אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרכבת הקלה, גרסת הבמאי שציטט

מה יכול לקרות בין זרים שנפגשים לרגע במקום אחד וצפוף דוגמת הרכבת הקלה? הצגה חדשה של קבוצת התיאטרון הירושלמי מביאה לבימת התיאטרון סיפורים מעורק התנועה הראשי של עיר הבירה

תגובות

"לאוטובוס נכנסת גברת עם סלים, תראו איך היא תופסת את כל הספסלים", שר לו אריק איינשטיין אי שם באייטיז. האם גם אז הוא האמין שהמצב יישאר אבסורדי אחרי כל כך הרבה שנים? התשובה כמובן לא ידועה, אבל גם היום  נסיעה בתחבורה הציבורית היא בדרך כלל חוויה מעשירה, מפוקפקת, מצחיקה לטוב ולרע.  "לידיעת ציבור הנוסעים" היא הצגה חדשה של קבוצת התיאטרון הירושלמי, המנסה להביא כמה מהקולות החווים נסיעה בעורק ציבורי על בסיס יומי, תוך התמקדות ברכבת הקלה בירושלים. "רצינו ליצור הצגה מקומית על ירושלים, שמדברת על החיים של האנשים בעיר הזו", מספר אסף אופק במאי ההצגה, "בהתחלה חשבנו לבחור שכונה אחת, אבל מאחר ואנחנו כיוצרים חיים בירושלים ונוסעים הרבה ברכבת הקלה, פתאום גילינו את הפוטנציאל העצום של המקום הזה, שהוא מקום שנמצא כל הזמן בתזוזה, ושלא מפסיק להשתנות. מקום שיש בו מגוון כל כך עצום של פרצופים ותנועות ושפות", הוא מסביר. בהמשך גילה אופק שהרכבת הקלה היא למעשה 'חוט העצבים' של ירושלים והחליט להעלות אותה על הבמה כחלק בלתי נפרד מחיי העיר.

כדי להקים לתחייה את סיפורי הרכבת הקלה, אופק מתאר תהליך חוויתי. "קודם כל מאוד נהנינו מהתהליך. כל חזרה שלנו התחילה בנסיעה ברכבת ומשם לחדר החזרות", הוא מספר, "הטקסטים בהצגה נכתבו לא על ידינו, אלא על ידי נוסעים שצוטטנו להם. עבדנו עם משפט של נולה צ'לטון, במאית וכלת פרס ישראל, שאומרת שכל מה שהשחקן יכול לעשות הוא 'להיות עד' – לתת את הקול שלו, את הפנים שלו ואת הגוף למישהו אחר לערב אחד".

» לידיעת ציבור הנוסעים - לכל הפרטיםלתת את הקול של הנוסע. "לידיעת ציבור הנוסעים" (צילום: גוני שפרון)תהליך סינון סזיפי  במקום בו יש סיפורים מדי יום, לפעמים קשה הבחירה "התפקיד שלנו, כיוצרים, היה לבחור את הרגעים, השיחות והאנשים שאי אפשר לוותר עליהם, כאלה שחייבים לעלות על הבמה", מסביר אופק, "בעיקר היה קשה לבחור מה לא נכנס להצגה, כי אספנו חומר לחמש הצגות אם לא יותר. חוויית הצפייה בהצגה היא לא כמו ללכת לתיאטרון רגיל. גם בגלל הנושא שבחרנו וגם בגלל היחסים בין הקהל לשחקנים".אילו תגובות קיבלתם על השימוש בשיח ריאליסטי בן זמננו, תוצאה של ציטוט?"יש הבדל מאוד גדול בין התגובות של קהל ירושלמי, שמכיר את הרכבת מקרוב ומזדהה ברמה הכי אישית, לבין קהל לא-ירושלמי, שלוקח את ההצגה למקום יותר אוניברסלי של התנהגות אנושית במרחב ציבורי, בבחינת מה יכול לקרות או לא לקרות בין זרים שנפגשים לרגע במקום אחד צפוף".

אילו חוויות אספת במהלך ברירת החומרים וסינונם?"כשהיינו עולים לצפייה ברכבת, לפעמים היינו מסמנים עם הראש לכיוון אחד הנוסעים ואומרים אחד לשני: 'קח אותו!'. עבורנו זה היה שם קוד ל'תלמד את ההתנהגות שלו כדי שאחר כך נוכל לעבוד על זה בחדר החזרות'. אבל המאבטח שעמד לידינו פעם אחת ושמע 'קח אותו', היה בטוח שאנחנו בדרך להתנפל על נוסעים. הסברנו לו שאנחנו עובדים על הצגה וכו'. זה נשמע לו מופרך".נראה לכם מוכר? "לידיעת ציבור הנוסעים" (צילום: גוני שפרון)אנשים בקהל הזדהו עם הסיטואציות?"הרבה אנשים באים אלינו אחרי ההצגה עם הצעות כמו: 'אתם חייבים להוסיף את הרגע הזה שהרכבת נתקעת' או 'מה עם הנוסע המשוגע שתמיד עולה בדוידקה?', אבל באמת שלא היתה לנו אפשרות לגעת בהכל. מעבר לזה, אנחנו מאמינים שכל צופה בהצגה מכניס להצגה, איתנו או בלעדינו, את כל הדברים שהוא מצפה לפגוש ברכבת. דבר נוסף מפתיע היה כמה צופים שאחרי כמה ימים נסעו ברכבת וראו כמעט אחד לאחד את מה שראו בהצגה. לפעמים שמעו ממש את אותו טקסט. הם תיארו את זה כחווייה מהפנטת שהבדיון והמציאות מתערבבים בה, וזה בדיוק מה שחיפשנו. מאוד נשמח אם אחד הנוסעים שמופיעים בהצגה יבוא יום אחד לצפות בה ויגלה את עצמו בתוכה. זו יכולה להיות חווייה מאוד מיוחדת לראות את עצמך על הבמה".ההצגה "לידיעת ציבור הנוסעים" תוצג בימים שבת ה-19 במרץ וראשון ה-20 במרץ בבית מזיא לתיאטרון, ירושלים.

*#