יניב ביטון: "אילוף הסוררת הוציא את הקומיקאי שבי"

הוא מככב בקומדיה החדשה של בית לסין, מופיע ב"מדרשה", בדיוק סיים את צילומי העונה השנייה של "היהודים באים" וממשיך עם המופע של קבוצת "הגדוד העברי". השחקן יניב ביטון מלהטט בין תפקידי אופי דרמטיים לדמויות אקסצנטריות ולא נותן לחרב הצנזורה לאיים לו על הפאן

עידו שחם, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עידו שחם, עכבר העיר

מפתיע שעל קו התפר בין 2015 ל-2016 מעלים בארץ את המחזה "אילוף הסוררת". המחזה הקומי של שייקספיר מספר על קתרינה (מיה דגן), אישה חריפה שאף אחד לא רוצה לשאת לאישה, לעומת אחותה העדינה והמחוזרת ביאנקה (אגם רודברג). היחיד שמוכן לקחת את קתרינה הוא פטרוקיו (יובל סגל), רק שהוא לא באמת מעוניין בה, אלא בנדוניה. כפי שמובטח (ספוילר), פטרוקיו מאלף את הסוררת להיות אישה כנועה וצייתנית. בגרסתה הנוכחית ההצגה מאוד מבדרת, ומאז שנכתבה במאה ה-16 זכתה להרבה עיבודים ברחבי העולם, אך איך המסר השוביניסטי שלה מתחבר למאה ה-21?"האמת שזה היה חלק ענק מהדיונים שלנו כל הזמן", מספר יניב ביטון שמשחק בהצגה. "אני גם הקשיתי בחזרות והצקתי לאודי בן משה (במאי ההצגה -ע"ש), ולמיה דגן. וגם ציפי פינס (מנהלת תאטרון בית לסין -ע"ש), שבתור אחת מהנשים החזקות בתרבות הישראלית מן הסתם גם שאלה את עצמה את הדבר הזה. אני חושב שיש משהו מרתק דווקא בהפרש של השנים ובאיך שראו את זה אז - שעושה את זה רלוונטי תמיד או מעניין". כשההצגה עלתה לראשונה לפני שבוע, התגובה של הקהל הדהימה את ביטון: "יש את המונולוג הזה של מיה בסוף, של הסוררת, שהוא קשה בטירוף. ובכל פעם שהגענו אליו גם אודי הזדעזע. במהלך ההצגה, איך שהיא מתחילה אותו הקהל כבר קולט את האירוניה הבימתית שמתרחשת. זאת אומרת ונהנה מהשינוי שהאישה הזו עברה. ברור לו שזו בדייה, שזו בדיחה, שזו דאחקה - לא משנה אם היא עושה את עצמה או, ואיך שהתחיל המונולוג בהצגה הראשונה, הקהל כבר התחיל לצחוק. זה גמר אותי. אני חושב שבסופו של דבר כן היה פה משהו חתרני לתקופה ההיא, וכנראה שיש משהו במאבק הזה של המינים שעדיין תופס. גם אותי זה מפליא".» אילוף הסוררת - לכל הפרטים» הצצה לאודישן הסודי של מיה דגן ואגם רודברג מאבק בין המינים. ידידיה ויטל ויניב ביטון ב"אילוף הסוררת" (צילום: גדי דגון)

אם שמו של יניב ביטון נשמע לכם מוכר, זה בטח בגלל שלל התפקידים שהוא מגלם: מתכנית הטלוויזיה "היהודים באים", דרך הוידאו הויראלי בכיכובו של דייל הלואו-קוסט יקי טסה, וכלה במגוון הצגות ("סראנו דה ברז'רק", "פופר", "הנפש הטובה מסצ'ואן", ועוד). למעשה זו ההצגה הרביעית של שייקספיר שביטון משתתף בה. הפעם הוא מגלם את טראניו, משרת גבר-גבר שעוטה עליו ז'קט ורוד, פרווה, ועגילים כדי להתחזות לאדונו. "התפקיד התגבש דרך התחפושת", מספר ביטון. "בהתחלה לא דמיינתי את זה כתחפושת כל כך מטורפת, אבל אודי אמר בוא נעשה את זה, הבן אדם עף על עצמו. הוא חיכה כל הזמן להיות אדון, להתחפש למשהו שהוא לא, לערער את הסדר החברתי ולקפוץ קסטה. אז הוא הולך על זה עד הסוף והוא מגזימן".

יש משהו מאוד ססגוני בהתנהגות שלו, כמעט כמו מלכת דראג"כן, משהו מאוד קאמפי, אפילו דו מיני כזה, לא יודע איך להגדיר את זה. אודי אמר לי שבדמיון שלו, זה בשבילו אדון - כאלה שהולכים מפונפנים וכל היום מדברים על פילוסופיה. בהתכוננות לתפקיד עזרו לי גם שיחות ומסקנות מ"קומדיה של טעויות" של שייקספיר, ששיחקתי בה. היתה לי שיחה עם איתי טיראן, שאנחנו חברים מאוד טובים, ואמרתי לו: 'מה זה הקומדיה הזו? למה עושים את זה?' מבחינתי שייקספיר הוא חבר שלו, אז אני גם חצי כועס עליו: 'חבר שלך, ויליאם הזה, מה הוא רוצה ממני? מה הוא רוצה!?'. אז איתי אמר לי אל תתייחס לזה לגמרי כמו תאטרון, אלא יותר כמו לאירוע תיאטרלי, פסטיבל תיאטרלי. קרנבל". והצלחת ליישם את העצה?"זה היה איזשהו מפתח. כשאתה כשחקן עוסק רק בניתוח של מניעים פסיכולוגיים ופעולות כמו שאנחנו עושים במחזה ראליסטי, אתה נופל, משהו בזה לא מספיק. הקהל לא שואל את עצמו שאלות כמו 'רגע, אז למה הוא עושה את זה? הוא רוצה להשיג את זה, זה לא מספיק אמין!'. מעניין אותו הפאן וזה צריך להיות מלא בחדווה. בשורה התחתונה זה חייב להיות מצחיק, זה המבחן. נכון שיש את המשמעות הפוליטית-חברתית, שוביניזם פה שם, אבל בסופו של דבר, אם זה לא מצחיק אין לזה זכות קיום. אז הוצאתי את הקומיקאי שבי כדי לחפש מה מצחיק, ולהתפנן, ובעיקר לשמור על חדווה כל הזמן בתוך הדבר וליהנות מזה"."נו תרצח אותה". ביטון ב"יהודים באים":ההשוואה ל"כפולים" אגב החברות בין ביטון וטיראן, שניהם משחקים את קובי פרחדל ("הפרסי") ואבישי (אבשה), שני חניכים של המוסד בסדרת האקשן הקומית "המדרשה". ביטון מספר שהדינמיקה ביניהם היתה מעולה גם על הסט של התוכנית: "פתאום אנחנו בשני תפקידים שונים מאיך שאנחנו בתאטרון - גם איתי וגם אני - וההכרות והחברות שלנו עושות את העבודה להרבה יותר כיפית וקלה ומעניינת כי אנחנו בקושי צריכים לדבר בינינו: אנחנו מבינים לאן הסצנה הולכת ומה אנחנו רוצים לעשות ואנחנו גם לא מפחדים להעיר אחד לשני אם יש משהו שאנחנו חושבים שאפשר לעשות יותר טוב. אלה היו הסצנות שחיכיתי להן. זה היה קשר של הפכים מאוד גדול בין שתי הדמויות: קובי הוא יותר קליל, נמהר, קפריזי, ורגשי, והדמות של איתי הרבה יותר מחושבת, הרבה יותר קרה - אשכנזי-מזרחי קלאסי (צוחק). איך התחברת לדמות של קובי פרחדל?"פרחדל זה קטע. כבר כשקיבלתי את התיאור של הדמות באודישן, היה כתוב קובי פרחדל, ממוצא פרסי, שירת ב-8200 - שעד פה הכל היה בול - ואחרי זה היו עוד נתונים: רואה חשבון, אשתו הסתבכה עם הימורים - זה כבר פחות היה דומה. ואז להתחבר אליו היה קודם כל לזהות את המוטיבציה של למה הוא בא לקורס. הוא מתחיל את הקורס בנקודה מאוד מאוד מסוימת כפחדן, כקצת לא יוצלח כזה - נראה לך שהוא יעוף אחרי משימה אחת - ואחר כך הוא עובר שינוי מאוד גדול: הוא מגלה את הכוח שיש בו, את העצמה, הוא הופך להיות איש מוסד לאט לאט".

התחברת לשינוי שקובי עובר גם באופן אישי?"התחברתי אליו, כן, לעוצמות שהוא מוצא בתוכו ולגילויים שהוא מגלה שהם אינם נכונים - בעיקר אהבתי לשחק את זה".סוכנות הביון הכי חזקה. מתוך "המדרשה":

הביקורות על "המדרשה" מעורבות: הסדרה מתוארת כמאוד אמריקאית עם הפקה מרשימה וקאסט גדול, כסדרה מבדרת אך מעייפת, ובעיקר, שמושווית המון לסדרה "כפולים", תכנית ריגול נוספת שיצאה במקרה או שלא באותו הזמן. "אני חושב שההשוואה היא לא נכונה והיא נבעה רק בגלל הטיימינג", טוען ביטון, "כי בגדול הן שתי סדרות בסגנון מאוד מאוד שונה. אני מאוד אהבתי את 'כפולים' ואפילו הייתי במתח.  זו באמת סדרת מתח קלאסית כזו של סוד מאוד גדול שנחשף לאורך כל הפרקים, ואני חושב שהמדרשה, לפחות בכוונה שלה, יש לה feel אחר, זוהי סדרת פעולה עם קטעים הרבה יותר קומיים, ופלטה כזו של הרבה טיפוסים ואיך שהם מסתדרים ביניהם, יותר הרפתקאות כזה. הכל ערוך בצורה יותר קליפית, קצת Ocean 11. יש פחות פחד שמשהו רע ונורא ואיום עומד לקרות ויש משהו יותר פאן וקליל מאשר סדרת מתח פסיכולוגית כמו 'כפולים'". ביטון מקבל את זה שלא כולם יאהבו את הסדרה, אך חושב שיש לסדרת ז'אנר כזו מקום בארץ: "האמינות זה לא הדבר שמוביל את הסדרה. זה לא שבאמת יש קורס כזה מהסוג הזה, זה לא מה שחשוב. חשוב שזה זורם, שזה כיפי לצפייה, שזה מותח, שהמשחק טוב, שזה גם מצחיק בתוך כל הדברים, שזה גם מרגש". באופן אישי קשה היה לביטון לראות את עצמו משחק תפקיד דרמטי בסדרות, אך מהתוצאה הסופית ב"מדרשה" הוא מרוצה. "זה סגנון אחר ממה שאני עושה בדרך כלל: זה לא תחפושות ופאות, וזה לא 'היהודים באים'. זה לא קומדיה - זה פתאום להחזיק דמות שלמה לאורך עונה, ודמות שהיא יותר רצינית, ולכן בשבילי זה היה להרחיב עוד קצת את המנעד מהדברים הרגילים שאני עושה. הסתכלתי על זה כעוד נקודה בקריירה. פחות מעניין אותי הביקורות בדיוק על הסדרה מי אהב ומי לא אהב, למרות שאני שומע שברחוב אנשים מאוד מאוד אוהבים אותה"."לא כאן בשביל לעשות נעים" ביטון מבטא את ההומור שלו גם בגדוד העברי, חבורת קומיקאים שמריצה מופע סאטירי בשם "הכל בדולר" שזוכה להצלחה רבה. "אני חושב שזה בעיקר בגלל החופש היצירתי שלנו", טוען ביטון, "זאת אומרת, זה שאנחנו גם כתבנו את הדבר וגם משתתפים בו, זה תמיד עם ניחוח אחר. זה יותר אנרכיסטי, זה יותר של לילה כזה. יש בהופעות של אמצע הלילה ביום שישי משהו יותר חופשי, יותר משוחרר, יותר אווירה של שתייה ואלכוהול וחגיגה שהיא בידורית נטו".

האם יש חומרים חריפים מדי שהחלטתם לחתוך בעריכה, במיוחד באקלים הפוליטי המירי רגבי הנוכחי?"הגדוד לא מקבל כסף מאף אחד. אם יש את חופש המימון, כמו שהשרה קוראת לזה, אז יש לנו את חופש אי המימון שאנחנו באמת לא חייבים לאף אחד כלום, ואם צנזרנו את עצמנו זה רק בגלל שמשהו לא היה לטעמנו. אבל מבחינת תכנית לא היתה לנו שום בעיה. יש לנו שם פארודיה על טקס רבין, ויש לנו את טקס יום הזיכרון וצפירה של יום השואה בגן ילדים. לא שאלנו אף אחד מה לעשות ולא צנזרנו את עצמו לשנייה אפילו".

והקהל מקבל את זה, או שאחרי ההצגה באים אליך ומעירים הערות?""גיליתי מהעיסוק בבידור שכולם מבינים בהכל ולכולם יש עצות ולכולם יש טעם. אבל לא היו שערוריות, לא היו אנשים שקמו בעצבים או אמרו זה לא מתאים לנו, מה עושים פה, בושה וחרפה, וכאלה. יש פה ושם קטעים שאנשים פחות אוהבים או נעים באי נוחות. זה לא מופע שרק צוחקים בו, אז זה גם טוב, לא תמיד רק ללטף או לעשות נעים".חופש יצירתי. ביטון ב-"גדוד העברי" (צילום: מוריה זרחיה)

בינתיים תופסים את ביטון ברחוב ומצטטים לו קטעים בגילומו מהתכנית "היהודים באים" כמו "תרצח אותו" מהמערכון על יגאל עמיר או "ובחלומי" מהמערכון על יוסף ("תראה, זה הצקות טובות, לא עובר את גבול הטעם הטוב"). בקרוב תעלה העונה השנייה של התכנית, וביטון מספר שהיא אף יותר טובה מהעונה הראשונה ותעסוק יותר בקום המדינה, בציונות, ובמתח בין מזרחים לאשכנזים.

"היהודים באים" משודרת בערוץ הראשון שכן ממומן מכספי הציבור. העונה הראשונה נדחתה במשך תקופה ארוכה וכשעלתה הפכה להצלחה. אתה חושב שחששו לשדר אותה?"תאמין לי, אני לא מבין מה הולך שם, אני באמת לא יודע. אתה מדבר על הערוץ הראשון כאילו שיש איזה ישות שאתה אומר 'חששו'. מי זה החששו הזה? זו יד נעלמת, אף אחד לא יודע. היה את המנכ"ל יונה ויזנטל ששידר בסופו של דבר את התכנית. כל הבלגן שהיה שם היה גם לא ענייני ולא קשור לפוליטי, אלא כל מיני מאבקים אישים בין המנכ"ל ליו"ר, כל מיני דברים משעממים שלא קשורים לעניין עצמו. עכשיו אני חושב שישר אישרו את העונה השנייה ואפילו הוסיפו לנו פרקים - יש 15. אני מקווה שהפעם היא תעלה בלי בעיות, ושיהיו ויכוחים לגבי חלק מהתכנים וחלק מהדברים, ושזה כן יעורר מחלוקת, אבל שחרב הצנזורה לא תהיה מונחת על זה . מה שעוד מרגיע אותי זה מהרגע שצילמנו את זה, זה קיים איפשהו, זה ימצא את הפלטפורמה להיות משודר גם אם זה לא בערוץ הראשון בסופו של דבר. בפעם שעברה עברנו רגעים מאוד מפחידים שזה לא יהיה - עשינו הקרנות מחתרתיות באוזן. אני מקווה שהפעם זה יהיה יותר חלק ושמחתי שאנשים מאוד אהבו את זה - שוב, לא כולם, זה לא הטעם של כולם".דייל זה שליחות. ביטון בתור יקי טסה:

השתתפת גם בקמפיין הויראלי עם הדמות יקי טסה. מצפה לנו עוד משהו ממנו?"כן, האמת שהולך להיות עוד סרטון בחודש חודשיים הקרובים שיראה את ההתפתחות ומה קרה עם יקי טסה מאז. גם היה מאוד כיף לעשות אותו".

ובעתיד, אילו עוד דמויות אורבות מעבר לפינה?"בכלל? אני בטוח שיהיו עוד מתישהו, אני מקווה, כי זה עוד משהו שאני אוהב לעשות בתוך כל הדברים. גם אם זה תאטרון ומשחק, עדיין יש את הקטע של החיקויים שאני מאוד מאוד אוהב. לגמרי. ארץ נהדרת - פתוח להצעות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ