כרמן במצדה: סופת חול אופראית

ערב הבכורה של האופרה למרגלות המצדה היה דרמטי ומרגש, ולא רק בגלל שהסולנית הוחלפה באמצע. טל לוין נסעה למדבר וחזרה עם שיר צועני בלב

טל לוין, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טל לוין, עכבר העיר

אם היה צריך לבחור אופרה אחת שתוצג בפסטיבל האופרה של מצדה מעתה ועד עולם, הייתה זאת כנראה "כרמן" של ביזה. לא מפני שהיא האופרה הכי יפה או הכי מתוחכמת, ולא בהכרח מפני שהיא מבשרת איזו פריצת דרך מוזיקלית. אלא כי לכרמן – הפלרטטנית, המחוספסת, המרדנית - קצוות חדים שדומים במידה רבה לאלה של סלעי המדבר. כך, בנוף הכאילו רגוע הזה, הסערה שלה היא כמו סופת חול אופראית. קשה לחשוב עוד על אופרה שניפקה כל כך הרבה להיטים מוכרים, שלמשמע הצלילים הראשונים מהם מתחיל הקהל לזמזם בשמחה. במובן הזה קל להפוך את "כרמן" לספקטקל צבעוני, כפפה שהאופרה הישראלית הרימה בהרבה כישרון. במרכז העלילה עומדת כרמן, צוענייה שמשתמשת במיניותה ובשיעורים שהחיים לימדו אותה כדי לשרוד בעולם. היא מפתה גברים ומשליכה אותם, מתאהבת ואז מתאהבת באחר ובעיקר חיה על גבול החוק והסדר, תוך שהיא משחקת איתם ומערערת עליהם. הסיפור מציב אותה בין שני גברים – דון ז'וז'ה, החייל שהציל אותה ממעצר ושיופיה סינוור את שיקול דעתו, ובין אקסיימו, לוחם השוורים הנערץ. ברקע גם פרשה של הברחות ומיני תרמיות, וגם מיכאלה, אהובתו הנאמנה של דון ז'וז'ה, שממשיכה לקוות לשובו עד הסוף. » מצגת: הצצה לכרמן במצדה» כרמן במצדה - כל הפרטים ומועדי מופע» פסטיבל אופרה במצדה - כל הפרטיםברודווי במדבר

על תחום השואו חתום הבמאי בעל השם המסחרר ג'נקרלו דל מונקו – צוקרמן, שהבין את הצורך בהפקה דינמית וסוחפת. צורך נובע בראש ובראשונה מאופי האופרה, הלחנים הקצביים והסיפור, וכשאלפי אנשים מגיעים במיוחד למדבר כדי לצפות במחזה, הטמפו והדופק של האופרה הופכים קריטיים עוד יותר. התוצאה – עשרות שחקנים ורקדנים על הבמה, כניסות ויציאות בלתי פוסקות שכמו משכו חוטים של רוח, ואווררו את העלילה הדחוסה. הניצוח הופקד גם הפעם בידיו הססגוניות של מאסטרו דניאל אורן. מי שלא חזה באורן מחזיק שרביט מנצחים לא ראה שמחה יצירתית מהי. תנועות רחבות, גוף שרוקד כמעט כמו רקדניות הפלמנקו על הבמה ושליטה מלאה בתזמורת. "כרמן" שכוללת לא מעט קטעים קצביים ומהירים מאוד היא אתגר לא פשוט לזמרי אופרה, ובערב הבכורה היו סצנות בהן לא הדביקו האחרונים את התזמורת. בשונה משתי האופרות הקודמות שהוצגו כאן ("נבוקו" ו"אאידה"), הפעם בחרו באופרה הישראלית להשאיר את הבמה קרובה ככל האפשר למתווה המדברי. משטח בטון שמוקף בשטח ובגושי אפר קטנים וגדולים, יצר את התחושה כאילו הכל מתרחש באמת בכיכר העיר. ריבוי המשתתפים אסף אל הזירה התוססת ענני אבק וחול, שהוו תפאורה טבעית נפלאה. אתגר לא פשוט לזמרי אופרה. "כרמן" (צילום: יוסי צבקר)זה הסולו שלי מנת הדרמה של הערב נרשמה בתום שתי המערכות הראשונות וההפסקה. ננסי פביולה הררה, שגילמה את דמותה של "כרמן", לא יכלה להמשיך את המופע, ובמקומה הוזעקה זמרת המצו-סופרן הישראלית נעמה גולדמן. למרות שקולה של גולדמן לא היה רך ועדין כשל הררה, היא הפיחה בדמותה של כרמן רוח חיים נדרשת. זוהי דמות של צעירה שלועגת לעולם, קלילה ומתריסה, אבל הררה בחרה לגלם אותה מרירה ולמודת קרבות. לגולדמן לעומתה לא הייתה משימה קלה, בעיקר משום שהמערכות השלישית והרביעית כוללות (יחסית) פחות שירים מוכרים. עדיין, כרמן שלה כבר הייתה חדה יותר, אמיצה יותר, אך גם הראתה את הצד האפל והחבוי בכרמן – זה שמוכן לעשות הכל עבור האהבה. הדרמה בגזרת הסולנית לא הצליחה לעורר את חוסר-הדרמה בסקציית הסולנים הגברים. דריו סולארי בתפקיד אסקמיו ומרקו ברטי בתפקיד דון ז'וז'ה העמידו דמויות חיוורות וחסרות כריזמה. חרף עלילה מלאת תשוקה, לא נרשמה כימיה בין השחקנים והזמרות הראשיות.  העיצוב המוקפד של התלבושות, הבמה והתאורה, הפך את "כרמן" למעין הפקה הוליוודית מפוארת של סרט תקופתי. אבל דווקא בשל כך הפריעו כמה בחירות קטנות ומשונות. הראשונה הייתה השימוש בבעלי חיים, צורך בלתי נשלט כנראה של האופרה הישראלית כל פעם כשהיא יורדת למצדה. החמורים האומללים (למשל), שנסחבו מצדה האחד של הבמה לשני, נראו כמו קישוט מיותר. מקהלת הילדים ששרה במערכה הראשונה, נשלחה לבמה עם שני דגלים – ספרד (לפי הסיפור) ודגל ישראל (לפי הפוליטיקה). זוהי לא רק החלטה משונה מצד האופרה אלא מרגיזה ממש. ייתכן שהצורך למצוא חן בעיני נשיא המדינה שישב בשורה הראשונה גבר על השיקולים האמנותיים? באותה הזדמנות אפשר היה לוותר על שני הזיקוקים התמוהים שנורו באמצע המופע, ושיחד עם הדגל ושירת התקווה הוסיפו לאווירת יום העצמאות. פעם שלישית גלידה שלוש הפקות העלתה האופרה הישראלית במצדה, וכרמן היא ללא ספק המרהיבה והמרגשת מכולן. ספק אם הקהל הרב שהגיע אמש יזכור את הסוף הטרגי של הסיפור, יותר מאשר את המטעמים בבופה הפתיחה, אבל זהו כנראה חלק מהפרדוקס המגולם באופרה הזאת. מצד אחד היא מלאה בשמחה, תשוקה וקצב, ומצד שני היא מענישה את אלה שהלכו אחרי ליבם. רק בשביל הדקות הזאת כדאי להעלות אותה שוב ושוב ושוב למרגלות המצדה. הפקה הוליוודית מפוארת. "כרמן" (צילום: יוסי צבקר)» כרמן במצדה - כל הפרטים ומועדי מופע

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ