סוד הקסם של ברנשים וחתיכות

הם לא מציצים אל הקהל למרות הפיתוי, מוכנים להתפשט בשביל תפקיד ובונים על ים המלח. כוכבי המחזמר "ברנשים וחתיכות" מגיעים כל הדרך מלונדון לישראל. בדרך הם רק צריכים להתמודד עם הצל של פרנק סינטרה, מרלון ברנדו ורבל ווילסון. בקטנה

דניאל שירין, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דניאל שירין, עכבר העיר

"לפעמים כשאני נוסעת ברכבת בתחתית, אני עוקבת אחרי אנשים שראו את ההצגה, שומעת אותם שרים את השירים. על הבמה אני שקועה רק במה שאני עושה. רק בפינאלה, אני מרשה לעצמי להביט אל הקהל. זה נהדר לראות שגרמת לכל כך הרבה אנשים לחייך". האחראית ל-וידוי המציצני הזה היא השחקנית לוסי-ג'יין אדוק, שמגלמת את דמותה של מיס אדלייד הידועה במחזמר "ברנשים וחתיכות" בווסט אנד שבלונדון. אפשר להבין אותה אחרי שבמשך הצגה שלמה התפקידים היו הפוכים, אבל האמת היא שהמוזיקה הנהדרת של המחזמר אכן נותנת לקהל סיבות לשיר; מ"I've Never Been in Love Before" המרגש (המוכר גם בזכות הביצוע פרנק סינטרה) עד ל" Sit Down, You're Rockin' The Boat" הקצבי. בשבוע הבא ב-12 בספטמבר ינחתו הברנשים והחתיכות בישראל לשבוע וחצי של הופעות במשכן לאמנויות הבמה, במהלכן ינסו להפעיל את הקסם המוזיקלי גם עלינו. » ברנשים וחתיכות - לוח הופעות» מדור במה - לכל הכתבות והמופעים» חדשות במה: אופרה בפארק חוזרת אחרי שניםעלילת "ברנשים וחתיכות" לוקחת אותנו שנות ה-40 ושזורים בה בתי הימורים, מאפיונרים, פרוצות, סרסורים וכל ה"טוב" שהיה לניויורק של אותה תקופה להציע. זה הזמן להכיר את הנפשות הפועלות – סיימון ליפקין (בתפקיד נתן דטרויט), לוסי-ג'יין אדוק (מיס אדלייד), אוליבר טומפסט (סקיי מסטרסון) ושואן הריסון (שרה בראון). כולם שועלי תיאטרון וותיקים שהופיעו על במות שונות בווסט אנד בהפקות כמו "שורת המקהלה", "אבניו קיו" ו"מרשעת". לכן נראה שגם הקלאסיקות המכרות שהושמו בפיהם הפעם, לא מצליחות להוציא אותם מריכוז.בשירים האהובים במחזמר לא קורה לפעמים שאתם מנסים לגנוב מבטים לקהל, לראות אם הם שרים איתכם?ליפקין: (צוחק) "לא ממש, אני מתרכז במה שאני עושה. אם כי במהלך 'Sit Down, You're Rocking the Boat' שהוא גם השיר האהוב עליי, אפשר לראות שאנשים שרים יחד איתנו וזה ממש נחמד".הריסון: "זה ממש נדיר, אלא אם משהו ממש מושך את תשומת ליבי. הייתי פעם בקהל כששחקן שבר את 'הקיר הרביעי' והביט בקהל - זה הרס את האשליה".איך אתם מסבירים את ההצלחה של המחזמר? הוא הוצג לראשונה לפני 65 ושנה והנה אתם מגיעים לישראל בשנת 2016 כדי להציג אותוטומפסט: "שירי המחזמר קליטים בדרך כל כך מבריקה והמחזה כתוב על ידי גאון קומי, כך שדי קל להפוך את ההצגה ללהיט סוחף".אדוק: "אחרי המון זמן בהצגה הזאת אני יכולה להבין כיצד היא הפכה לקלאסיקה. אני פשוט לא מתעייפת מלשמוע שוב ושוב את השירים, זה נהדר. כמובן שיש גם את גורם האהבה, כל אחד אוהב רומנטיקה ובהצגה הזאת אתה מקבל שניים במחיר אחד - שני סופים טובים ונהדרים".סיימון ליפקין (במרכז) ב"ברנשים וחתיכות" (צילום: Johan Persson)ברנשים ורבל ווילסון אזהרת ספוילר באיחור מסוים – הסוף הוא סוף טוב, אופס. אבל נראה שבהפקת "ברנשים וחתיכות" לא בונים על כך שהצופים שיגיעו לא נחשפו כבר לעלילת המחזמר דרך סרט הקולנוע או הפקות קודמות. המחזמר שהחל את סיבוב ההופעות הנוכחי שלו בשנה שעברה ומציג מאז בתיאטרון הפיניקס שבווסט אנד, סיפק לקהל סיבות אחרות לעניין כשבחודשים האחרונים הצטרפה לקאסט לא אחרת מאשר רבל ווילסון, כוכבת "פיץ' פרפקט" ו"מסיבת רווקות". ווילסון השתחלה לנעליה של מיס אדלייד למספר חודשים והקהל מצדו הצביע ברגליים. גם החברים למחזמר מלאים מחמאות כרימון. "היא כוכבת קומית ענקית עם נשמה גדולה, ובאופן מפתיע שקטה מאוד", מהללת שוואן הריסון; "רבל הגיעה לעולם התיאטרון עם הרבה כבוד ופרחה על הבמה", משבח גם אוליבר טומפסט, וסיימון ליפקין מקנח ב"כל ערב איתה היה קצת שונה, אני לא יכול לחכות לפעם הבא בה אעבוד איתה". אבל עם כל הכבוד לווילסון שלא מגיעה לישראל, למחזמר מקום של כבוד בעולם התיאטרון העולמי. חלקכם וודאי זוכרים יותר את גרסה הקולנועית שלו בה כיכבו מרלון ברנדו ופרנק סינטרה, אבל כיצד השחקנים מתמודדים עם ההצלחה של הסרט ההוא.קשה יותר לגלם דמויות שכבר שוחקו בעבר על ידי שחקנים בפרופיל גבוה או שזה כבר לא משנה כי עבר המון זמן? הרי הטבע האנושי הוא להשוות לפעמיםטומפסט: "בעיניי לא. היתרון הוא שאם שחקן גדול כבר עשה את התפקיד לפניך ואתה מרגיש תקוע, תרפרר למה שהם עשו. למה לא לסחוב מהם רעיונות? התפקיד לא בבעלותך, אתה רק שוכר אותו".ליפקין: "אני מניח שלאנשים יש דעה מסוימת על איך התפקידים האלה צריכים להראות כיוון שהם הונצחו על המסך הגדול, אבל כשאתה בתיאטרון אתה פשוט עושה את הגרסה שלך ומקווה שהקהל יהנה".אדוק: "קשה להיכנס לנעלים של אגדות שכאלה, אבל מה שמעניין זה כמה אתה יכול ללמוד כשאתה צופה בהם. אם הצלחת להפוך את התפקיד לשלך - אתה מנצח. אני מעריצה את ויויאן בליין שגילמה את התפקיד בסרט, בברודווי ובווסט אנד. יש לי אוסף של תמונות שלה כמקור השראה".למי שרוצה להיזכר. הגירסא של מרלון ברנדו ופרנק סינטרה:בצעירותכם הייתם ילדים חובבי תיאטרון? מן הסתם לא התגלגלתם למקצוע הזה סתם כך ליפקין: "ההורים שלי נהגו לקחת אותי באופן קבוע להצגות בווסט אנד והתאהבתי. אני לא ממש טוב בשום דבר אחר". הריסון: "כמובן, אני ואחותי היינו הולכות לתיאטרון מגיל צעיר. אחר כך הייתי מתעללת במשפחה שלי, מכריחה אותם לשבת ולצפות בהצגות שלי".קריירה בתיאטרון נראית מהצד כמו דבר מרגש ובכל זאת עבורכם זאת עבודה ומן הסתם לא כל הימים זוהרים. תהיו מוכנים לחלוק רגע קשה בקריירה שלכם? ומנגד, רגע שהיה משמח ומרגש?ליפקין: "זה לגמרי נכון. בכל מקצוע יש ימים קשים, אבל אם אתה עובד במשרד תוכל להניח את הראש ולהעביר את היום. בתיאטרון יש מאות אנשים ששילמו כדי לראות אותך מצחיק אותם. אתה לא יכול לתת ליום רע להשפיע עלייך. יחד עם זאת, העובדה שאני על הבמה גרמה לכמה מהרגעים המאושרים בחיי, כמו ערב הפתיחה של 'אבניו קיו' בווסט אנד. זה היה יום שמח מאוד".הריסון: "החלק הקשה בהיות שחקן הוא הזמן שבין תפקידים, כשאתה ניגש לאודישנים ולא תמיד מקבל את התפקיד. החלק הטוב היה ההופעה שלנו עם המחזמר בטקס פרסי אוליבייה (טקס פרסי הבמה הבריטי – ד.ש) - מהשטיח האדום ועד להופעה לצד ענקי תיאטרון. זה היה כמו אגדה".אדוק: "אני תמיד מזהירה את הסטודנטים שלי לתיאטרון מפני העליות והמורדות של המקצוע הזה. הדחייה יכולה להיות קשה מאד. הרגע המרגש ביותר עבורי היה כשגילמתי את קאסי במחזמר 'שורת המקהלה'. זה בהחלט היה חלום שהתגשם. הייתי רוצה לעשות את זה שוב לפני שהגוף שלי יזדקן".טומפסט: "הדבר הכי טוב בתיאטרון הוא כשכל העולם בעבודה - אתה מתרווח, אבל הדבר הרע ביותר הוא שכולם נחים - זה הזמן בשבילך לצאת לעבודה ולבדר". אוליבר טומפסט ושואן הריסון ב"ברנשים וחתיכות" (צילום: Johan Persson)ד"ש מים המלח המחזמר כבר הוצג בעבר בישראל במספר הזדמנויות, האחרונה המוכרת שבהם הייתה בשנת 2006 בתיאטרון בית לסין, אז כיכבו בו בין היתר צביקה הדר, מיה דגן וגיא זו-ארץ. הקשר הישראלי מגיע הפעם מצדו של סיימון ליפקין, שחקן מחזות זמר עולה ממוצא יהודי, שסבו וסבתו אף מנהלים אורח חיים דתי! אז אחרי שעלינו על הנקודה חשובה במחזמר (לא באמת), התפנינו לבקש מהשחקנים לחתום על הצהרות נאמנות (סתם, נו). כלומר, לבדוק מה הם בעצם יודעים על ישראל.עשיתם תחקיר לפני שהגעתם או שאין לכם זמן לטיולים?ליפקין: "יש לי משפחה בישראל ואני כבר משתוקק לפגוש אותם".הריסון: "אני יודעת שמציגים אצלכם עכשיו את 'סיפור הפרברים' כי יש לי חבר שמשתתף בהפקה, אני מקווה לראות אותו מופיע. המלצות נוספות יתקבלו בברכה".טומפסט: הקשר היחידי שלי הוא חבר יקר – המטפל שלי שגדל בישראל. אקח ממנו כמה טיפים על מקומות שבהם כדאי לאכול".אדוק: "חברים שלי שהופיעו בתל אביב אומרים שזאת עיר נהדרת. אני חייבת לנסות ולבקר גם בים המלח וליהנות מקצת שמש, לחוות את ישראל".סיבות לשיר. ברנשים וחתיכות" (צילום: Johan Persson)בשנה האחרונה הוצגו בישראל מחזות זמר רבים, חלקם בהצלחה גדולה. איזה מחזמר נוסף כדאי לדעתכם להביא לישראל? טומפסט: "יש המון מחזות זמר שאני אוהב, אבל תמיד רצתי להשתתף ב'ללכת עד הסוף' (מחזמר המביא את סיפורם של ארבעה פועלים מפוטרים שמחליטים להרים מופע חשפנות – ד.ש). אז אם אתם רוצים שאגיע אליכם ואתפשט – בטעם טוב, כמובן – אעשה זאת. זה מחזמר מצחיק מאוד".הריסון: "'קינקי בוטס' זכה בכל פרס אפשרי וזה מחזמר נהדר".ליפקין: "הייתי אומר 'ברנשים וחתיכות', אבל אנחנו גם ככה עוד מעט באים. איזה מזל, אה?".למי אתם הכי מתגעגעים בזמן שאתם מופיעים בהצגות רחוק מהבית? ומה עושים לגבי זה? טומפסט: "אני מתגעגע לאשתי ולבני בן השלוש. אני מתכנן לדבר איתם כל יום בפייס טיים ולהביט בתמונות שלכם בכל שעה".ליפקין: "ישנם געגועים למשפחה כמובן, אבל למזלי אנחנו נוסעים הפעם רק לכמה שבועות אז זה כל כך נורא".אדוק: "הכי אתגעגע לכלבה שלי ג'ני. אני כבר רגילה לחיות רחוק מהמשפחה וזה לא נעשה קל יותר. אבל אני חיה עם הכלבה שלי ולצערי אצטרך להשאיר אות אצל ההורים לפני שאצא להרפתקה הזאת".ההצגה "ברנשים וחתיכות" תתקיים בין התאריכים 12-17 לספטמבר במשכן לאמנויות הבמה, תל אביב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ