כולם רוקדים עכשיו: מיהו בילי אליוט הישראלי?

אחד ממחזות הזמר האהובים בעשור האחרון מגיע לישראל. למרות ליהוק של כוכבים כגון אבי קושניר, דפנה דקל ואושרי כהן, מרכז הבמה שמור לשני נערים אלמוניים, שייכנסו לנעלי הילד שלא הסכים להפסיק לרקוד. הצצה ראשונה

דניאל שירין, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דניאל שירין, עכבר העיר

השחקן אושרי כהן עומד ומסדר כיסאות לחבריו, פשוט כי אף אחד אחר לא הספיק לעשות זאת. בכניסה אשת יחסי הציבור של האירוע מסבירה שהפרזנטציה תתעכב קצת כי "מחכים לכמה אנשים". במסדרון פוסעים בערבוביה עיתונאים ששותים מיץ תפוזים עם ילדות בשמלת טוטו ענקיות, שמתרגשות לקראת הנאמבר שלהן ומתלהבות בקול. לא בדיוק הווסט-אנד בלונדון, או בקיצור, שכונה. בין כל אלה נשענים על הקיר שני ילדים בלבוש תואם, מדברים ומשווים כתפיים. "אני יותר גבוה בראש", צוחק אחד מהם. הם כמעט נבלעים בקיר שעליו הם נשענים, אבל בעוד כמה דקות יתגלה שהאנשים הרבים בחדר החזרות של האופרה הישראלית הגיעו כדי לראות אותם. הבמאי אלדר גרויסמן יעלה לבמה ויציג את שני הנערים, שבקרוב יהיו מרוחים על פוסטרים בנעלי ריקוד ובגדי בלט, בדמותו של בילי אליוט.

» בילי אליוט - לכל הפרטים» בשיר ובזמרה: מחזות הזמר המבטיחים של השנה» "בילי אליוט" הגרסה הבריטית: מתחרה רצינית בסרט

הכירו את ארנון הרינג (13) משהם ושון גרנות זילברשטיין (15) מהוד השרון. בחודשים האחרונים שניהם היו עסוקים באודישנים וחזרות אינטנסיביות לקראת התפקיד הראשי במחזמר "בילי אליוט",  אותו יבצעו לסירוגין. שניהם ינסו להיכנס לנעליו של בילי, נער יתום מאם, שחי בשנות ה-80 בבריטניה, ומגלה יום אחד את קסמיו של עולם הריקוד. הוא הולך ונשבה בהם, אך נתקל בהתנגדות מצד משפחתו, שמעדיפה שיתמקד דווקא באגרוף. על רקע המאבק הזה מתרחש מאבק אחר בין תושבי העיירה הבריטית, שעובדים רובם בכריית פחם, לבין הממשלה שמנהיגה מדיניות שמרעה עימם. "בילי אליוט" עלה כמחזמר לראשונה ב-2005 בווסט-אנד בלונדון, והפך לאחד האהובים בעשור האחרון, בין היתר הודות לכתיבת המחזמר והשירים של לי הול והלחן של אלטון ג'ון. כעת כאמור בילי מגיע גם אלינו החל מיוני הקרוב ובעלות של לא פחות מ-12 מיליון שקלים.

"בגילאים האלה ריקוד נתפס כמשהו לא גברי". בילי אליוט - המחזמר (צילום: מנחה נופה)

לצד כוכבים מוכרים כמו אבי קושניר ודפנה דקל, מי שיישאו בעיקר באחריות הם כאמור צמד הבילים – ארנון ושון, בתפקיד מורכב שמשלב יכולות משחק, שירה וריקוד. מדי יום כשהם מסיימים את הלימודים הם לא זורקים את התיק בחדר וצוללים לאינסטגרם, אלא יוצאים לחזרות של ארבע-חמש שעות ורואים את הבית רק בשעה 21:00. שון אפילו נאלץ לוותר על לימודים בבית ספר אחר שרצה כדי לא להתחייב ללו"ז תובעני מדי. "הייתי אמור ללמוד השנה בתלמה ילין", הוא מסביר, "אבל בגלל שהלימודים שם נורא אינטנסיביים וגם העבודה על המחזמר היא קשה, נאלצתי לדחות את זה בשנה".

זה התפקיד הראשון שלכם על הבמה?ארנון: "אני חדש בתחום. התחלתי לרקוד בגיל 12, אבל אז קיבלתי מלגה לקורס קיץ בניו יורק ושם הבנתי מה זה להיות רקדן באמת - הקשיים וההתמודדויות שנלווים לזה. זה עולם מאוד תחרותי".שון: "גם בשבילי זה תפקיד ראשון. אה, לא! בכיתה ג' עשיתי תפקיד ראשי במחזמר שנקרא 'הנס', אבל זה היה פחות טקסט ושירה. היו אנשים שדיבבו אותנו כמו ששי קשת בזמן שאנחנו רקדנו".

ששי קשת דיבב אותך?!"לא בדיוק. אנחנו יותר רקדנו, לא בדיוק דיברנו".

סיפרתם כבר לחברים שקיבלתם את התפקיד? אילו תגובות קיבלתם?ארנון: "אני מנסה לשמור בסוד".שון: "סיפרתי רק למנהלת, איכשהו זה עבר כשמועה למורים והם סיפרו לכל התלמידים. בקיצור, כולם בבית ספר יודעים. אומרים כזה 'וואו, אתה בילי אליוט', המון פרגון".

מכיוון שאתם עושים את אותו תפקיד, אתם נותנים גם טיפים אחד לשני?שון: "בדיוק אתמול עבדנו על הפירואטים שהצגנו בפרזנטציה".ארנון: "הוא אמר לי לשמור על ציר, אני אמרתי לו להוריד כתפיים".שון: "ממש סידרנו אחד את השני כי אנחנו לא יכולים לראות כל מה שאנחנו עושים במראה. זה ממש עוזר".

רלוונטי גם לימינו. בילי אליוט - המחזמר (צילום: מנחה נופה)

"אי אפשר לזייף בבלט"

נראה שעיקר העבודה מונחת כרגע על כתפיהם של צמד הבילים, אבל מתברר שגם למצוא ואתם לא היה פשוט כלל. כל לפחות מספר במאי המחזמר, אלדר גרויסמן. "ראינו 150 ילדים בסך הכל", הוא מגלה. "אספנו אותם מכל הארץ – מכל מיני בתי ספר לריקוד מדן ועד אילת. ערכנו להם שלושה ימי אודישנים של ריקוד, שירה ומשחק וגם דיברנו איתם כדי להבין אם יש להם את המוכנות הנפשית. שני הילדים שמצאנו הם מאוד שונים וזה היופי שדבר – ארנון הוא יותר קטן ופגיע, שון הוא בוגר ומחוספס יותר, מין נער שכונות, וכל אחד יביא לבמה בילי אחר מהעולם שלו".

מי שייכנס לנעלי אביו של בילי הוא השחקן אבי קושניר, שבגיל 55 קיבל במתנה שני ילדים שמתחלפים לו מדי יום על הבמה. בפרזנטציה הוא נשמע מוקסם מאוד מהשניים. "אי אפשר לזייף בבלט, אתה לא יכול לעשות כאילו", הוא קובע. "הם ילדים רציניים, יש להם אטיטיוד של אנשי מקצוע, הם מיוחדים במינם".

האם לדעתך גם היום יש מי שתופסים בלט כאמנות שהיא לא מספיק "גברית" או "מתאימה"?"אני מקווה מאוד שלא. תראה את הילד הג'ינג'י המתוק הזה, הוא סיפר לי איך הוא התחיל ללמוד, קיבל מלגה וכמה הוא אוהב את זה. מי שהולך עם החלום שלו, מי יכול לדבר עליו?".

לעומתו השחקן אושרי כהן, שיגלם את טוני, אחיו הגדול של בילי שמתנגד לשאיפות הריקוד שלו, מציג תמונת מצב קצת פחות אופטימית: "אני חושב שאצל ילדים בגיל הזה ריקוד נתפס גם היום כמשהו שהוא כאילו לא גברי. זה היה הגיל השנוא עליי. בגיל הזה ילדים הם רעים, הם מגלים את הכוח ואת הכוח של יחיד מול חברה. זאת גם הסיבה שלא סיפרתי שאני משחק עד גיל 16-17. לא הרגשתי בנוח".

 "יש מספר כל כך רב של אוכלוסיות מוחלשות בחברה הישראלית, של עובדים ושלא נותנים להם להתאגד", מוסיף גרויסמן את הפרשנות שלו. "אני באופן אישי גדלתי ביד אליהו בתקופה הלא מזהירה של השכונה, כך שאני מבין מה זה לבוא ממקום נמוך ולרצות לשבור את המחסום הזה שנוצר בגלל כסף. אם תלך ותשאל מה רוצים אנשים מסופר 'מגה' שהסניף שלהם נסגר, או אנשים בערד שהמפעל שלהם עומד על סף פשיטת רגל – הם כמהים לעבודה שמכבדת אותם, כמו הכורים בבריטניה. זה רלוונטי גם לימינו".

"לא הרגשתי בנוח לספר שאני משחק". אושרי כהן (צילום: מנחה נופה)

דואט עם אלטון ג'ון?

אז כולם מנסים לפרוץ את גבולות שלהם, אבל האם כולם גם פוצחים בריקוד בסוף? ובכן, יש כמה כוכבים ש"ניצלו" מהחזרות המפרכות ומסדנאות תנועה. "אני כמעט לא רוקד במחזמר", מכריז קושניר, "אבל תהיה הפתעה קטנה בסוף – הכנתי ריקוד סטפס להשתחוויה". לעומתו דפנה דקל, שתגלם את מורתו הקשוחה של בילי, עברה טירונות של ממש. "אני זוכרת שבימים הראשונים הרגשתי מאוד בנוח בחזרות השירה והמשחק, אבל כשהגענו לריקוד – קצת פחות", היא מגלה. "אחרי שבמהלך כמה ימים הייתי עם שרירים ממש תפוסים, עכשיו אני כבר מגיעה בכיף ובביטחון".

רגע נוסף של זוהר מספק שמו של אלטון ג'ון, שמרחף מעל ההפקה ומוסיף ניצוצות של כוכבים. כיוון שהמוזיקאי עתיד לבקר בישראל בעוד חודשיים, להופעה בפארק הירקון, השחקנים מרשים לעצמם לטוות חלומות על דואט אפשרי: "אנחנו נשמח אם הוא יקפוץ לבקר", מודה קושניר. "הוא בכל זאת אלטון ג'ון ואנחנו בכל זאת פרובינציאלים (צוחק)". ודקל מוסיפה: "יש סיכוי שנפגוש אותו. בשביל מה נראה לך שאני עושה את זה?".

שון גרנות זילברשטיין וארנון הרינג (צילום: מנחה נופה)

אחד הנאמברים (צילום: מנחה נופה)דפנה דקל (צילום: מנחה נופה)הקאסט המלא והבמאי אלדד גרויסמן (צילום: מנחה נופה)

» בילי אליוט - לכל הפרטים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ