רוני סומק: "פתאום קמה בארץ משטרת מחשבות"

בין מדור הספורט למדור הספרות, בין הקרן החדשה ליאיר לפיד ובין שירים עם ניחוח עיראקי לחוק הספרים - המשורר רוני סומק לא מפסיק לכתוב, ומקווה שאף פעם לא יגרמו לו לסתום את הפה

הגר בוחבוט, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הגר בוחבוט, עכבר העיר

בתחילת החודש השתרבב שמו של המשורר רוני סומק לרשימת השתולים הידועה לשמצה של עמותת "אם תרצו", לצד אמנים ואנשי מפתח בתרבות הישראלית דוגמת גילה אלמגור, דוד גרוסמן ועמוס עוז. "אותי זה הבהיל", מבהיר סומק, "מכיוון שהרגשתי שקמה בארץ משטרת מחשבות. פתאום באים אנשים ומוציאים לך כרטיס אדום או צהוב, ואומרים לך 'אלה גבולות המחשבה שלך'. הגיבור האמיתי של כל מה שהיה הוא בעיני בני בגין, כיוון שהאיש המוסרי הזה היה הראשון שקפץ ואמר לחבורה הזאת – 'תרדו מהכביש'. הוא הראשון שהבין שקורה פה משהו שהוא מעבר ל-3,000 גוונים של אפור בין ימין ושמאל, שקורה פה משהו שהוא חמור לדמוקרטיה ושמתכתב עם פאשיזם. אני לא רוצה להיות מוזמן לטקס הנחת אבן הפינה של המפעל לייצור פלסטרים לסתימת פיות".מה טענו נגדך?"שאני חבר בקרן החדשה לישראל. למעשה הפעולה האחרונה שעשיתי במסגרת הקרן החדשה הייתה לנסוע לירוחם ולקרוא שירים בפסטיבל הפיוט בערב שהוקדש לרבי בוזגלו. אז את מבינה? אם זאת בגידה אז זאת הבגידה הכי נהדרת שיכולתי לעשות - לנסוע לירוחם ולקרוא שירים".» לשון ראשון 9 - לכל הפרטים» הטבלה לא משקרת - אירוע מחווה לשפת הכדורגל» איך עושה פרשן? שפת הכדורגל של אבי מלר » רננה רז: "יש אנשים שאי אפשר באמת לנהל איתם דיאלוג"גבולות מחשבה. רוני סומק (צילום ארכיון: אלכס ליבק)אז ירוחם היא בהחלט לא המקום היחיד שסומק, אחד המשוררים העסוקים והפורים בארץ, מגיע אליו כדי להקריא שירים. בחודשים האחרונים יצאו שני ספרים שלו, "מכתב לפרננדו פסואה" בברזיל ו"מחתרת החלב" בארצות הברית, שעל האחרון גם קיבל את פרס קליף בקר לתרגום. הוא מציג איורים פרי עטו במרכז גוטמן לתחריט שבקיבוץ כברי, עובד על תערוכה חדשה עבור מוזיאון רמת גן ובקרוב יצא בפריז ספר שירים שלו בשם "הפסנתר הבוער". בין כל אלה סומק הוא לא רק משורר מוערך אלא גם מורה בתיכון עירוני י"א בתל אביב, מרצה ומעביר סדנאות כתיבה. "אני צריך עוד יממה בשבוע", הוא מציין, ואני מציעה ש-24 שעות עלולות שלא להספיק. ב-26 בפברואר הוא ישתתף בפאנל מיוחד, במסגרת כנס "לשון ראשון 9", תחת הכותרת "הטבלה לא משקרת". הפאנל יעסוק בחיבורים שבין כדורגל לבין שפה – מדוברת וכתובה, ויארח לצד אנשי ספורט כמו אבי מלר ועמיחי שפיגלר, גם חובבים מושבעים של הספורט הספציפי, כמו ניר ברעם ומודי בר און.אז מה בין שירה לבין התדמית ה"חוליגנית" משהו של כדורגל?"בעיניי אין גבול שאומר 'עד כאן המגרש של השירה ומכאן המגרש הירוק של הכדורגל'. אני אוהב ספורט וחלק מהחוויות שלי כספורטאי חצו את הגבול ועברו לשירים. כתבתי כמה שירים שהתכתבו עם שחקני כדורגל או עם חוויות שלי בתור ילד שהיה חולצה מס' 2 במכבי עבר הירקון, ואחר כך בקבוצת הנוער של מכבי תל אביב בכדורסל. אגב חלק מהשירים האלה התפרסמו לא במדורי הספרות אלא במדור הספורט של עיתון הארץ".תן דוגמה"מָה נִשְׁאָר מִבְּעִיטַת הַגַּעֲגוּעִיםשֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי?אוּלַי כַּדּוּר מִתְגַּלְגֵּל עַל דֶּשֶׁא נוֹבֵלבֵּין שַׁעַר הַמִּזְרָח לְשַׁעַר הַמַּעֲרָב".(רוני סומק, "ריה"ל מדריד", מתוך "המתופף של המהפכה")מעניין איך השיר הזה היה משתלב עם ידיעה על הפיטורים של רן בן שמעון"אני מאוד אוהב לקרוא את מדורי הספורט בעיתונים, כי אני חושב שאלה מדורים יצירתיים. הכותרות שם מתכתבות גם עם ספורט וגם עם תרבות. אלה מדורים שדורשים ממך לשלוט גם בהיסטוריה של הכדורגל וגם בעיקר בביוגרפיה התרבותית של כולנו. כמו שאריק איינשטיין אמר אלה מדורים יצירתיים, שעוסקים בשיאים חדשים ובהישגים. מנקים את הדם מהכבישים שבהם נדקרו אנשים".אז איפה יש יותר אדרנלין - בכתיבת שיר או על המגרש?"אני יכול לספר שלפני כמה שנים עיריית ירושלים תלתה שיר שלי ברחובות העיר, שהתחיל בשורה 'לעולם לא תלכי לבד בית"ר ירושלים'. זה היה השיר היחיד שכל פעם נתלה ונגנב, ונתלה מחדש, וזה מאוד שימח אותי שאנשים גונבים שירה מהרחוב. אין משורר שלא כתב על כדורגל, יהודה עמיחי, אלתרמן, הם אמנם קצת ככה מסתירים את זה, אבל זה דבר שקיים כל הזמן. ברור שהשירים שלי הם לא שירים שעוסקים רק בספורט, הם מתכתבים עם החיים, לפחות ככה אני חושב"."ההתייחסות שלי היא לטקסטים". רוני סומק (צילום: ליאורה סומק)מעיראק באהבה סומק נולד בבגדאד שבעיראק, ועלה ארצה בגיל שנה וחצי עם משפחתו, אבל הסימון שלו כמשורר "ישראלי" הוא לא עובדה מוצקה. "לפני שנה נבחרתי לאחד מהמשוררים העיראקים המשפיעים ביותר", הוא מספר, "וכשאמרתי להם שאני אמנם נולדתי בעיראק אבל הגעתי לישראל בגיל שנה וחצי, אמרו לי שרוב המשוררים העיראקים המשפיעים הם גולים, ושזה לא משנה איפה אני חי כי בכתיבה שלי יש ערבסקות של אדם שנולד בתרבות המזרחית".אתה מחובר לשירה המזרחית החדשה, לקבוצות כמו ערס פואטיקה?"קנה המידה שלי זה שירה שאני אוהב, שירה טובה או שירה פחות טובה. ההתייחסות שלי היא לטקסטים, אני למשל אוהב טקסטים של עדי קיסר ושל רועי חסן, אבל אני אוהב אותם כטקסטים, לא בגלל הצבע שלהם אלא בגלל איכות השיר. כל החיים שלי אני מנסה, בתת-מודע, לבנות גשרים בין מזרח ובין מערב. אני שומע על אותו קומפקט דיסק גם את אום כולתום וגם את אריק קלפטון, אני שותה גם ערק וגם ג'ק דניאלס. זה לא נראה לי משהו חריג, זה נראה לי טבעי, ככה אני נולדתי וככה אני חי".שירים שמתכתבים עם החיים. רוני סומק (צילום ארכיון: לימור אדרי)"אני מאחל ליאיר לפיד שיהיה ראש הממשלה הבא" בחודש שעבר התפרסמו נתוני מכירות עגומים במיוחד, כתוצאה מהחוק להגנת הספרות והסופרים, שמטרתו למנוע מבצעי מכירה כדוגמת ארבע ב-100 הנהוגים ברשתות הגדולות, ולהגן על סופרים חדשים ועל עבודות הביכורים שלהם. סומק מספר שהיה בין הבודדים להשמיע קול צעקה כנגד החוק, שלטענתו ירחיק אנשים מחנויות הספרים. "החוק הזה מקורו בחטא הגאווה", הוא אומר. "את מדמיינת אנשים שיצאו לרחוב ויגידו 'למה הקוטג' עולה רק שישה שקלים? אנחנו מעוניינים לקנות אותו ב-60 שקלים'. אז תביאי ארבעה ספרים. החוק הזה חוקק על ידי אנשים שלא ביקרו בחנויות ספרים מעבר למדינת תל אביב. ספר הוא מוצר זול, הוא צריך להיות מוצר זול. אני כבר אז הצעתי שייקבע מחיר מינימום שהמו"ל צריך לשלם לסופר, למשל שבעה שקלים לספר, והסופר מתחייב לא להיכנס לכיסו של המו"ל. ככה שני הצדדים יתנו אחד לשני מחיאות כפיים".  אתה נמנה על מייסדי מפלגת "יש עתיד", יש לך שאיפות להיכנס לפוליטיקה?"ממש לא. הפוליטיקאי צריך להיות עם רגליים על הקרקע, ואני מעדיף לשמור לעצמי את זכות הריחוף. אני מאחל ליאיר לפיד שיהיה ראש הממשלה הבא, ואני מאחל למדינה שהמפלגה הזאת תנהיג אותה. אני נשמע כמו מדליק משואות אבל במקרה הזה אני גם מוכן להוסיף את המשפט ולתפארת מדינת ישראל".האירוע "הטבלה לא משקרת - אירוע מחווה לשפת הכדורגל" יתקיים ביום שישי ה-26 בפברואר, החל מ-12:00 בהיכל התרבות ראשון לציון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ