שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

משרד התרבות חידש את התמיכה בתיאטרון "נא לגעת"

בספטמבר האחרון הפסיק המשרד את העברת הכספים לתיאטרון שמורכב משחקנים חירשים־עיוורים, מאחר ולא עמד בקריטריונים — בהם לא יכול היה לעמוד מלכתחילה

יאיר אשכנזי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יאיר אשכנזי

משרד התרבות חידש החודש לאחר כשמונה חודשי הפסקה את העברת כספי התמיכה לתיאטרון "נא לגעת" ביפו, המורכב מאנסמבל של 11 שחקנים חירשים־עיוורים. המשרד חדל בספטמבר האחרון לתמוך בתיאטרון משום שלא עמד בקריטריונים לקבלת תמיכה לפי סעיף "יוזמות בתחום התיאטרון", וכך נקלע המוסד לסכנת סגירה בתקופה זו. בעקבות בדיקה שערך משרד התרבות בחודשיים האחרונים הוא החליט לכלול את התיאטרון תחת הסעיף "תרבות בקהילה" ובכך לאפשר את המשך התמיכה בו.

התיאטרון הוא חלק ממרכז "נא לגעת", הכולל גם מסעדה ובית קפה, ומעט יותר ממחצית עובדיו הם בעלי מוגבלויות. 61% מתקציב המרכז מבוסס על הכנסה עצמית ממכירת כרטיסים ומרווחי בית הקפה והמסעדה, ו–39% הנותרים מתמיכה חיצונית. 14% מנתח כספי התמיכה מגיע מהמדינה, כאשר משרד הרווחה מעביר למרכז 1.1 מיליון שקלים כחוק, לפי מספר וסוג בעלי המוגבלויות המועסקים בו.

מתוך ההצגה "לא על הלחם לבדו", תיאטרון נא לגעתצילום: לירון אלמוג

בשנים 2014-2011 תמך משרד התרבות בתיאטרון "נא לגעת" באופן ספציפי בסכום של 400-300 אלף שקלים מדי שנה, אף שלא עמד בקריטריונים של סעיף "יוזמות בתחום התיאטרון", המחייבים בין היתר פעילות שחקנים שלמדו בבית ספר מקצועי והעלאת שלוש הפקות בשנה. כעת, עם העברת התיאטרון להיכלל תחת סעיף "תרבות בקהילה" במקום "יוזמות בתחום התיאטרון", צפוי סכום התמיכה שמשרד התרבות מעביר לו להישאר דומה. מכיוון שתקציב המדינה לשנה הנוכחית טרם אושר, מקבלים מוסדות התרבות את החלק היחסי של סכום התמיכה מדי חודש בחודשו, כך שלתיאטרון "נא לגעת" כבר הועברו החודש כמה עשרות אלפי שקלים מהמשרד.

בשנים האחרונות נתמך התיאטרון גם בידי עיריית תל אביב בכ–100 אלף שקלים בשנה. ב–2015 תכננה העירייה להעלות את סכום התמיכה מצדה ליותר מ–200 אלף שקלים והתנתה את המהלך בהמשך תמיכת משרד התרבות בתיאטרון. כעת, משהמשרד שב לתמוך בו, היא צפויה להעביר את הסכום כמתוכנן.

מרכז נא לגעתצילום: מרכז נא לגעת

תיאטרון "נא לגעת" הוקם ב–2002 ושחקניו מלווים על ידי מתורגמנים בחזרות ובהצגות. עד כה הועלו בו שלוש הצגות למבוגרים, "שומעים בזיג זג" ו"לא על הלחם לבדו" שביימה עדינה טל וכן "תגידי תפוז", הצגת יחיד שביימה שרה סיבוני. בקרוב מתוכננת לעלות בו הצגה חדשה בבימויו של משה מלכא. מלבד זאת הועלתה הצגת הילדים "נסיך תרנגול", גם היא בבימויה של טל. התקשורת עם השחקנים בו נעשית דרך מגע בכף היד. כך ב"לא על הלחם לבדו", שזכתה להצלחה גם בלונדון, בסיאול ובניו יורק, אופים השחקנים לחם ועוברים עם הקהל מסע בין זיכרונות. המעבר בין התמונות מסומן לשחקנים באמצעות מכות תוף, ואף שרובם אינם רואים את מכת התוף או שומעים את צלילה הם מזהים את הוויברציות ומגיבים לסימן.

מכיוון שכל שחקן נזקק למתורגמן בחזרות ובהצגות וכן להסעה צמודה ממקום מגוריו ובחזרה נדרש התיאטרון להוצאות גדולות יחסית. מתוך 121 עובדי המרכז כולו, כולל בית הקפה והמסעדה, מועסקים בו 70 עובדים חירשים, עיוורים וחירשים־עיוורים. שכרם גבוה מהמינימום הקבוע בחוק לבעלי מוגבלויות, העומד על כ–15 שקלים לשעה, ועומד על מעט יותר מ–30 שקלים לשעה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ