אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בצל הסכסוך: טקס הזיכרון שמוקדש לשני הצדדים

הוא התחיל כטקס קטן בתיאטרון הפרינג' תמונע ויגיע השנה לגני התערוכה עם צפי לקהל של 3000 איש. טקס הזיכרון הישראלי פלסטיני ינסה גם השנה לתת אלטרנטיבה לטקסי יום הזיכרון המוכרים, ויאפשר, על פי המארגנים, לקחת רובד אחריות נוסף לסכסוך המתמשך

תגובות

"אנחנו, כהורים שכולים, לא כל כך צריכים יום ספציפי שיזכיר לנו את הנופלים. יש את זה איתנו יום יום, וזה לא עובר ולא שוכחים אף פעם. ברגע שהבנתי שהכאב של אם ישראלית ואם פלשתינית הוא אותו הכאב, הבנתי כמה זה יכול להיות חזק כנשק שאנחנו משתמשים בו", מספרת רובי דמלין, אמו של דיוויד ז"ל, שנהרג ב-2002 מפגיעת צלף, ודוברת "פורום משפחות שכולות". מאז קום המדינה ספגו שני הצדדים, הישראלי והפלשתיני, יותר אבדות משהנפש יכולה לשאת. בעוד שעל פי תפיסת הרוב מוקדש יום הזיכרון הממלכתי לזכר הנופלים מהצד הישראלי, מזה עשר שנים מתקיים טקס זיכרון נוסף המציין את זכר נופלי שני הצדדים.

"כולם בישראל רוצים שיהיה שלום, כולם מגיעים ליום הזיכרון עם תקווה שלא נשלם בעוד הרוגים, גם בטקסים הממלכתיים וגם בטקסים האחרים, דוגמת הטקס הישראלי-פלשתיני. זו הפעולה האקטיביסטית שאנחנו עושים כדי שהמעגל הזה לא ישוחזר", מסבירה מיה כץ (39), פעילה וחברת הנהלה בארגון "לוחמים לשלום", רכזת טקס יום הזיכרון הישראלי-פלשתיני שנערך על ידי הארגון, בשיתוף עם פורום משפחות שכולות. בטקס, שיתקיים בערב יום הזיכרון בגני התערוכה, יישאו דברים בני משפחות שכולות הן מהצד הישראלי והן מהצד הפלשתיני, וכמדי שנה ייקחו בו חלק נושאי דברים ואמנים, ביניהם הקולקטיב, דני ליטני, להקת שיראנא ונוספים. את הטקס ינחו השנה שני פעילי "לוחמים לשלום", מיטל לוקהוף וג'אמיל קסאס, חבר בפורום משפחות שכולות. » אירועי יום הזיכרון ברחבי ארץ» מנציחים את זכרם: המלצות צפייה» שירים בכיכר 2015» שירי הזיכרון מאז ועד היום» מורשת ההיפ הופ של אנדריי ז"ללאף צד אין מונופול על הכאב. טקס יום הזיכרון המשותף (צילום: ברוכי מלביץ')

היוזמה לטקס משותף הגיעה מבומה ענבר, אביו של יותם ז"ל, שנהרג בלבנון ב-95, ובהמשך עברה ל'לוחמים לשלום". כיום, מספרת כץ מארגון "לוחמים לשלום", מדובר בפעולה הגדולה והמרכזית ביותר של הארגון. "הטקס המשולב מתאים למסרים שלנו, ובשנים האחרונות תפס תאוצה. לפני שנים התחלנו בתיאטרון תמונע, עברנו לנמל תל אביב ומשם לגני התערוכה. זוהי השנה השלישית בה מתנהל הטקס במרכז הירידים, ולהערכתנו צפויים להגיע לא פחות מ-3000 איש השנה", מציינת כץ.איך את מסבירה את הגידול האסטרונומי הזה במהלך השנים?"יותר אנשים, לא רק מהמקום הפרטי שלהם כישראלים ופלשתינים, אלא גם מהמקום החברתי שלהם, אומרים שיש משהו בריטואל של הטקסים כפי שאנחנו מכירים אותם, שכבר פחות מדבר אליהם. אולי יש פה משהו שמשמר מעגל דמים ולא מספיק פותח, או שאנחנו רוצים להוסיף עוד אלמנט לתוך יום הזיכרון; להרחיב ולהוסיף עוד נספח. הרעיון הוא לנסות לייצר אלטרנטיבה שבה כולנו גם קורבנות של הסכסוך, אבל גם רוצים לקחת עליו אחריות כדי להפסיק את מעגל הדמים הזה, כדי שלא נשלם בעוד ועוד הרוגים. הדרך שאנחנו חושבים שנכון לעשות את זה היא דווקא בצורה המשותפת; ישראלים ופלשתינים שמתחייבים לאמירה ברורה שהפתרון לסכסוך שלנו הוא פתרון לא אלים, ושדווקא מתוך היכולת להבין ששנינו כואבים, כל אחד בדרכו שלו, יכול להיווצר שינוי שיפחית את הצורך שלנו בהמשך אלימות אחד כלפי השני".את יודעת כמה פלשתינים מגיעים לטקס?"הנוכחות הפלשתינית בטקס תלויה באישורים של כוחות הביטחון שמאפשרים את הכניסה לישראל. בכל שנה אנחנו מגישים אישורים והיינו רוצים כמובן שכל מי שירצה לבוא מפלשתין - יבוא, אבל אנחנו יודעים שמערכת הביטחון מערימה קשיים על הגעה, שהם לא תמיד מן המניין. הלוואי ויום יבוא ומי שירצה לבוא להשתתף, יוכל לעשות את זה במעבר פתוח. אני מניחה שיהיו כמה מאות, אולי 200-300 איש שלא כוללים ערבים ישראלים. אנחנו עדיין יכולים לראות מספר גדל והולך של פלשתינים שרוצה לבוא ולקחת חלק. בנוסף, השנה יש לנו מוקד צפייה בפלשתין, והטקס יועבר בשידור אינטרנטי בשפה העברית, הערבית, והאנגלית לכל העולם. זה מאפשר לאנשים שפיזית לא יכולים להגיע, לצפות בנו גם בעולם הערבי. כבר לפני שנה כבר היו לנו הרבה מאוד תושבים בעזה שצפו בטקס. אנחנו מקווים מאוד שגם השנה זה יקרה".כל שנה הוא נערך בתל אביב. למה לא לצאת מהעיר?"הנושא הזה עולה לדיון בכל שנה ומורכב מכמה שיקולים: קודם כל מדובר במרכזיות של התחבורה, של המיקום, וביכולת להכיל את האנשים. דבר חשוב לא פחות הוא שהדברים נולדו פה, אז זה בינתיים מתקיים כאן. השאיפה שלנו היא שהקונספט יתרחב, ושאנשים שעושים טקס גם במקומות אחרים בארץ, יעשו את זה באופן הדו לאומי הישראלי פלשתיני".

להוסיף עוד אלמנט לתוך יום הזיכרון. הטקס הישראלי פלסטיני (צילום: ברוכי מלביץ')

בריאת דור אחר על אף שהאמנים המשתתפים בטקס עושים זאת על בסיס התנדבותי וכך גם עבודת ההפקה – עלויות הטקס ושידורו מגיעות למאות אלפי שקלים וגדלות מדי שנה, עם התרחבות הקהל והאמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לתפעולו. לצורך מימון העלויות הגבוהות העלו "לוחמים לשלום" קמפיין מימון המונים, כפי שעשו לראשונה לקראת הטקס בשנה שעברה. "העלויות של הטקס אכן גדלות" מאששת כץ, "עצם גיוס הכספים הוא פעולה של הקהילה שבוחרת לקיים טקס, בה אנחנו מזמינים את מי שתורם להגיד 'זה הטקס שלי', אני רוצה ליצור אותו ולתרום לקיומו". בשונה מקמפייני גיוס המונים אחרים, הפועלים בשיטת תגמול עתידי לכל תורם, כאן התרומה היא עצם קיום הטקס. " חשוב לזכור שהטקס לא ממומן בכספי מדינה", מציינת כץ, "אלא באמצעות תרומות, ולכן גם העלנו גם קמפיין בשפה האנגלי, שאפשר להגיע אליו דרך דף האירוע בפייסבוק".הקמפיין באנגלית לעזרה במימון הטקסלמרות שהטקס מתקיים בעוד כמה ימים, קמפיין גיוס ההמונים מסתיים רק כמה ימים לאחר קיום הטקס. למה?"יש הרבה אנשים שבאים לטקס ואחרי זה בוחרים לתרום, או אנשים שרואים את הטקס באינטרנט ואז יכולים לתרום, ולכן זה ככה. הרבה פעמים אנשים שמאוד נרתעים מהרעיון, ואז הם מגיעים לטקס, ויש לו פוטנציאל טרנספורמטיבי מאוד גדול. אנשים מאוד מתרגשים ויוצאים עם הרבה מאוד תקווה ושינוי מאוד גדול בתפיסה שלהם".ספגתם גם לא מעט ביקורות במהלך השנים. יש הטוענים שאי אפשר לזכור את החללים לצד מחבלים שהידים. איך את מתמודדת עם אמירה כזו?"אנחנו לא זוכרים שהידים ולא מחבלים ישראלים, ולא מחבלים פלשתינים. אנחנו לא באים להנציח את האנשים כאלה או מסר כזה. מה שאנחנו באים להגיד זה שבשני הצדדים אנשים שילמו מחיר כבד ובכל מיני אופנים. אם יש אנשים שבאים לטקס ואומרים 'שילמנו מחיר כבד ואנחנו עכשיו בוחרים באי אלימות', זה המשמעות. כל מי שבא לטקס, זו המחויבות שלו. הוא לא נמצא רק כדי לזכור את מי שהוא איבד, וכרגע לא משנה איך, אלא בשביל להגיד 'אני עכשיו בורא דור אחר'".איזה ביקורות נוספות אתם שומעים מעבר לזו?"שאנחנו מחללים את זכר הנופלים, שאנחנו עושים פרובוקציה, יש ביקורת שאומרת שאנשים מאוד אוהבים את הרעיון הדו לאומי ישראלי פלשתיני - אבל כועסים שזה דווקא ביום הזיכרון ולא ביום אחר. אנחנו לא מנסים לפסול אף טקס אחר, אלא רק רוצים להכיר לאנשים שזה מדבר אליהם, דרך נוספת".ומה התשובה למשפחה שכולה שאומרת "אתם מחללים את זכר הבן שלי"?"השכול של משפחות שכולות הוא קודם כל פרטי, ובנוסף לזה גם ציבורי ולאומי, אבל אני לא נכנסת לאבחנות האלה. אני חושבת שכל משפחה צריכה לעשות את מה שמתאים לה, ובטקס נוכחות משפחות שכולות, גם ישראליות וגם פלשתיניות, שאומרות 'זו הדרך שלי לזכור את היקירים לי שנפלו'. צריך גם לזכור שהטקס הוא יוזמה של משפחות שכולות. אין מונופול לא לי ולא לאף אחד בישראל על האופן שבו הוא בוחר לזכור את מי שיקר לו. אנחנו רוצים לייצר תקווה מתוך הכאב - ותקווה חייבת להיות בדיאלוג עם הצד השני".רובי דמלין מוסיפה את השקפתה בנושא "אני חושבת שזה לגיטימי לאנשים לחשוב איך ומה שהם חושבים. אני לא פה בשביל להטיף מוסר לאנשים, במיוחד לא להורים שכולים אחרים. כל אחד מוצא את הדרך שלו להנציח וכל אחד מוצא את הדרך שלו לעשות טקס. שכול לא שייך לאף ארץ, לא ישראלי או פלשתיני, זה אנושי וזה הענין. כשאני שומעת אם פלשתינית שמספרת לי מה קרה לה - מה אנשים חושבים, שהיא הולכת לישון בלילה אין לה דמעות באותו הצבע של הדמעות שלי?""אני עכשיו בורא דור אחר". הטקס הישראלי פלסטיני (צילום: ברוכי מלביץ')מיה, השנה סביב צוק איתן והבחירות, יש שינוי בגישה כלפי הטקס?"השנה עברנו מלחמה מאוד קשה ששני הצדדים בה שילמו מחיר מאוד כבד, ודווקא בגלל המלחמה הזו, אנחנו חווים תמיכה מאוד גדולה באלטרנטיבה. בדיוק בגלל זה, אנשים קצו בתחושת או באג'נדה של חוסר ברירה שמוציאה אותנו פעם אחר פעם למלחמה, שלא פותרת בעצם את הסכסוך אבל כן מייצרת הרבה מאוד קורבנות. דווקא צוק איתן במובן הזה מניע בתוך החברה את הצורך בדרך אחרת. לצד זה, יש הרבה מאוד איומים, נאצות. הפגנות מחוץ לטקס ותקיפה מאוד חמורה של עמוד הפייסבוק שלנו. יש כל מיני התארגנויות שמנסות לחבל, או לייצר דעת קהל שתעשה דה לגיטימציה לטקס".אין מחשבות על ביטול?"לגמרי לא. הרעיון של טקס זיכרון ישראלי פלשתיני הוא אנושי ובסיסי. מצד אחד נורא מתבקש להכיר או להבין שכל צד משלם מחירים נורא כבדים, ומצד שני - אני מודעת לזה שזה מסר שלא פשוט לשתי החברות לקבל. מדובר בתהליך, ותהליך לוקח זמן".» יום הזיכרון 2015 - כל האירועים

כתבות שאולי פספסתם

*#