אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוהד נהרין: "אני כמעט בוכה מאושר בגלל הרקדנים"

הכוריאגרף הוותיק מעלה מחדש את המופע "יאג" עם להקת בת שבע, מתוודה שעדיין מתרגש מהרקדנים וממשיך בקו הצעיר של הלהקה. יחד עם רועי אסף, הם הרכיבו מופע שקשה לתחום בגבולות. הצצה ראשונה ל"יאג" ו"אדם"

תגובות

לא קל להיות כוריאוגרף בימינו, ולא רק בגלל הקשיים התקציביים ומירי רגב. קושי נוסף, שהתגלה היום (חמישי) בסטודיו ורדה של להקת בת שבע, הוא הקושי להתמודד עם הציפיות איתן מגיע הקהל הסביר למופע מחול. מתברר שגם ב-2016, אחרי אינספור יצירות אוונגרדיות ומופשטות, הצופה הישראלי עדיין מחפש את המסר. במסיבת עיתונאים שנערכה בסוזן דלל, לכבוד עליית מופע חדש של בת שבע, נאלצו הכוריאוגרפים אוהד נהרין ורועי אסף להידרש לשאלות על המסר של יצירותיהן, הרעיונות הגדולים העומדים מאחוריהן ולהסביר במילים את מה שביקשו להגיד בתנועה. עבור אסף, שהוזמן על ידי נהרין ליצור עבור הלהקה, שאלות שכאלה נראות לא רלוונטיות. "אין רעיון גדול", הוא מסביר, "אבל אפשר לומר שכשאני מגיע לסטודיו זה חייב להיות עם 'תירוץ' כלשהו. במקרה הזה ביקשתי מהרקדנים לבחור אדם ולדמיין אותו. עשינו תרגיל של דמיון מודרך שבו התחלנו לחשוב על האדם הזה".» יאג ואדם - לכל הפרטיםאוהד נהרין ורועי אסף (צילום: מנחה נופה) התרגיל של אסף הוביל ליצירה, שהדקות הראשונות שהוצגו ממנה משקפות גם הן רוח של חקירה פואטית. העבודה נפתחת כשהרקדן שאמל פיטס מבצע סדרת תנועות ומחוות, תוך שהוא מציין שמות של אברי גוף. אחריו מצטרפות בתורן רני לבצלטר, זינה זינצ'נקו ומעיין שנייפלד וממשיכות באותו מהלך. שם העבודה "אדם" מכוונת אולי למחקר של החומרים שמהם עשוי בן אדם. במבט ראשון נדמה שאסף מכוון לחומרים הפיזיים או הפיזיולוגיים, שלכאורה מסמנים את המשותף (שלא לומר) הזה בין כל בני האדם. אך הביצוע השונה של כל אחד מהרקדנים את התנועה המתאימה לאיבר דווקא מדגישה את ההבדלים בין הגופים השונים והאופן שבו הם מתנועעים – עדינות מול מהירות, רצינות מול הומור, בהירות מול פרשנות מופשטת. בדקות הראשונות התנועות הן נקיות, פשוטות, בסיסיות, והרקדנים המתקבצים בחלל הופכים במידה רבה לאסופת האיברים עצמם.  גם המוזיקה הקלאסית העדינה שנשמעת ברקע מהדהדת את המהלך התנועתי – וכך נדמה פתאום גוף האדם למשהו שעוסק בהרמוניה, איזון בין חלקים, ממש כמו יצירה מוזיקלית.

תרגיל של דמיון מודרך. "אדם" (צילום: מנחה נופה)במידה מסוימת גם נהרין הגיע לסטודיו עם 'תירוץ' או יותר נכון זיכרון. לפני יותר משני עשורים צפה בהצגה של תיאטרון פלסטיני, ומצא את עצמו מתרגש מאוד ממה שהתרחש על הבמה. לדבריו, ההתרגשות נבעה לא מעט מהעובדה שידע מבעוד מועד שמדובר בתיאטרון פלסטיני, ומעצם היותו ישראלי ובצד הכובש, המעמד קיבל נופך נוסף. "העניין של הציפיות והידע שהקהל מגיע איתו לעבודה עניין אותי אז מאוד, וגם היום", סיפר נהרין. "יאג" עלתה לראשונה לפני 20 שנה, והייתה עבודה אינטימית (ל-6 רקדנים) ושונה מאוד מהיצירות שעד אז העלה הכוריאוגרף. בין אלה אפשר למנות את "מבול", "קיר" ו"אנאפזה", שהיו ארוכות, מורכבות ועם במות עמוסות אפקטים ואביזרים. אפשר לומר כי דווקא העלתה המחודשת עכשיו, לאחר יצירות כגון "עבודה אחרונה" ו"שדה 21" נראית 'הגיונית' יותר, משום שהיא ממשיכה את הקו האבסטרקטי, היסודי והנקי שאפיין את עבודותיו של נהרין בשנים האחרונות. אך אולי בשונה מהעלאות מחודשות אחרות, במקרה שלפנינו יאג עברה שינוי די משמעותי. "לעבודה היה גריד והיה רעיון", מסביר נהרין, "אבל חוץ מזה הרוב בה השתנה. נכנסנו לתהליך חדש לגמרי". שתי היצירות – "אדם" ו"יאג", יעלו החל מראשון הקרוב במרכז סוזן דלל בתל אביב. הצבתן זאת לצד זאת נדמית נכונה, ומסמנת את הקו שנוקטים בו בבת שבע בשנים האחרונות, לפתיחת הדלתות לכוריאוגרפים צעירים. המפגש עם רקדני הלהקה, שעובדים ומתאמנים בשפת התנועה של נהרין, מאפשר חיבור בין יצירות שעל פניו נראות שונות מאוד. "יש הרבה רגעים ביום שבהם אני כמעט בוכה מאושר בגלל הרקדנים", מגלה נהרין, "ואני מקווה עוד לבכות הרבה". תהליך חדש לגמרי. "יאג" (צילום: מנחה נופה)המופע "יאג ואדם" יוצג החל מיום שלישי ה-26 באפריל בסוזן דלל, תל אביב.

*#