כוחו של אילתור: הכירו את השולפים המהירים מהדרום

הם נפגשו על ספסל הלימודים באוניברסיטת בן גוריון, התאהבו, התרבו והוציאו מכל ה"ביחדנס" הזה מופע אלתורים שרץ כבר ארבע שנים. מה סוד קסמם, ואיזו אג'נדה עומדת מאחורי הסטודנטים שהפכו את האלתור לסיפור הצלחה?

מנחה נופה, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מנחה נופה, עכבר העיר

תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה, אתם יושבים בהפסקת צהריים בין שיעור אחד לשני באוניברסיטה. על מה תדברו על החברים שלכם: על המבחן של מחר או על המסיבה הקרובה? חברי מופע האימפרוביזציה "שלופתא" מצאו את עצמם עושים חזרות על מופע אילתורים בזמן שרוב הסטודנטים לוגמים קפה או מעשנים. "נפגשנו בפעם הראשונה לפני ארבע שנים בכיתה קטנה באוניברסיטת בן גוריון", מספרת לירון אבידר. "ראיתי פלייר שהודבק מתחת לאחד השולחנות באוניברסיטה. משהו על אלתורים והמספר של אלכס שמילוביץ למטה. אני התאהבתי כבר במפגש הראשון. האנרגיות שהיו במפגשים זה משהו שלא יצא לי לחוות", היא נזכרת. » שלופתא - אימפרוביזציה לפנים - לכל הפרטים» עונת התרבות בירושלים יוצאת לדרך» ג'ון סנואו מגיע לבמת הסטנד אפ פקטורי» מדור במה"בשנה הראשונה המפגשים היו רק בשביל היצירה והכיף וממש לא בשביל להופיע", נזכר אלכס שמילוביץ, "נוצר שם משהו כל כך צבעוני ומעניין, שהחלטנו שאנחנו חייבים לחלוק אותו עם החברים שלנו. וככה נולדה ההופעה הראשונה שלנו - בכיתה באוניברסיטה מול 60 חברים. הצחוק והפרגון מההופעה הזאת פשוט דחפו אותנו להמשיך ולהופיע. היום המופע שלנו הרבה יותר מקצועי, עם דיג'יי, תאורה, עשן ועוד הפתעות, אבל האנרגיות הן אותן האנרגיות מההופעה הראשונה". אילתורים על הבמה. "שלופתא" (צילום: טל חפץ)האומץ לחלום חלומות המופע של "שלופתא" מורכב מעשרה מערכונים בהשראת רעיונות, וממתנדבים מהקהל שמוצאים עצמם חלק אקטיבי ביצירה, כשבחבורה "הבסיסית" יש שבעה חברים: לירון אבידר, אור ורנר, עידן לוי, ירון ניצן, יונתן גרובר, איתי הכהן ואלכס שמילוביץ. הם רצים עם המופע כבר ארבע שנים, חוגגים אוטוטו 100 הצגות, ומצהירים שההתרגשות לא גוועת. "אנחנו עדיין אנחנו מתרגשים לפני כל מופע. לא מלחץ, אלא מהציפייה", מספר איתי הכהן, "אנחנו ממשיכים להפתיע אחד את השני על הבמה, אני למשל מוצא את עצמי כל הופעה נקרע מצחוק מהחברים שלי. והקהל מרגיש ומתחבר לזה". חברי שלופתא מציינים את החשיבות שלהם לשיתוף הקהל. "כל המשחקים הם בהשראת רעיונות של הקהל, ובחלק מהמשחקים אנחנו ממש מעלים מתנדבים לבמה כדי שישתתפו איתנו בסצנה. אין לנו עניין להסתלבט על הקהל, כל מי שעולה לבמה מקבל יחס של נסיך. המטרה שלנו היא שהמתנדב הוא זה שיצחיק את הקהל", מספרת לירון אבידר.אתם נראים אנשים "רצינים" בעלי תארים באנתרופולוגיה ומדעי ההתנהגות, מה לכם ולעולם הבמה?גרובר: "אחרי הצבא ממש רציתי ללכת ללמוד משחק, אבל כשהגיע רגע האמת גיליתי שאין לי אומץ לוותר על האקדמיה. 'ממשחק לא מתפרנסים ואם יש לך את היכולת לך ללמוד באוניברסיטה', כששלופתא התחילה לתפוס תאוצה, הבנתי שהלב רוצה מה שהוא רוצה ולא כדאי להילחם בו. אם תעשה במאה אחוז את מה שאתה אוהב, כל השאר כבר יסתדר. המדהים הוא שכל אחד מאתנו מביא את היכולות האקדמיות שלו לשלופתא. אלכס ועידן, מהנדסי תעשייה וניהול, מתפעלים את כל המערכת הממוחשבת שלנו ואת הצד הפיננסי. לירון מביאה את לימודי המגדר שלה לבמה בכל הכוח וזה מדהים, אור וירון עושים לנו טיפולים פסיכולוגים ואיתי מביא אתו את כל הידע הניהולי שלו. אנחנו מסיימים כל הופעה במילים 'אל תפסיקו לחלום' מתוך אמונה שזה מה שהביא אותנו להתעסק במה שבאמת עושה לנו טוב".  להתעסק במה שאוהבים. "שלופתא" (צילום: יח"צ)לסיום, אתם מגיעים בקרוב לתיאטרון הבימה, מרגישים איזו תחושה של פסגה או שמעדיפים את הבמה המקומית בבאר שבע?הכהן: "בהבימה קורים לנו תמיד דברים מיוחדים על הבמה. יש כל כך הרבה פאסון במקום הזה, וזה מחלחל להופעה עצמה. זו תהיה ההופעה החמישית שלנו בהבימה, וכל פעם היא מרגישה לנו יותר ויותר כמו בית". אבידר: "היי! באר שבע זה הבית!".הכהן: "ברור. לא יודע מה חשבתי. אז הבימה היא בקתת הקיץ שלנו". סבבה?"אבידר: "סבבה. שלא יקרה שוב".המופע "שלופתא - אימפרוביזציה לפנים" יוצג בשבת ה-9 ביולי בתיאטרון הבימה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ