הלוך ושוב: אסי דיין והנרי דוד במחווה לאדם הקטן

שירת הברבור של אסי דיין ופרק ב' שפתח הנרי דוד בקריירה. כל זה קורה ב"הלוך ושוב" של תיאטרון גשר, שגם לא חוסכת מהקהל ביקורת חברתית-כלכלית. ראיון כפול

שי הרלב, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שי הרלב, עכבר העיר

"פיטרו אתכם? אל תתייאשו. בואו אלינו. אצלנו העבודה מובטחת לנצח", כך מצהירים בהצגה "הלוך ושוב". לא פשוט לקחת סיפור מן המיתולוגיה היוונית ולהפוך אותו לטקסט חברתי נשכני ובועט על החברה הישראלית ב-2013. התוצאה היא פנטזיה סוריאליסטית טראגית קומית שמצליחה לעניין עכב הדחיסות והיצירתיות של הטקסט והבימוי. קטעי הוידאו שמשולבים בה לוקחים את המוטיב המיתי של "הלוך ושוב" למציאות הקרה וחסרת הלב של עולם התעסוקה. כל אדם בה בעת חי בשביל לעבוד ועובד בשביל לחיות. הרווח הזה בין ההליכה בתלם לבין מציאת המשמעות חייב ליצור זעקה גדולה.» הלוך ושוב - לכל הפרטיםהבמאי, סשה קריינדלין, התרשם מהמחזה "הלוך ושוב", המבוסס על מחזה רוסי בשם "השייט", ועיבד אותו לעברית יחד עם רועי מליח רשף. העלילה מספרת על מובטל ואלכוהוליסט כרוני שמגיע לראיון עבודה אצל שתי מעסיקות. אחת מהן היא האלוהים בכבודו ובעצמו, בדמות אישה חזקה אך נוירוטית ומלאת קפריזות, והשנייה היא המוות, הנוקשה והרציונאלית מבין המעסיקות. דמותו של השייט היא ורסיה של כירון מן המיתולוגיה היוונית, שעל אף שזכה להיות בן אלמוות נפצע אנושות, ובפקודת זאוס נגזר עליו לחיות חיי סבל ולהעביר את המתים מגדה אחת של נהר לגדה השנייה, הלוך ושוב, עד אין קץ. יום אחד מופיעות בחייו אהובתו לשעבר תמרה ובתם המשותפת. תמרה נוטה למות והיא מבקשת ממנו שיזנח את המשקה שלו ואת הניהיליזם ויטה חסד אחרון למענה. המחזה סיקרן גם את שחקן גשר הנרי דוד, את לוסי דובינצ'יק המגלמת את תמרה ואת אסי דיין, שמצטלם במונולוג אותו אלתר במהלך הצילומים, ומגיש כהרגלו - מתובל ובוטה. קריינדלין החל לעבד את המחזה בזמן המחאה החברתית של 2011, שמאוד השפיעה עליו. "פגשתי את דפני ליף שביקשה ממני להצטרף למאבק" אומר קריינדלין. "אמרתי לה שכאדם אני מאוד תומך אבל כאמן תפקידי לשקף את המציאות. החלטתי להפוך את ההצגה למניפסט בעד האדם הקטן שמבקש לשרוד בעולם שהופך אותו לכלי שרת של טייקונים ותאגידים". מניפסט בעד האדם הקטן. מתוך "הלוך ושוב" (צילום: דימה קנטנר)הנרי דוד, השחקן הראשי, היה בעבר היה כוכב טלוויזיה בסדרות של צעירים, אך בשנים האחרונות ממעט להופיע מחוץ לתיאטרון. "כל מה שקרה בערוצים המסחריים פתח לי הזדמנות שאם לא הייתי מתוודע אליה לא הייתי יודע מה אני רוצה לשחק ומה לא", הוא אומר, "יש תפקידים ששיחקתי בעבר שהיום לא הייתי מסכים לבצע. כיום חזרתי לתיאטרון שגדלתי בו. אני לא מופיע בטלוויזיה ולא מצטער על זה". איך התמודדת עם הדמות המורכבת של השייט? "דמות של אלכוהוליסט היא מאוד מוקצנת בהגדרה, תפקיד מאוד מאתגר. כירון בעיניי הוא אדם רגיל, אחד מהחבר'ה, שדיבורו די פרוזאי. רציתי להתייחס לאנושיות של הדמות ולרלבנטיות שלה לימינו. איש חסר עבודה, חסר כישורים מיוחדים, מנותק מהמציאות, מריונטה שזזה בין שתי מעסיקותיה. כמו רבים מהאנשים הוא רוצה עבודה, פרנסה קבועה יציבה ומובטחת ושיעזבו אותו במנוחה".אתה משחק את התפקיד עם הרבה ביקורת וזעם על המצב החברתי-כלכלי. "מיד עם תחילת העבודה על הדמות, שני אספקטים שבי, כאדם וכשחקן, הצטלבו ויצרו מטען מאוד חזק שאני מרגיש מאז שעליתי לישראל בגיל 11. אני רואה דורות של אנשים שמנסים להתאים את החיים לכל מיני טבלאות ומשוואות מתמטיות של עבודה כערך עליון, משפחה, צריכה ובידור זול. כל מיני גיקים מנהלים אותנו מחשבתית ונותנים לעצמם מנדט להגיד לנו איך לחיות, להתנהל ולהשקיע. ומה האדם הפשוט לוקח מזה? איך להיות אגוצנטרי כמה שיותר. כל אחד מתעשר ודורך על האחר, או מגייס את כל משאביו כדי להיות כוכב לשניים וחצי רגעים". כשחקן טלוויזיה כבר נגעת בהצלחה, איך אתה מתמודד עם החזרה לתיאטרון, בו החשיפה מוגבלת? "אני שואף להמשיך להתקדם ולעשות תפקידים שמעניינים אותי בתיאטרון. למזלי אני צעיר בטייפ-קאסט שלי, ורואה עצמי משחק תפקידים יותר גדולים עוד חמש שנים. אני רעב לתוכן אמיתי. אני בהחלט יכול להזדהות עם העיוות  שמרגישה הדמות שלי בהצגה הזאת. בעצם זה חלק מההסתכלות שלי על החיים. אם הניהיליזם והביקורת החברתית-כלכלית יביאו אותי למחשבות נכונות כבן אדם וכשחקן יוצר, זה יהיה מבורך".   גם אסי דיין פוצח במונולוג מאולתר. מתוך "הלוך ושוב" (צילום: דימה קנטנר)אחת מהאטרקציות בהצגה היא ללא ספק הופעתו הנדירה של אסי דיין בתיאטרון, במונולוג שמוצג כהקרנת וידאו, בה דיין המזדקן שוב שופך את קרביו על החיים. "קיבלתי חופש מוחלט במונולוג ושמחתי על כך. היוצרים רצו זיכרון דברים של אדם שמשייט אל מותו. הטקסט שאלתרתי התקבל בשמחה ובצחוק. זה מתחיל כאגו טריפ של יוצר שבעצם תוך כדי דבריו נשאר לו רק האגו", מסביר דיין.  איך זה שפתאום מצאת את עצמך בתיאטרון? "זה באמת חדש לי. הפעם האחת והיחידה שהייתי בתיאטרון הייתה בערך בגיל 20, בבימת השחקנים של עודד קוטלר, בהצגה "טלמכוס קליי". מעניין שזה על אדם שיוצא לחפש את מזלו בעולם הסרטים, בהוליווד". היה לך גם ניסיון כושל עם גשר."לפני לא מעט שנים הגשתי מחזה לגשר, ששמו "בכורה". סיפור על במאי, שמתרחש בפואייה של תיאטרון גשר יחד עם המבואה ובית הקפה. יושב שם במאי שכל הזמן משכתב את הטקסטים ומזמין את השחקנים לעשות חזרות. הבמאי שתוי לחלוטין, צורך סמים ומתאהב בבחורה שעובדת בבית הקפה. ההצגה נשמעת בחלקה ברמקול, שחקנים נכנסים ויוצאים, שותים משהו חריף, מעשנים ג'וינט. בקיצור - מחזה אבסורדי לגמרי. רועי חן אהב את המחזה והקריא אותו ליבגני אריה, המנהל האמנותי של גשר, שלא הבין מילה ממנו. גם עמרי ניצן אמר שזה מעין שקספיר גריאטרי. אז ויתרתי. בבוא היום מישהו יעלה את זה". המונולוג ב"הלוך ושוב" הוא עוד אחד בשרשרת ארוכה של הספדים עצמיים, לא? יש במונולוג בליל של דברים, זרם התודעה. לא לגמרי זוכר אותו. תראה, המחזה מאוד דיבר אלי בגלל שאני מתפרנס הרבה שנים מלהציג את המוות כדבר חיובי וחשוב. אני אומר את הטקסט במצב רוח אירוני, כמו מבסוט שהחיים הסתיימו. בשום אופן לא מדובר בשירת הברבור שלי, שמתוכננת בסרטי הבא "חיי ושקרים אחרים", שיצולם ב-2014.  כהרגלך, לא חסכת את שבטך מהביקורת על מצבה של היצירה בארץ. "מדברים עכשיו על המוות של אריק איינשטיין ומתאספים סביבו כמו המזרחים סביב הרב עובדיה. אריק היה בן אדם דגול ואמן, אבל הוא לא רצה להופיע, רצה לחיות בשקט בבית. עכשיו הופכים אותו לבול או לשטר. אם הוא היה חי - היה מתעב את זה. אני חושב שהאפסות התרבותית שלנו התחילה מאז שחנוך לוין נפטר. אני רואה הרבה תיאטרון, ואנחנו עם משולל תרבות גם כשאנו עושים את ריצ'רד השני והשלישי. האינטליגנציה התרבותית היצירתית כאן בעיני נמוכה, מאד נמוכה. מלאה רשע ובורות".  "האינטליגנציה התרבותית כאן נמוכה ומלאה רשעות". אסי דיין (צילום: דניאל צ'צ'יק)

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ