השחקן יוסי גרבר מת בגיל 82

יוסי גרבר שיחק במשך יותר מ-60 שנה מאות תפקידים בהצגות תיאטרון ובסרטי קולנוע. הוא אושפז השבוע לאחר שלקה באירוע מוחי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יוסי גרבר מקבל פרס מפעל חיים בטקס פרסי התיאטרון הישראלי, 2012
יוסי גרבר מקבל פרס מפעל חיים בטקס פרסי התיאטרון הישראלי, 2012צילום: מוטי מילרוד

שחקן התיאטרון הקאמרי יוסי גרבר מת היום (שישי) בבית החולים אסף הרופא והוא בן 82. גרבר שיחק במשך יותר מ–60 שנה מאות תפקידים בהצגות תיאטרון ובסרטי קולנוע. ארונו של גרבר יוצב ביום ראשון בשעה 11:00 בתיאטרון הקאמרי בתל אביב וייערך לו טקס אשכבה. בשעה 15:00 הוא יובא למנוחות בבית העלמין "מנוחה נכונה" בכפר סבא.

השחקן הגיע ביום שלישי השבוע לבית החולים איכילוב בתל אביב לאחר שלקה באירוע מוחי. לאחר שהטיפול לא צלח, הועבר למרכז הרפואי אסף הרופא, עבר צנתור מוחי שבו הוצא קריש דם והועבר ליחידה לטיפול נמרץ כללי. מצבו הידרדר והוא הורדם והונשם ביחידה לטיפול נמרץ כללי באסף הרופא.

יוסי גרבר בהצגה "איש קטן מה עכשיו"צילום: דניאל קמינסקי

גרבר אמור היה להתחיל בחודש הבא את החזרות על "פונדק הרוחות" בבימויו של יחזקאל לזרוב. "הוא היה שחקן נפלא ופרטנר יוצא מן הכלל לשחקנים אחרים ולבמאי. איש להקה מובהק, אהוב ביותר", ספד לו המנהל האמנותי של הקאמרי, עמרי ניצן. "החבורה הטבעית שלו היתה אנשים בשנות ה-20-30 לחייהם, שאהבו אותו ויצקו מים על ידיו" אמר ניצן והוסיף: "זה יום עצוב בקאמרי גם כי הוא היה איזו רוח – עם כל האירוניה והציניות של ההומור הטוב שלו – הוא היה סרגל עם קוד של מוסר עבודה, של נאמנות לתפקיד שאתה מבצע, של טוטאליות. קשה להיות שחקן ברמה הזאת וגם אהוב".

השחקנית תיקי דיין הופיעה עם גרבר לראשונה ב"מלכת אמבטיה" ובהמשך בשורה ארוכה של הצגות כמו "רביזור", "מבקר המדינה" ו"מכולת". "כשהחלו המהומות סביב 'מלכת אמבטיה' נזרקה לעברו לבנה שפיספסה אותו במילימטרים. הוא צעק 'אני שחקן, לא פוליטיקאי' וכולנו התפוצצו מצחוק במקום לרחם עליו שכמעט חטף לבנה", סיפרה דיין ל"הארץ". "הוא היה איש העולם הגדול וכל מי שהיה מגיע לארץ היה מטורף עליו, איש אשכולות עם הרבה הומור", אמרה.

השחקן והבמאי איתי טיראן, שהופיע לצד גרבר בין היתר ב"המלט" וב"אופרה בגרוש" וביים אותו בהצגה "איש קטן, מה עכשיו?", הגדיר אותו "רב אמן במלאכת המשחק ובמלאכת החיים". "הוא היה אדם חד פעמי, אוהב בריות  ואהוב על ידי רבים כל כך, ותרומתו לתיאטרון ולתרבות בישראל היא עצומה", אמר טיראן. "הוא אהב את התיאטרון בתשוקה גדולה ונלחם לעלות על הבמה גם כשמצבו הבריאותי הקשה עליו. אני מוקיר תודה על כל רגע שבילתי בחברתו", הוסיף.

המנהל האמנותי של הבימה בהווה והקאמרי בעבר, אילן רונן, נזכר כי גרבר ליווה אותו במעבר מתיאטרון החאן לקאמרי בשנות ה-80 ושיחק בהצגה הראשונה שביים בקאמרי, "טוב" ב-1982. "בחדר החזרות הוא אומר 'למה לא נשב בבית הקפה למטה ונדבר?', וזה היה כל כל כך גרבר עם האנושיות שאין כמותה", סיפר רונן, "ילד מגודל במובן הטוב של המלה שמוכן ללכת לכל הרפתקה".

יוסי גרבר בהצגה "נוצות"צילום: ישראל הרמתי

השחקנית דבורה קידר הכירה את גרבר מגיל 13, עת שיחק בתיאטרון המטאטא. "הקשר בינינו נמשך כל השנים", אמרה ל"הארץ", "הוא היה שחקן אדיר אבל אני מכירה את כל הדרך שלו. ביום שני השבוע הוא ביקש שאשמור לו שני כרטיסים ל'אדיפוס: תיאור מקרה' שבו אני משחקת בהבימה, שהתקיימה למחרת, והתקשר לוודא שיש מקומות, אמר שאולי נלך אחרי ההצגה לשתות קפה". קידר שיחקה בשנתיים האחרונות עם גרבר ב"כולם רוצים לחיות". "הוא כמעט לא ראה כלום והייתי מובילה אותו על הבמה", הוסיפה, "החזקתי אותי ביד וכל הקאסט שמר עליו". 

גרבר נולד ב-2 בנובמבר 1933 בתל אביב ולמד בתיכון חדש בעיר עם ילדיהם של שניים מגדולי שחקני ישראל - אילנה רובינא, בתה של חנה רובינא, ואמנון מסקין, בנו של אהרן מסקין. את דרכו הבימתית החל גרבר בתיאטרון הילדים "במתנו" שליד תיאטרון אהל, ובאהל עצמו שיחק בהצגה "בפרברי ניו יורק". לצד זאת השתתף בתסכיתי רדיו בקול ירושלים שנהפך לימים לקול ישראל. בנערותו למד גרבר מחול בסטודיו של מיה ארבטובה.

הוא שירת בחיל המודיעין ולמד בסטודיו למשחק שייסד ניסן נתיב. לאחר מכן החל לשחק בהצגות בקאמרי ובהמשך בתיאטרון המטאטא ובהבימה, שבו הופיע בין היתר ב"המלך ליר" ב–1955 לצדם של מסקין ושמואל רודנסקי. משלא הצליח להשתלב באופן מלא באחד התיאטראות החליט לנסוע וללמוד משחק באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה בלונדון (RADA), שם סיים את לימודיו בהצטיינות ולפרנסתו עבד כקריין במחלקה העברית של בי־בי־סי. בעת לימודיו בלונדון היה נשוי לשחקנית יהודית קורן, אבל השניים התגרשו כעבור ארבע שנים. בהמשך היה בן זוגו של הבובנאי אריק סמית ושל השחקן רפי ויינשטוק.

בשובו לארץ שיחק כשנה אחת בקאמרי, בין היתר ב"רומיאו ויוליה" בבימוי יוסף מילוא, אך פוטר בהפיכה שהתחוללה בתיאטרון ב–1959, שבה עזב המנהל האמנותי והמייסד מילוא. "פוטרתי בשנות ה–50 וה–60 מכל תיאטרון שהופעתי בו. אחד הבמאים אמר לי 'כשבכף היד יצמחו לי שערות אתה תהיה שחקן'", סיפר גרבר ל"הארץ" באוגוסט 2011. "אז הלכתי להיות דייל באל־על. אחרי זה שיחקתי בדרום אפריקה והצלחתי שם, ותיאטראות בארץ פנו. פחדתי, אבל חזרתי".

לאחר שובו מדרום אפריקה שיחק גרבר בתיאטרון חיפה שייסד מילוא, בין היתר בהצגות "הפשפש", "אמא קוראז'" ו"פרנק החמישי". ב–1965 שב לקאמרי ושיחק בין היתר ב"המלט" ו"המטאדור". כעבור שנה החליף את אריק לביא בתפקיד מלך סיאם במחזמר "המלך ואני" שעלה בתיאטרון של גיורא גודיק וכן שיחק במחזמר "עוץ לי גוץ לי" בתיאטרון הילדים שליד הקאמרי, בבימויו של יוסי יזרעאלי.

ב–1967 החל את הקריירה הקולנועית שלו בסרטו של יוסף מילוא "הוא הלך בשדות", על פי הרומן מאת משה שמיר, ושנה לאחר מכן שיחק במחזמר נוסף בתיאטרון גודיק, "איש למאנשה". ב–1968 שב לתיאטרון הקאמרי שבו שיחק מאז ועד לתקופה האחרונה בעשרות דרמות וקומדיות ממיטב הקלאסיקה העולמית — שייקספיר, דירנמאט, ברכט וגוגול — ומשל גדולי המחזאים הישראלים, כמו נסים אלוני וחנוך לוין.

בין היתר, גרבר הופיע ב–1970 בסאטירה "מלכת אמבטיה" מאת חנוך לוין ובבימוי דוד לוין, וכן בהצגות "מדיאה", "קוריולאנוס", "ביקור הגברת הזקנה", "שלושה הוצמך" ו"רביזור" באותו עשור. על דמות המכשפה ב"שלושה הוצמך" אף זכה בפרס כינור דוד ב–1977.

בראשית שנות ה–70 הקים גרבר עם הבובנאי אריק סמית תיאטרון בובות ששמו "בובות העץ של אריק", שבו יצר והופיע עד סוף שנות ה-90. ב-1971 הוא גם השתתף בתוכנית הטלוויזיה החינוכית "הצריף של תמרי", ובה בובות שיצר סמית, וגילם את תמרי הנגר. נוסף על כך, הוא שיחק בסדרת הטלוויזיה "חדוה ושלומיק". בשנות ה-80 הופיע בין היתר בהצגות "טוב", "עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני" ו"יאקיש ופופצ'ה", וב–1987 שב לתפקיד מלך סיאם בהפקת "המלך ואני" שהעלה הקאמרי בשיתוף תושבי שכונת התקוה בתל אביב.

בשנות ה-90 שיחק גרבר בין היתר בהצגות "הכסאות" בבימוי רנה ירושלמי, "פולארד", "מבקר המדינה" ו"מלאכים באמריקה". על אחד מתפקידיו הגדולים, שיילוק ב"הסוחר מוונציה" בבימוי עמרי ניצן, כתב מבקר התיאטרון של "הארץ", מיכאל הנדלזלץ, כי "זו הצגה שראוי לצפות בה גם בזכות משחקו של גרבר, המראה לצופה את המעבר של שיילוק מדמותו של מלווה בריבית חביב אל עבר הטירוף (ממש נכנסת בו הרוח, כמו שהוא מסביר מאוחר יותר, כשהבת בורחת ממנו עם כספו), דרך הקנאות הדתית חמת המזג והרותחת בתמונות שלו עם אנטוניו, כשהוא מחליט לממש את השטר, ועד לקנאות קרת המזג בתמונת המשפט. גרבר עובר את השלבים הללו באופן מרתק, כשהבמאי מוסיף לכך את ההיצמדות שלו לדת, בצורה שמותירה הרבה מקום למחשבה".

באותו עשור דיבב גרבר בסדרות ההנפשה "נילס הולגרסון" ו"סיפורי המלך בבר" ושיחק בסדרה "זבנג!" את המורה ענוגה זעפני, על פי הקומיקס שאייר אורי פינק. סדרות טלוויזיה נוספות שבהן שיחק היו "כסף קטלני" ו"טיפול נמרץ".

לצד עבודתו בתיאטרון שיחק גרבר גם בסרטי קולנוע רבים ובהם "חסמב"ה ונערי ההפקר" בבימוי יואל זילברג, "קזבלן", "מבצע יונתן", "חימו מלך ירושלים" ו"בובה". הוא גם הגיש תוכניות רדיו בתחנות שונות ובהן 88 אף־אם, והקריא סיפורים לילדים בתקליטים שהיו ללהיטים כמו "פר גינט", על פי מחזהו של איבסן ולצלילי יצירתו של גריג, וכן "רומיאו ויוליה", "פטר והזאב" ו"סינדרלה" לצלילי פרוקופייב.

גרבר זכה במשך השנים בפרסים שונים, בהם פרס משה הלוי מטעם עיריית תל אביב ב–1988, פרס רוזנבלום של עיריית תל אביב ב–1992 וכן פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים ואות הוקרה מטעם איגוד אמני ישראל ב-2012.

בעשור ומחצה האחרונים נטל גרבר חלק בין היתר ב"פרויקט הריצ'ארדים" – המחזות "ריצ'ארד השני" ו"ריצ'ארד השלישי" מאת שייקספיר בבימויו של ארתור קוגן, וכן בלהיטים "משפחה חמה" מאת ענת גוב ו"מר גרין" מאת ג'ף ברון ובבימוי אלון אופיר, שעליה זכה בפרס התיאטרון הישראלי לשחקן השנה ב–2002 ושהוכתרה אז כהצגת השנה. בשנה האחרונה שיחק גרבר בהצגות "כולם רוצים לחיות" מאת חנוך לוין ובבימוי אודי בן משה ו"אופרה בגרוש" מאת ברטולט ברכט וקורט וייל ובבימוי גלעד קמחי, שבה אף גילם את מלכת אנגליה, פתח את ההצגה וחתם אותה.

בשנים האחרונות סבל גרבר מבעיות ראייה בעינו הימנית ולמרות זאת המשיך לשחק כרגיל בכל ההצגות, אף שעינו נותחה כמה פעמים. "העין הזו דפוקה משנות ה–60. משתילים לי קרניות שלא נקלטות ועברתי חמישה ניתוחים", הוא סיפר ל"הארץ" ב–2011. "היא מפריעה לי אסתטית, לכן אני לא עושה טלוויזיה". באותה שיחה סיפר כי אף שהוא מקבל פנסיה ומשכורת חודשית, הוא אינו יכול להרשות לעצמו להפסיק לשחק. "אני אוהב להיות על הבמה, את הקהל, האורות, המתח סביב זה. אני מופיע כמעט כל ערב", הוסיף.

תגיות קשורות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ