מרט פרחומובסקי, עכבר העיר
מרט פרחומובסקי, עכבר העיר

לפתוח כתבה על רבקה מיכאלי בפרפראזה על השיר המפורסם שלה "אין לי רגע דל", פרי עטה של נעמי שמר, זאת אחת הקלישאות הנוראיות ביותר שעולות על הדעת. בכל זאת, כשסוקרים את ההספק של האישה המיתולוגית הזאת בשנים האחרונות, רגע לפני שהיא הופכת להיות בת 80, קשה שלא להתפתות. הנה רשימה חלקית: היא השתתפה בסדרות "איפה אתה חי?" בערוץ הראשון, "אלישע" בערוץ הילדים ו"בנות הזהב" בערוץ עשר; בתיאטרון חרשה את הארץ יותר מ-500 פעמים עם "משפחה חמה" ולפני כמה חודשים הפציעה ב"בזעיר אנפין" של תיאטרון גשר; לאחרונה צילמה ארבעה ספיישלים לתוכנית הכי מיתולוגית שלה, "סיבה למסיבה" בערוץ הראשון, במסגרת חגיגות הסיום של הערוץ; ובמקביל לכל זה, היא גם ממשיכה להנחות את תוכנית הרדיו השבועית שלה ב-FM103. אגב, הראיון הזה מתקיים בכלל בנוגע לפרויקט חדש שהיא לוקחת בו חלק, ההצגה בת 20 הדקות "כמו אצל צ'כוב", שתעלה השבוע במסגרת פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא. בקיצור – אין לה רגע דל. תתבעו אותי.» פסטיבל תיאטרון קצר - לכל הפרטים» עכבר במה» הצגות היום"כמו אצל צ'כוב", שנכתב על ידי השחקן יואב היימן ובוים על ידו בשיתוף עם ארז שפריר, חברו ללהקת תיאטרון החאן, מציע למיכאלי תפקיד עסיסי במיוחד. מדובר בקומדיה פרועה למדי, שיש בה גם מידה מפתיעה של טרגיות, באופן שמתכתב עם יצירתו של צ'כוב עצמו. יותר מכך לא כדאי להגיד, כי במקרה הזה עדיף לדעת כמה שפחות לפני שפוגשים את המחזה על הבמה. "אין ספק שהתפקיד הזה הוא אתגר והזדמנות לפתוח קצת את הסקאלה המשחקית שלי", מאשרת מיכאלי. "אני מקשיבה מאוד להערות של שני הבמאים, רושמת אותן ומנסה להשתפר, כאילו אני בתחילת הדרך. לפחות על הטקסט כבר השתלטתי ואני זוכרת את רובו בעל פה".

נדמה שבשנים האחרונות התיאטרון הפך לבית עבורך, יותר מאשר בעבר. איך זה קרה?"נכון, המינון של 'השחקנות' אצלי עלה, כי המינון של ההנחייה בטלוויזיה ירד. התפנה לי זמן, וזה איפשר לי לחזור לדבר שאותו רציתי לעשות מאז ומתמיד: להיות שחקנית. בעבר עשיתי הרבה תוכניות בידור על הבמה, גם תוכניות יחיד, אבל לא שיחקתי בתיאטרון הרפרטוארי. עם הפרידה מרשות השידור נעשיתי חופשית לחתום בתיאטראות אחרים בלי לחשוב פעמיים ובלי למלא טופס של 'עבודה יתרה'. כך מצאתי את עצמי מתגלגלת מתיאטרון חיפה לתיאטרון הקאמרי, דרך בית ליסין, ועכשיו אני בגשר."

האם העובדה שלא למדת בבית ספר למשחק, אלא הגעת מבידור, מקשה עלייך לשחק תפקידים בתיאטרון?"אמנם לא למדתי בבית ספר למשחק, אבל כן למדתי שנה אצל פאני לוביץ', שהייתה מורה מיתולוגית. בכל זאת, ברור שההשתפשפות האמיתית שלי כשחקנית הייתה תוך כדי עבודה. הייתי צריכה לנקות את המשחק שלי ולהוריד הרבה שכבות, ואני עדיין בתהליך של למידה. מה שכן, במאים תמיד מפחדים קצת, כי בחזרות אני עובדת במינון מאוד נמוך של אנרגיה, והם תמיד מרגישים צורך לנסות להמריץ אותי. אלא שאז מגיע הקהל והכל מסתדר".רבקה מיכאלי בהצגה החדשה "כמו אצל צ'כוב" (צילום: יואב היימן)

למרות העובדה שמצאת בית בתיאטרון, לאחרונה חזרת להנחות בטלוויזיה עם הספיישלים של "סיבה למסיבה". האם זה הצית בך מחדש את התשוקה לתוכנית משלך?"לא כל כך. שמחתי לעשות את זה, כי אני אוהבת לעשות, אבל זה בשום אופן לא עורר בי תשוקה להמשיך. הדבר הזה שאב אותי לגמרי בזמנו. בהחלט מדובר בדבר חשוב שעשיתי, אבן דרך, אבל התקופה הזאת מאחוריי. היום אני שחקנית וגם מגישה של תוכנית רדיו, שאני מאוד אוהבת. זה מספק אותי".בעיה קיומית

בכל הנוגע לסוגיית רשות השידור מול התאגיד החדש, מיכאלי מקפידה על תשובות דיפלומטיות. נראה שהשנים הרבות אותן בילתה ברשות, ואולי גם העובדה שעבדה עבורה כמה פעמים בתקופה האחרונה, מונעת ממנה להסכים באופן חד-משמעי לקביעה שסגירתה הייתה בלתי נמנעת. המקסימום שהיא מוכנה להתחייב עליו הוא הצהרה בדבר הצורך "לנער את רשות השידור", וגם התקווה שערוצי הרדיו המשובחים של "קול ישראל" לא ייפגעו מהשינויים. לעומת זאת, היא עומדת באופן נחרץ מאחורי ביקורתה החריפה על מדיניות ממשלת הימין והמצב הפוליטי במדינה, לצד תמיכה בארגוני השמאל המושמצים, גם אם הדבר עולה לה בלא מעט עוגמת נפש. "אני בהחלט אוספת לאחרונה הרבה התנפלויות של אנשים, בעיקר מתחום בית השימוש", היא מודה. "אוצר הדימויים שלהם הוא מהחגורה ומטה".משפחה לא בוחרים. "בזעיר אנפין" (צילום: אורן בירן)

מה גורם למישהי שהייתה רוב החיים שלה קונצנזוס להתחיל להתבטא פוליטית?"אני לא מתייחסת לדברים שאני אומרת כפוליטיקה, אלא כעיסוק בבעיות קיומיות ומוסריות. התחושה שלי היום היא כמו בשיר של נעמי שמר, שאני כל הזמן מצטטת לאחרונה: 'לא יעלה על הדעת, לא יעלה על הדעת, המדינה משתגעת, לי זה אוכל את הלב. המדינה בהיפנוזה, בלי הרדמה, בלי נרקוזה, תנו לי ואליום או פרוזאק, רע לי, אני מתעלף'. זה שווה לכל צד ונכון לכל דבר. עדיין, בסך הכל אני אופטימית ומקווה שמדינת ישראל תחזור לעשתונותיה. אני חושבת שהישראליות 'ההיא', של פעם, הייתה נחמדה מאוד. בכל זאת, מדי פעם אתה מגיע לאיזה ערב ורואה כישרון צעיר, ומאוד שמח שאתה פה".פסטיבל תיאטרון קצר יתקיים ביום חמישי ה- 24 בנובמבר ויימשך עד מוצאי שבת ה-26 בנובמבר בתיאטרון צוותא.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ