שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מחזה של ברכט בתרגום יצחק לאור - בעונה הקרובה של החאן

יאיר אשכנזי
ההצגה "כנרת כנרת" המוצגת בתיאטרון החאןצילום: יעל אילן
יאיר אשכנזי

"אדם הוא אדם" מאת ברטולט ברכט, "פילוקטטס" מאת היינר מולר ומחזה חדש מאת מיכאל גורביץ' הם בין המחזות שיועלו בעונה הקרובה על במת תיאטרון החאן. הנהלת התיאטרון הציגה הבוקר (שני) את הרפרטואר הצפוי, בצל חוסר הוודאות התקציבי בו שרוי התיאטרון, וכשברקע מהדהדת עדיין הצהרת שרת התרבות החדשה מירי רגב, על כך שלא תיתן יד לפגיעה בתדמית מדינת ישראל.

"אדם הוא אדם" מאת ברכט נכתבה באמצע שנות ה–20 של המאה שעברה, ועוסקת בסבַל אירי שיוצא לקנות דגים ונתקל בקבוצת חיילים הזקוקה ל"חייל רזרבי". הוא מתחזה לחייל, פוגש דמויות המשתתפות במלחמות האימפריה ומאבד את זהותו. המחזה עלה בארץ ב–1966 בתיאטרון אהל בבימוי הבמאי הצרפתי הנודע ז'אן מארי סרו, וב–1978 בתיאטרון הבימה בבימוי חנן שניר. את הגרסה שצפויה לעלות בחאן בינואר הקרוב תירגם יצחק לאור ויביים סיני פתר. בשיחה עם "הארץ" התייחס פתר להלך הרוח בעקבות דבריה של השרה רגב והביע חשש שיובילו לצנזורה עצמית מצד האמנים והמוסדות. "עכשיו מוטלת עלינו, היוצרים, החובה לא לפחד כלל, ולשם כך חשוב ביותר הגיבוי מצד מנהלי התיאטראות", הדגיש.

משמאל לימין - עודד קוטלר , שיר גולדברג , דני וייס, מיכאל גורביץ' וסיני פתרצילום: טלי מאייר

גם מנכ"ל החאן דני וייס התייחס לסוגיה והדגיש כי השמירה על חופש היצירה של כל אמן בישראל היא המשימה הראשונה במעלה שעומדת בפני רגב. לדבריו, הוא אינו מאמין שהיא תתערב בתכנים אמנותיים. "שרת התרבות לא נוגעת בתכנים, היא מעולם לא נגעה בתכנים ואם שופטים את זה במבחן המעשה זה מעולם לא קרה", הוסיף, "תיאטרון החאן הציג לא מעט הצגות שעוררו רגשות סותרים, בהן 'דוחקי הקץ' מאת מוטי לרנר ב–2013, שהיתה מהומה לא קטנה סביבו. יש סט מאוד מורכב של קריטריונים שאנו צריכים לעמוד בהם כדי לקבל תמיכה ציבורית. התכנים, או ההתאמה לצורך הפוליטי של מישהו בעניין התכנים, הם לא אחד מהם. אני מניח שאם מישהו ירצה באמת לקצץ תקציבים בגלל שהתכנים לא מוצאים חן בעיניו, הוא יצטרך לעבור תהליך מאוד מסודר שיחל בשינוי החוק ויסתיים בשינוי הקריטריונים, ויצטרך גם להתמודד עם ההשלכות הציבוריות ואולי אפילו המשפטיות של זה. המדינה היא רבת התלהמויות אבל היא דמוקרטיה, ולכן זה לא נראה כמו משהו שבאמת הולך לקרות".

ההפקה הקרובה שיעלה החאן היא "כנרת כנרת", מחזהו של נתן אלתרמן שערכה שחר פנקס וביימה שיר גולדברג. ההצגה תעלה בראשית יוני בבכורה ובמסגרת פסטיבל ישראל, בפעם הראשונה בתיאטרון רפרטוארי מאז הוצגה בקאמרי ב-1962.

הצגה נוספת שתעלה על במת החאן במארס הקרוב היא "פילוקטטס", גרסתו של היינר מולר, מהמחזאים החשובים ביותר במחצית השנייה של המאה ה–20, למיתוס היווני על אחד מגיבורי מלחמת טרויה. ההצגה, שיתרגם ויביים אבישי מילשטיין, בוחנת את ניסיונו של אודיסאוס להשיב את פילוקטטס הפצוע לשדה הקרב. במאי 2016 יביים עודד קוטלר את גרסתו ל"עורבים" מאת אנרי בק, מחזאי צרפתי בן המאה ה–19. המחזה, שיתרגם דורון תבורי, עוסק במאבק על רכושו של אב משפחה בורגנית עשירה לאחר מותו בידי שותפיו. "בק היה קוץ בתחת של החברה הצרפתית בסוף המאה ה–19, ככותב כמחזאי וכעיתונאי. הוא היה מין חנוך לוין", אומר קוטלר, "המחזה מספק משל אימים למה שעושה הקפיטליזם החזירי, ומראה את הקורבנות שתפוסים יחד במעגל הקסמים של לחסל או להתחסל". עוד לפני "עורבים" יביים קוטלר בחאן את "המחיצה" מאת הסופרת עינת יקיר, שזכתה בשנת 2000 בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" על סיפורה "ליקוי חמה". ההצגה שתעלה בתחילת אוגוסט הקרוב עוסקת במערכת היחסים בין זוג המתגורר בדירה שכורה לבין בעל הבית שלהם.

בספטמבר 2016 צפוי לעלות מחזהו המקורי החדש של מיכאל גורביץ', המנהל האמנותי של החאן, שנקרא כעת בשם הזמני "שיר ישן רחוק". גורביץ' כתב וביים בעבר שבעה מחזות מקוריים שנוצרו בחדר החזרות עם שחקני החאן, בהם "מלה של אהבה", "צל חולף", "אושר" ו"אהובת הדרקון". המחזה האחרון שעלה כתוצר של עבודת שחקנים ממושכת עמו היה "חוקר פרטי" שהוצג ב–2011. "זו עבודה יש מאין", אומר גורביץ', "מתחילים בלי מחזה, לפעמים בלי רעיון, ומקווים לטוב". הוא הדגיש כי בהצגה זו, כמו בכל הצגות החאן המתוכננות לעונה הבאה, התיאטרון אינו מפרסם את ליהוק השחקנים. "אנו מרגישים כלהקה ואיננו רוצים להתעסק בדברים האלה", הסביר.

מנכ"ל התיאטרון דני וייס אמר כי אף שהחאן סיים את 2014 ללא גירעון, הוא מצוי כעת בחוסר ודאות ביחס להמשך תקצובו. ביולי האחרון קיבל התיאטרון הודעה על קיצוץ רטרואקטיבי של כמיליון שקלים בכספי התמיכה שהוא מקבל מתוקף תקנת התיאטרון של משרד התרבות וכן תקנת ירושלים, שגם באמצעותה מעביר המשרד כספי תמיכה. הקיצוץ נבע מכך שתיאטרון האינקובטור ותיאטרון אספקלריא הירושלמיים הוכרו אף הם כתיאטראות רפרטואריים במסגרת תקנת ירושלים, וכך עוגת התקציב נחלקה לפרוסות רבות יותר אך מבלי שהוגדלה. "העירייה אישרה השנה תקציב כולל למוסדות התרבות הנמוך ב–25 אחוז מהתקציב בשנה שעברה", אמר וייס, "ראש העיר ברקת הבטיח לי אישית כי ידאג לכך שהתקציב יחזור למה שהיה בשנה שעברה. מלבד זאת, אין לנו מושג האם הסיכום שהושג בשנה שעברה בין משרדי האוצר והתרבות על הוספת 120 מיליון שקלים לתקציב התרבות ב–2015 אכן יתבטא בתקציב, שכן תקציב המדינה לשנה זו טרם אושר וכספי התמיכה מועברים על בסיס חודשי. אין לנו מושג מתי יאושר תקציב מדינה וכפועל יוצא אין לנו מושג איך ייראה תקציב התיאטרון. אנחנו נסתדר, לא יהיה גירעון. המודל של להקה מאפשר לנו לעשות את התיאטרון הבלתי מתפשר שאנו עושים ומנגד לא להסתבך בצרות כלכליות".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ