מתה השחקנית והבמאית מרגלית סטנדר, ממייסדות תיאטרון באר שבע

סנטדר, ששיחקה בתיאטרון באר שבע בשורה ארוכה של הצגות, בהן "טרטיף" ו"בית ברנרדה אלבה", היתה בת 76 במותה

יאיר אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

השחקנית והבמאית מרגלית סטנדר, ממייסדות תיאטרון באר שבע, מתה ביום חמישי בגיל 76 בבית החולים איכילוב בתל אביב, לאחר שאושפזה במקום. סטנדר הותירה אחריה את בן זוגה משה ביאלי ואת ילדיה אביטל לונקה ויוסי לונקה. בעלה, הפיזיקאי ד"ר אהרון לונקה, מת ב-1989. היא הובאה אתמול למנוחות בבית העלמין בחולון.

סטנדר, ילידת ליטא, למד בסטודיו ובמכון התיאטרלי בליטא וכן במכון לתיאטרון בלנינגרד. בדרכה מלנינגרד לישראל היא שיחקה במשך שמונה חודשים ביידיש בתיאטרון היהודי הממלכתי בוורשה, בהנהלתה של אידא קמינסקא. ב-1957 עלתה לישראל ולמדה משחק במשך שנה בסטודיה של הבימה, בהנהלתו של צבי פרידלנד. היא עלתה על הבמה הישראלית לראשונה כמחליפתה של גילה אלמגור בקומדיה "הלילה ה-12" בקאמרי בבימויו של שמואל בונים ב-1959, וב-1960 קיבלה תפקיד בקומדיה "רוזנים ואביונים" שביים בונים, לצדם של אברהם חלפי, תרצה אתר ועודד קוטלר. בקאמרי שיחקה לאחר מכן גם בהצגות "שועלים קטנים" בבימוי היי קיילוס ב-1961 ו"הבובה ה-17" בבימויה של נולה צ'ילטון ב-1963.

מרגלית סטנדר
מרגלית סטנדרצילום: סלי פטל

ב-1965 עברה סטנדר עם משפחתה לחיפה, מתוקף עבודתו של בעלה. שם היא שיחקה עד 1970 בתיאטרון חיפה, בין היתר בהצגות "ערב מאושר בפארק אווניו" בבימוי דוד לוין וכן ב"מעיין הכבשים" בבימויו של אלברטו קוולקנטי. ב-1973 פעלה, לצד השחקנית דאז וחברת הכנסת לימים נעמי בלומנטל, להקמת תיאטרון באר שבע. "התקשרתי למרגלית ואמרתי לה 'בואי נקים כאן תיאטרון'", סיפרה בלומנטל ל"הארץ" ב-1995, "היא ענתה לי בפליאה: 'כאן, באמצע המדבר?'. פתאום מצאנו את עצמנו מתחילות, קיבצנו להקה, הלכנו לעירייה, השגנו קמצוץ של תקציב להעלות הצגה בבית העם, הבאנו לדרום את פנינה גרי לעזור להקים את התיאטרון. ואז, אחרי שהעלינו הצגה, 'מתי תתחתן עם אשתי', התחלנו לחפש מנהל תיאטרון. פגשתי בדיזנגוף בתל אביב את גרי בילו, שהיה אז מנהל התיאטרון לילדים ונוער, ואמרתי לו: 'גרי, אולי תבוא לבאר שבע?' והוא אמר: 'אתן רוצות להמליך עליכן מלך'. ענינו: 'כן'. הוא נדלק על הרעיון ובא".

בתיאטרון באר שבע שיחקה סטנדר בשורה ארוכה של הצגות במשך כ-25 שנה, בהן "טרטיף" בבימוי עדנה שביט ב-1974, "בית ברנרדה אלבה" בבימוי יורם פאלק ב-1976 ו"מידה כנד מידה" בבימוי עמית גזית ב-1981. "היא היתה אדם מקסים, מאוד חרוצה, משתפת פעולה ומעוניינת", אמר היום גזית ל"הארץ", "אחד הכוחות החיוביים בלהקה, מהאנשים שאתה יכול לסמוך עליהם". מנהלת תיאטרון בית ליסין ציפי פינס, שניהלה את תיאטרון באר שבע בין 1981 ל-1993, זוכרת את רוח היוזמה של סטנדר שהורגשה בתיאטרון. "מרגלית היתה אתי כל השנים בבאר שבע, שיחקה ברוב ההצגות והיתה גם חברת הנהלה", אומרת פינס. השחקן דב רייזר, שנמנה עם מייסדי תיאטרון באר שבע, שמר על קשר עם סטנדר ופגש אותה לפני כמה שנים אצל נעמי בלומנטל. "היא היתה פרטנרית נהדרת בכמה הצגות", הוא נזכר, "שיחקנו יחד את 'טרטיף' שבה היא גילמה את אלמיר. היא עשתה תפקידים טובים מאוד".

בשנותיה בבאר שבע סטנדר גם ביימה, בין היתר את ההצגות "לא ביום ולא בלילה" ו"תרגיל בחמש אצבעות" ב-1980. תפקידה האחרון על הבמה בבאר שבע היה בהצגה "כסף של אחרים" ב-1997. שנה לאחר מכן היא ביימה בתיאטרון את "מנהל הבית" מאת פינטר. עד 1996 המשיכה לשמש כחברת ההנהלה הציבורית של התיאטרון.

לאחר פרישתה מתיאטרון באר שבע היתה סטנדר מעורבות במספר פרויקטים בפרינג'. כך ב-2004 שיחקה בהצגה "גן עדן טרום חובה" שכתב וביים ניקו ניתאי בתיאטרון "קרוב" וב-2008 ביימה באותו תיאטרון את ההצגה "שתי נשים וגבר" מאת דליה כהן.

בתה של סטנדר, אביטל לונקה, סיפרה ל"הארץ" כי זה כעשור שאמה התגוררה בתל אביב. "לפני כשנתיים היא באה לאירוע ההוקרה למייסדי תיאטרון באר שבע, במלאות 40 שנה לתיאטרון, והיתה עטופה באהבה", הוסיפה, "הפגישה היתה חמה מאוד עם כולם: הצוות הטכני ושחקני דור המייסדים כמו רייזר, רפי תבור ואחרים". 

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ