו להפיק הפקה מקורית שעוסקת בטרור ולקיים דיונים בנושא. נציגים מהתיאטרונים נוהגים להגיע מרחוק, במיוחד כדי לצפות בבכורות הצגות הטרור. וכך, השבוע, הגיע תורו של הבימה.

ניר כפרי

התיאטרונים בארגון מנצלים את הרשת שיצרו לדיון בנושאים חברתיים ואקטואליים חמים באירופה, כמו הוויית ההגירה והפליטות או בעיית הטרור. אך בשנים האחרונות הם משלמים את מחיר הקשר לישראל וסופגים לא פעם ביקורת חריפה. כך למשל, מאז הצגת פרויקט הטרור ב–2013 סופגת המנהלת האמנותית של התיאטרון הלאומי באוסלו, האנה טומטה, לחצים ואיומים מעובדי תעשיית התרבות באוסלו ואלפים חתמו על עצומה נגדה. בקיץ האחרון, לאחר מבצע צוק איתן, קבוצת שחקנים ועובדי תיאטרון העמידו אולטימטום ודרשו ממנה לבטל את ההתקשרות עם הבימה, אם לא תפסיק להציג באריאל. לבקשת טומטה, פנה אילן רונן לשחקנים ואמר להם כי הם "פוגעים בקבוצה של שחקנים אנשי שמאל וצובעים אותם בצבע לא להם, כאילו הם דוברים של ממשלת ישראל". עוד ציין רונן את ההפקות של הבימה שהגיבו בביקורתיות לפעולות הצבאיות, ובמיוחד "דור שלישי" שעלתה אחרי מבצע עופרת יצוקה ב–2008. הידיעה כי תיאטרון השאובינה בברלין מעלה את ההצגה הזו שמשתתפים בה ישראלים, פלשתינים וגרמנים עד היום, פעלה את פעולתה. הרוחות נרגעו והשבוע אף יגיעו נציגי התיאטרון להבימה.

החרם על אמנים ומוסדות ישראליים הוא נושא שראוי לדון בו. בשנים האחרונות, לצד להקת בת שבע, היה התיאטרון הלאומי קרבן סדרתי לחרם. רונן עצמו אף ספג התקפות ישירות ב–2012, כשתיאטרון הגלוב בלונדון העלה את ההצגה שלו "הסוחר מוונציה" תחת אבטחה כבדה וביקורת של ידוענים בריטים כאמה תומפסון.

ז'ראר אלון

רונן סבור כי "הדיון עם המוחים חשוב. אני צופה שגם על התפקיד שלי בראשות הארגון תהיה תסיסה, ובכלל על השתתפותנו בפרויקט. למה לטאטא את זה מתחת לשטיח? אנחנו נגד סתימת פיות. למחות זו זכות לגיטימית, וצריך להעלות את הביקורת".

ואולם, לאחר ששורת בעלי תפקידים שעמדו בראש כוחות הביטחון של מדינת ישראל, ימלאו את התיאטרון בסוף השבוע, לא בטוח שרונן יוכל לטעון בפני נציגי התיאטרונים סביב השולחן העגול, שהבימה מייצג עמדה מורכבת יותר מזו של ממשלת ישראל. רונן לא סבור שזה בעייתי. "הכנס על הטרור הוא דיון מקומי שלא קשור לכנס הבינלאומי", הוא אומר. ואולם טלי שפירו, פעילה פוליטית בתנועת החרם הישראלית !Boycott שתומכת בפעולות ארגוני חרם ה–BSD, גינתה בשבוע שעבר בבלוג "פולס" את צביעות התיאטרונים המשתתפים בפרויקט ומנקים את הבימה מהגזענות, האפרייטהייד והכיבוש, וכל זה "בשם הדיאלוג והתרבות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו