"הרבה צעירים מתבלבלים בין הרצון ליצור והרצון להתפרנס"

סיון בן ישי ועופר לכיש רואים בעבודת התיאטרון "סיוט מפואר", אבל עוסקים בה בשביל האנרגיה מהקהל. עבודתם החדשה "צ'אט רולט" מעלה את האתר האלים והסקסואלי על הבמה

אייל מלובן, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אייל מלובן, עכבר העיר

chatroulette.com הוא אתר בינלאומי המפגיש באופן אקראי משתמשים מכל רחבי העולם לשיחות וידאו אנונימיות. ו הביאו את האתר ואת המפגשים שבו אל הבמה במופע החדש . בן ישי פועלת בתחומי תיאטרון שונים. היא כתבה וביימה את "סיפור פשוט" של עגנון, יצרה את , מופע תיאטרלי המשחזר את שירי ישראל באירוויזיון, עיבדה את ועוד. גם ב"תורה של אשת השגריר" שיתפה פעולה עם עופר לכיש, ששימש כמפיק ראשי ב, ניהל והפיק פסטיבלים, כתב מוזיקה להצגות ובחלק מהן אף ניגן.בקורות החיים של לכיש מצוין כי הוא בעל שליטה מלאה בתוכנות אופיס ואחרות, ונראה שהיה לכך שימוש בהפקה החדשה, שבה הקהל רואה את כל ההתרחשות מוקרנת על מסכים גדולים. על הבמה סט הבנוי ממסכים וקטעי תפאורה. על המסכים רואים גם את מסכי הווידאו הפעילים של האתר וגם את מה שמתרחש על הבמה. - כל הפרטים ומועדי מופעמה זה המופע הזה בעצם?בן ישי: "לפני כשנתיים שמעתי את הסיפור שמישהו התאבד בתוך צ'אט באתר הזה. זה העלה אצלי מחשבות על כמה בודד צריך להיות אדם שבוחר לסיים את חייו במקום כזה. הצ'אטים באתר מתאפיינים בסקסואליות ובאלימות. ככל שהתעסקתי בזה יותר התחלתי לראות בזה פלטפורמה תיאטרונית שיש בה פרטנריות דומה לזו שאני מקיימת בתיאטרון עם הקהל. זה התחיל כערב מאולתר, למרות שיש בו מבניות מוסדרת וברורה. אני מתחילה ממקום מסוים שאני לוקחת כהשראה".ומה למעשה תפקידו של הבמאי?לכיש: "אני לא 'הבמאי'. סיון העלתה את הרעיון, והאתר הוא חלק מרכזי ובסיסי של המופע שמתוכו נובעים האלמנטים התיאטרוניים. התחלנו לבדוק איך נראים בתים של אנשים מבעד למצלמה, ושילבנו בזה את הדיאלוג של התיאטרון".בן ישי: "עופר ליווה את תהליך החזרות, שהיה אינטנסיבי מאוד. רצינו שהערב יהיה סיטואציה תיאטרונית ולא מיצג או אוסף סיטואציות".החיפוש שהכי מעניין אותי בתיאטרון הוא להביא אל הבמה את האמת ואת הזיכוך. "צ'אט רולט" (צילום: כנרת טופז)זה ז'אנר חדש בתיאטרון? ריאליטי?לכיש: "אולי זה סוג של ריאליטי בשביל הצד השני, האנשים שלוקחים חלק בצ'אטים באתר, למרות שיש פעמים שבהן הצד השני יודע שהוא חלק מהצגה". בן ישי: "החיפוש שהכי מעניין אותי בתיאטרון הוא להביא אל הבמה את האמת ואת הזיכוך שאני מוצאת באמנויות אחרות כמו קולנוע, צילום, ציור. האמת של הפורטרט, עם הקמטים הקטנים, המבט הפשוט, דברים שלפעמים קשה לראות אותם על במת התיאטרון המוגדלת".אתם פועלים בעיקר בפסטיבלים. יש שאיפה להגיע לתיאטרון הממוסד?לכיש: "ממש לא. להפך. גם בתפקידים מנהלתיים הפקתיים זה לא מעניין אותי, לא אמנותית ולא ערכית. אני לא מוצא הרבה ערך בעבודות מסחריות שנעשות כדי להביא קהל, ואני חושב שגם האמנים שיוצרים שם מוגבלים ומוחזקים. לטעמי, להגביל אמן זה כמו להגיד לילד שלא יאכל כדי שיישאר ילד ולא יגדל".בן ישי: "לאחרונה יש לי תובנה חדשה - תיאטרון זה מקצוע. אפשר לייצר הצגה בלי להיות אמן. כתוצאה מהתובנה הזאת קרה אצלי פיצול. אני מבינה מתי אני ניגשת לעבודה כאמנית, ושם אני נותנת לעצמי מרחב מלא ומאפשר, וזה לא מתאים לתיאטרון הממוסד. מהצד השני יש את המקומות שבהם אני מביאה את הכלים המקצועיים שלמדתי ועושה את הכל לפי הכללים והחוקים, ושם התיאטרון הוא המקצוע שלי. לא הייתי עושה את זה תחת שמי כאמנית, כי זה חסר טעם. אנחנו צעירים ומוכשרים ועוסקים באמנות ושם נעשה את האמת שלנו. אם אנחנו רוצים להתפרנס אז נעשה את התיאטרון הקלאסי כמו שצריך, כמקצוע, כמקור פרנסה. ההבנה הזאת עוזרת לי. יש הרבה אנשים צעירים שמתבלבלים בין הרצון ליצור והרצון להתפרנס וחיים באומללות ותסכול".מאיפה מגיעים הרעיונות לעבודות?לכיש: "אני עובד עם סיון כי העין שלה רואה דברים שצופה או במאי סטנדרטי לא יכולים לראות. למשל, אני בוחר תמונה מתוך אוסף תמונות, והיא הכי טובה לדעתי. ואז סיון בוחרת תמונה אחרת שנראית לי פחות נכונה, אבל עושה משהו בגרפיקה וזה נהיה הדבר הנכון והמדויק. 'אשת השגריר' התחיל מטקסט קצר והפך למחזה בעל נפח עצום, גם בגודלו הפיזי (ההצגה התקיימה בבניין העירייה בעכו; א"מ) וגם בעומק שלו. מכאן מגיעות המחשבות שיש טקסט, מצלמה, וידאו ומחשב, והשאלה היא מה אנחנו עושים איתם ואיך אנחנו עובדים עם הקהל".האינטראקציה עם הקהל משמעותית. את עובדת עם ובתוך הקהל.בן ישי: "נכון, וזה לא קל. אני בדיאלוג עם שני מעגלים - המעגל של המחשבים והצ'אטים, מסביב המעגל של הקהל, ויש כמובן גם את המעגל הפנימי שלי. אני עובדת עם המון מבוכה ומתוך עצב גדול, ומשתדלת לעבוד עם הרבה אהבה. לפעמים מופעלת עלי אלימות, לפעמים אני מפעילה אלימות. זה קשה אבל זה גם כיף ומדהים. אני משתדלת בעבודות שלי שהקהל ישפיע על ההצגה, שהוא יביא את האנרגיות שלו. האמת היא שזאת הסיבה האמיתית שאני עושה תיאטרון, בשביל האנרגיה של הקהל. כי אם לא בשביל זה, אני לא רואה למה לעסוק בסיוט המפואר הזה ששמו תיאטרון".

 - תיאטרון תמונע, 60 שקלים.

תגובות