איך עושה פרשן? שפת הכדורגל של אבי מלר

פרשן הספורט הוותיק לא מפחד משירי אוהדים עוקצניים, חולם שהכדורגל הישראלי יראה קצת יותר כמו האנגלי ועדיין עושה הרבה שיעורי בית לפני כל שידור. ראיון

מנחה נופה, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מנחה נופה, עכבר העיר

"כדורגל משחקים משבת לשבת", "הכדור הוא עגול" ו"השופט בן ז!@#$%^~!" - אם כדורגל היא שפה - אז מי המציא אותה? אם יש שני עמים שמדברים אותה, מי מדייק בה יותר? ובכמה ביטויים שונים אפשר להשתמש במשך שידור של שלוש שעות? בשאלות החשובות האלה תדון קבוצה של שדרני ועיתונאי ספורט, בהם מודי בראון, עמיחי שפיגל, רז זהבי, וגם המשורר רוני סומק, הסופר ניר ברעם ואחרים. הפאנל המיוחד, שישא את השם "הטבלה לא משקרת", יערך במסגרת כנס השפה העברית "לשון ראשון 9", שיתקיים ב-24-26 בפברואר בראשון לציון. פרט לאנשי הספורט והרוח יעלו על הבמה גם מוזיקאים דוגמת יהלי סובול, חמי רודנר, מאור כהן, אסי ישראלוף ודניאל סלומון, שיגישו את מיטב שירי הכדורגל הישראליים.» לשון ראשון 9 - לכל הפרטים» הטבלה לא משקרת - אירוע מחווה לשפת הכדורגל» רננה רז: "יש אנשים שאי אפשר באמת לנהל איתם דיאלוג"עבור אבי מלר, שמשמש בימים כתיקונם פרשן כדורגל בערוץ הספורט, ומוכר לרבים מהתוכנית "גולסטאר", המלחמה על שפת הכדורגל מרתקת לא פחות מהמשחק עצמו. "קודם כל יש שפת אוהדי כדורגל ויש שפת פרשני כדורגל", הוא מסביר. "ההבדלים ביניהן הם שהשפה של אוהדי כדורגל היא מאוד מכוונת, ועושה שימוש במושגים, בשירים ובקללות בו זמנית. אנחנו (הפרשנים, מ.נ) נזהרים שלא ליפול לפה של האוהדים. הרבה מאוד אנשים בישראל לא רוצים לקחת את הילדים שלהם לאיצטדיונים כי הם מפחדים משפת הכדורגל, כלומר מחשיפה לקללות וניבולי פה. שפת השדרים היא כמובן שפה בפני עצמה, ויש בה שיבושים כמו 'לנצח את המשחק', דבר שלא קיים בעברית, אבל כל השדרים אומרים אותו; במקום 'לנצח את הקבוצה היריבה'. מעבר לזה יש ז'רגון כמו 'למרכז כדורגל' ו'לשלוח למרכז', וגם שימוש במושגים מהספורט ומושגים דוגמת 'קרן', 'פנדל', 'כדור חופשי' ו'בעיטת עונשין' - מושגים שקיימים רק בספורט עצמו". שמאלי למטה: מלר בנבחרת של תוכנית הטלוויזיה גולדסטאר (צילום: אלדד רפאלי)בשירות הוד מלכותה

בשונה מהתדמית המחוספסת של הכדורגל הישראלי, מלר ממשיך להתעקש שיכול להיות גם אחרת. כמי שאמון על פרשון שידורי הכדורגל של הליגה האנגלית, גרמנית ואיטלקית, הוא מוצא הבדלים לא רק בין האוהדים לשדרים, אלא גם בין המדינות. "מעשית יש הבדל גדול בין פרשנות הכדורגל בישראל לפרשנות באנגליה", הוא מסביר, "הישראלים הרבה יותר נכנסים לפרטי פרטים של הטקטיקה ושל מושגים מקצועיים, ואילו האנגלים והאיטלקים מתייחסים בעיקר לתפאורה שמסביב. פחות מעניין אותם אם המאמן הזה והזה הולך בשיטת 4:4:2 (מערך כדורגל שהיה נפוץ בקבוצות כדורגל בשנות ה-90, מ.נ) ולאיזה שיטה הוא יחליף. פה פשוט יש אובססיה כלפי הדברים האלו, לשידור עם פרשנות". מלר יודע דבר או שניים על מה שקורה באנגליה, שם גדל ועבד בעבר כעיתונאי. "באנגליה, שם חייתי עשר וחצי שנים", הוא מספר, "אוהבים בשידורי הספורט יותר את הסיפור מסביב והצבע - מה קרה לשחקן אתמול, והסיפור על הכלב שלו שנדרס. ניסיתי להביא ארצה את המנטרה האנגלית והאידאולוגיה האנגלית, אבל אני לא כל כך מצליח. בארץ יש קיבעון על השיטה הישראלית ולכן גם אורחים שלי בטלוויזיה עוצרים אותי לפעמים ואומרים לי 'די, הגזמת עם הסיפורים, תחזור למה שקורה במגרש'".אובססיה לשידור עם פרשנות. אבי מלר (צילום: יח"צ)

זהירות, טוקבקיסקטים ספורט והדיבור על ספורט כבר מזמן לא עוסקים רק במשחקים עצמם. למעשה, נדמה שיותר ויותר אירועי הספורט מגיעים לחדשות דווקא בגלל האוהדים: אוהדי הפועל עם קריאת הגנאי לכיוון שמעון מזרחי, שירי מוות של אוהדי בית"ר לכיוון השוער אריאל הרוש ועוד פנינים שכאלה. מלר לא חושב שמדובר בבעיה של השנים האחרונות, אלא בתופעה של דור. יחד עם זאת הוא מצהיר שאין לו בעיה עם השירים במגרשים: "גם אני בתור שדר סופג בטוקבקים גם קללות וגם ברכות. כל עוד לא מדובר על איומים, אני אומר שחופש הביטוי מוגבל ליצירתיות. אם היצירתיות בעינה, אז אפשר למשוך אותה לגבולות. אם הכל בא מתוך רוע ומתוך רעל, אני לא יודע כמה זה שווה, אבל אני לא אעצור אותם ולא אנסה למנוע מהם לשיר את זה. אני חושב שזה פחות בעל אימפקט, זה לא מעניין, זה מעצבן, מתסכל, ואולי עצוב, אבל בשום פנים אופן לא אנסה לצנזר את זה, אלא אם כן זה מתדרדר להמלצה לאלימות או לאלימות עצמה".

יש גם שירים חיוביים"אני חושב ששירי האוהדים נבדלים זה מזה במקוריות שלהם. באנגליה, גרמניה ואיטליה, אבל בעיקר באנגליה, הם ממש התמחו בז'אנר הזה. שירי האוהדים מתובלים בהומור ובשנינות מאוד נוקבת, עוקצנית ופוגענית, אבל זו שנינות וזה המקום בו ניתן לראות את היצירתיות".פנינים מאת אוהדי מכבי תל אביב:איזה שיר כאן בארץ הכי נכנס לך לראש, מקום ראשון במצעד השירים?"כיוון שאני בקושי עוסק בכדורגל הישראלי, אין לי אפילו שמץ של מושג".ונעבור לשידור עצמו, מה הפדיחה הכי גדולה שהייתה לך בשידור? "תמיד יש מלא מלא פדיחות בשידור. אני חושב שהגדולה ביותר היתה לפני הרבה מאוד זמן, כשהעורך שלי הכין דיון על קבוצה באנגליה שרק אני יודע את כל הפרטים עליה. אלא שהוא לא סיפר לי, ואני הגעתי לשידור בדיוק מטקס סיום קורס קצינים של הבן שלי. כלומר לא הייתי מעודכן במה שקרה בשעות האחרונות. כך קרה שהעורך שלי ניהל דיון על הפיטורים של המאמן, שהתרחשו אך שעתיים לפני השידור ובכלל לא ידעתי שהוא מפוטר. התחלתי לגמגם, ואז שגיא כהן שישב לידי הציל אותי ואמר לי 'מלר לפני שממשיכים לדבר, בוא נספר לצופים שלנו שהמאמן הזה פוטר לפני שעתיים, אז אמרתי לו 'מה באמת?'".יצאתם מזה יפה"תראי אנחנו בני אדם, אנחנו עושים שגיאות. הטקטיקה שבה אני נוהג בשידור היא שכשאני עושה שגיאה, אני מיד מתוודה עליה כי אני חושב שהצופה רוצה להרגיש חלק מהשידור ולא שמרמים אותו".מה עושים ביום השידור, יש ריטאולים?"יש ועוד איך. זאת שאלה מאוד חשובה! אם אנשים חושבים שבגלל שאנחנו בתחום אז הכל בא לנו מהשרוול או מקצה הזרת, התשובה היא ממש לא. אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה - גם אני וגם הקולגות שלי. ביום של שידור אני קם הרבה יותר מוקדם כי יש הרבה חומר להשיג. גם עכשיו כשאני נפרד ממך יש לי שידור של משחק מסקוטלנד ואני מתחיל להתכונן. לכל משחק אני מתכונן בין שעה וחצי לשלוש שעות. זה עניין של שיעורי בית. מכייוןן שכל האוהדים יודעים יותר טוב ממך, בטח האוהדים של הקבוצה הספציפית, אז אני מכין את כל החומר האפשרי: סטסטיקות על השחקנים, דברים אקטואלים שהתרחשו השבוע, מי עזב ומי נמצא בטבלה, כובשי שערים ומעבר לזה גם כמובן עיסוק בציטוטים של מאמנים ודברים שעלולים לקרות, כדי שבזמן השידור המידע כולו יהיה פרוש לפניי ואני אוכל להיות הכי מעודכן והכי טוב שאפשר. ידע זה כוח, בשביל לבוא עם הידע הכי טוב, לא עושים לנו הנחות. אנחנו חייבים להתכונן לכל משחק, ואנחנו יודעים שפרשנים שלא מתכוננים מבזים את עצמם".שגיאות קורות. אבי מלר מעיף כוס באולפן:אם לא היית שדרן ספורט, מה היית רוצה להיות?"שחקן תיאטרון כמובן, או מחזאי. התחלתי לכתוב מחזה עכשיו על שרוריית נבחרת ישראל בדנמרק ב-1999 (פרשת נערות הליווי, מ.נ) ואני מאוד אוהב תיאטרון. אני גם שופט בתחרות 'קיפוד הזהב' של תיאטרון הפרינג' בישראל.אני יודעת שמחפשים שחקנים במחזמר "בילי אליוט""לא, שחקן לא. זה קצת מאוחר קצת, אבל פה ושם, אם הייתי צריך לבחור, הייתי מנסה לבחור קריירה של שחקן תיאטרון".האירוע "הטבלה לא משקרת - אירוע מחווה לשפת הכדורגל" יתקיים ביום שישי ה-26 בפברואר, החל מ-12:00 בהיכל התרבות ראשון לציון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ