מוחמד בכרי: "אף אחד לא יכול לקחת ממני את האישיות שלי"

למוחמד בכרי אולי אין מקום בתיאטרון הרפרטוארי, אבל הוא לא מתכוון להפסיק לשחק. החברים שלו נטשו אותו והוא נמצא ברשימה השחורה של היוצרים, אבל הוא לא מרגיש ממורמר

אייל מלובן, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אייל מלובן, עכבר העיר

בית ברנרדה אלבה, יצירתו האחרונה של המחזאי הספרדי הנודע לורקה, שראתה אור לאחר מותו, נחשבת לפסגת יצירתו של לורקה ולאחד המחזות הגדולים של המאה ה־20. לאחר מות האב גוזרת ברנרדה האלמנה על חמש בנותיה שבע שנות אבל שבהן לא תצאנה מביתן. חמש הבנות יושבות כלואות בבית ונקרעות בין קול הנעורים והאהבה המושך את נפשן החוצה ובין כבלי המסורת המרתקים אותן כשבויות אל ביתן. את המחזה מעלה בגרסה הנוכחית האקדמיה לאמנויות המופע, שהוקמה על ידי קבוצת אנשי תיאטרון ומציעה לימודים בתחומים שונים של אמנויות המופע. זוהי ההפקה השלישית שמעלה האקדמיה, בבימוי מוניר בכרי, ואת התפקיד הראשי של ברנרדה, אם המשפחה, משחק מוחמד בכרי, ולצדו תלמידות האקדמיה אליסיה מישייב, קורין סויסה, הדר לוין, טליה בר שלום, דניאל חמלניק, ניסנה מולוק, נעמה אמזל, ענבר באקל, רעות יונה, רבקה תלחומי, עינת לוין, מעיין חדד, רחלי אנקור, מיטל חורי, לאמא טאטור, רעות חוצה ומיטל יצחק.» בית ברנרדה אלבה - כל הפרטים ומועדי מופעמוחמד בכרי משחק אישה ומרגיז את שרת התרבותליהוק של גבר לתפקיד, טוען מוניר, מציג תפיסה פמיניסטית המבהירה שגם אם על פני השטח ברנרדה היא הכולאת את בנותיה, ברובד העמוק של הדברים היא מייצגת ומפנימה דיכוי גברי, מוסר ומסורת של גברים, שלפיהם לאשה אין קיום עצמאי, ובית בלי גבר הוא בית ללא חיים.זו לא הפעם הראשונה שבני הדודים מוחמד ומוניר משתפים פעולה במחזה הזה. לפני יותר מעשור עשו זאת בגרסה בשפה הערבית, שהועלתה בתיאטרון אל מידאן בנצרת. גם שם שיחק מוחמד בתפקיד אם המשפחה. בכרי חוזר לבמה העברית לאחר שנים של היעדרות טעונה בעקבות הסרטים התיעודיים כתב וביים - "מאז שהלכת", "ג'נין ג'נין" ו"זהרה".איך הגעת למחזה הזה?"אני מאוהב ביצירות של לורקה כבר שנים. נתקלתי בו לראשונה באוניברסיטה, כמו כל סטודנט לתיאטרון, וכבר אז אהבתי את החומר שלו. לפני 12 שנה, אחרי שעשינו יחד את ההצגה 'העוגן' בתיאטרונטו, הציע לי מוניר לשחק את התפקיד בתיאטרון המקצועי הערבי בנצרת. עשינו לזה עיבוד מיוחד, ולמרות ששמרנו על רוח ההצגה, העיבוד הביא את ההצגה אלינו, לחברה הפלסטינית. אני חושב שמבחינת הקצב הפנימי והטמפרמנט העצבני יש משהו קרוב בין מה שקורה במחזה למה שקורה אצלנו היום. ההפקה של היום היא עבודה ניסיונית עם סטודנטיות, שחלקן עולות בפעם הראשונה על במה מקצועית. לקחתי את האתגר והסיכון האלה. הרבה שנים לא הופעתי בתיאטרון המקצועי בפני קהל, ואני מאוד מתגעגע לזה".

קשה להפוך מגבר לאישה, בכל המובנים. "בית ברנרדה אלבה" (צילום: עלינא דקל)אתה עושה תפקיד של אשה."נכון. תפקיד קשה מאוד. קשה להפוך מגבר לאשה בכל המובנים, ובעיקר אשה כזו שהיא חזקה, דיקטטורית, שולטת ביד ברזל וכמעט לא אנושית. הרבה פעמים מצאתי את עצמי עומד מול מפלצת והייתי צריך למצוא בה את הניצוץ האנושי או ניצוץ של הומור. אני מאוד אוהב הומור, לדעתי זה משהו בסיסי כמו מים וחמצן, וכשאין אותו החיים הם שחור ולבן".בשנים האחרונות החיים שלך שחור ולבן? אתה אמן ויוצר פורה, וכשאמרת אמירה אישית שלא נעמה לאוזן הציבורית גם החברים נעלמו?"נטשו אותי. זה מאוד כואב לי שהרבה חברים נטשו ויש כאלה שהפסיקו אפילו להגיד לי שלום. זה עוד יותר כואב כי הם היו חברים שלי והם יודעים מי אני, ופתאום כאילו שכחו הכל ונדבקו לדבר אחד. אחרי כל כך הרבה דברים שעשיתי ושהיו בעד פתאום הפכתי לשטן? חבל, כי אף אחד לא יכול לקחת ממני את האישיות שלי".ואחרי תקופה כל כך ארוכה אתה הולך נגד כל הסטריאוטיפים – שחקן ערבי, בתפקיד אשה, במחזה שהוא חלק מהתיאטרון הקלאסי."נכון. במובן מסוים תיאטרון טוב הוא תיאטרון קלאסי. אם נסתכל על הקלאסיקה בתיאטרון, גם המודרני וגם היותר עתיק, נמצא יצירות מופת. זה לא משהו חדש, אמרו את זה כבר הרבה אנשים. עברו 10 שנים בחיי שבהן הייתי ברשימה השחורה. אין לי זמן. זה כואב ועצוב, אבל אין לי זמן. אני בן 58. אנשים מתים על ימין ועל שמאל ואני רוצה להספיק לעשות כמה תפקידים קלאסיים. ככה, בשביל שיישאר בהיסטוריה של הארץ הקטנה הזאת. שיהיה בספרייה שלי את 'המלך ליר', 'אדיפוס', 'ברנרדה'. אלה דברים שאני רוצה להספיק לעשות ולא אכפת לי לעשות את זה בבתי ספר אם אין לי מקום בתיאטרון. אני מקווה שאני אמשיך לעבוד עם האקדמיה ונעלה בה עוד הצגות, וזה אתגר כי זה תיאטרון".ומה קורה בתחום הקולנוע?"גם שם אני ברשימה השחורה. סרטים לצערי אני לא יכול לעשות כי אין בית ספר לקולנוע שאפשר לעשות בו פיצ'רים. אבל אני אעשה את הסרטים שלי בזמן שלי, כשיהיה לי כוח וכסף".עם כל המסע שאתה עובר, אתה לא ממורמר?"ממורמר זה סוג של מת. זה מחלה סופנית, וזה מידבק. ואני לא רוצה להיות חולה במחלה הזאת או מת".

בית ברנרדה אלבה - ב' 13.2, 21:30, 19:00. צוותא. אולם חזן. 70 שקל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ