"הקהל בפריפריה הוא קהל איכותי"

מנכ"ל תרבות לישראל, רינת גל און, חוגגת שנה לקיומה, ומספרת על ההישגים, המאבקים והרצון להכניס את הפרינג' לפריפריה כמה שיותר

אייל מלובן, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אייל מלובן, עכבר העיר

380 סדרות תרבות ב־160 יישובים, 600 הצגות תיאטרון רפרטוארי, 100 הצגות פרינג', 350 הצגות ילדים, 120 קונצרטים, 220 מופעי זמר, 160 מופעי מחול, 110 מפגשי קולנוע, 155 מפגשי ספרות. זהו סיכום שנה חלקי של תרבות לישראל - חברת בת של ההסתדרות הציונית העולמית, שהוקמה ביוזמת משרד התרבות החינוך והספורט לאחר התפרקות אמנות לעם המיתולוגית, ומנהלת אותה רינת גל און, שהיתה סמנכ"ל ומ"מ מנכ"ל אמנות לעם בשנתיים האחרונות לקיומה.תרבות לישראל היא המפיקה הציבורית הגדולה בארץ."נכון. מדובר בהיקף תקציבי של כ־40 מיליון שקל, כ־15 מתוכם מתקציב המדינה וכ־25 מהרשויות המקומיות. עיקר התקציב מיועד לחיזוק סדרות התרבות בפריפריה, ששם יש לנו יעדים מדויקים לקדם דברים איכותיים קשים לשיווק. אנחנו כאן כדי לתת יד למנהלי בתי התרבות ברחבי הארץ, ואפשר לראות למשל איך התחילו לצוץ בפריפריה מרכזי פרינג'"..מה את מגדירה פריפריה?"יש פריפריה גיאוגרפית – נגב, גליל, עוטף עזה, יהודה ושומרון, ויש גם פריפריה חברתית, שנמצאת במרכז הארץ כמו רמלה ולוד. נכון שיש גם פריפריה בתוך תל אביב, אבל ההתייחסות שלנו היא יישובית, לרשות המקומית. אנחנו גם מביאים הצגות מקצועיות מהמרכז וגם דואגים לנייד תיאטראות מקצועיים שקמים בפריפריה".

"אנחנו עושים מהפכות" אז למעשה אתם ממשיכים את החטא של אמנות לעם - משווקים ומסבסדים את התיאטראות הגדולים?"ממש לא. אנחנו נמצאים כאן כדי להביא לפריפריה את מה שקורה בתרבות. אנחנו צריכים להרחיב את המגוון. היוצרים העצמאיים, כמו תיאטרון מראה, המעבדה בדימונה, תיאטרון רהט - כל אלה מגיעים להרבה מקומות בזכותנו. לתושב קריית שמונה מגיע לראות גם הצגות של הבימה והקאמרי וגם הצגות של דימונה. כשלא היתה תרבות לישראל אז הפריפריה קיבלה רק את התיאטראות הגדולים ולא את כל המגוון. הפריפריה קונה הצגות מהתיאטראות הגדולים גם בלעדי. מה שאני עושה זה לעזור להם לא להיכנס לגירעונות ולא ליפול כמו מה שקרה בקריית שמונה. כולם מקבלים ניקוד על הגעה לפריפריה – גם הבימה וגם תיאטרון מראה. אני לא חושבת שתפקידי לבוא למנהל היכל תרבות ולהגיד לו לא לקחת את הבימה. תפקידי לעודד אותו לקחת דברים נוספים. אני מאפשרת את המגוון – הצגות שונות מתיאטראות שונים. רכזי התרבות לומדים שזה כדאי להם – הם רוצים את הסבסוד שלנו ולכן הם משלבים את האיכותי והשונה, וככה הם מרחיבים את מגוון המופעים שהם מביאים לקהל".תיאטרון מראה מגיע למרכז בעזרת הקאמרי. המלחמה בבית (צילום: רדי רובינשטיין)מה אתם מביאים מתחומים אחרים שהם לא תיאטרון?"המון. בתוך סדרות התרבות יש לא רק תיאטרון, ונוסף לכך יש המון מופעי מחול, קונצרטים, הצגות פרינג'. בכל התחומים של אמנות פלסטית, ספרות וקולנוע מדובר במאות אמנים שיוצאים דרכנו ומגיעים לפריפריה. יש לנו פרויקטים יזומים בשיתוף משרד התרבות – לדוגמה פסטיבל אבבה, שזה באמהרית 'פריחה'. הוא התקיים באביב והוצאנו בו הפקות של העדה האתיופית לכל רחבי הארץ. קבוצת קפה שחור היא קבוצת ראפרים שקיבלה חשיפה בפסטיבל הזה. כשהם הופיעו בעפולה נוצרו שם קשרים, ועכשיו עובדים על הקמת קבוצה כזו בעפולה".אתם תומכים גם בפסטיבלים?"לא, מכיוון שאנו נמנעים מכפל תמיכות. התפקיד שלי הוא לקחת את המיטב מתוך הפסטיבלים הקיימים ולהביא אותו אל הפריפריה. למשל, הצגות מתוך המסרחיד שעכשיו מופיעות בהרבה מקומות. אולי לא תאמין, אבל מופע היידישפיל מופיע עכשיו בדלית אל כרמל. אנחנו עושים מהפכות, אמנם מהפכות קטנות, אבל עושים".מה שונה בשיטת העבודה שלכם שיכול להבטיח שלא תקרסו כמו אמנות לעם?"השינוי משמעותי. אנחנו מקבלים מהיישובים צ'קים דחויים שמופקדים אצלנו, עושים את ההתאמה, ואז מעבירים אותם לגורמים האמנותיים. כך אני מבטיחה את התשלום לאמן. יש לנו קריטריונים ברורים באשר לסבסוד. היישובים מרחיבים את המגוון כי הם רוצים לקבל יותר עזרה. ככל שהקהל נחשף ליותר דברים כך הוא מתעניין בתחומים שהוא לא פגש קודם".

גם לדלית אל כרמל מגיע לראות רבנים מרקדים ביידיש. קרליבך חי (צילום: זראר אלון)אתם חברת בת של ההסתדרות הציונית, שהיא גוף פוליטי. זה מורגש?"אנחנו חברת בת, אבל אין שום התערבות. תודה לאל יש לי קריטריונים כל כך ברורים שאני לא יכולה לחרוג מהם. אין עלי לחצים לא מההסתדרות ולא ממשרד התרבות. אם היתה התערבות היית רואה מדיניות אחרת. אנחנו גוף עצמאי, חברה לתועלת הציבור, לגמרי נפרדת, ויש לנו הנהלה מקצועית". מה תעשי עם קבוצות אמנים שלא ירצו להופיע באריאל?"תפקידי לא להגיד לאמנים איפה להופיע. אני דואגת לכל היישובים. אף פעם לא נתקלתי באמן שאמר לי שהוא לא מוכן לנסוע ליישוב שביקש אותו".

"מבחינתנו זו טיפה בים"

אני פוגש הרבה אמנים מתחום המחול, והטענה היא שאין סבסוד הולם למחול בארץ."אנחנו מתייחסים למחול כאל תחום לשיווק. קורים בארץ דברים מדהימים בשנים האחרונות ותפקידי הוא להראות לפריפריה מה קורה כאן. יש את להקת המחול הקיבוצית שעובדת בכנען, בעמותת הכוריאוגרפים יש כ־60 גופים שאנחנו עובדים איתם, וכל הזמן יוזמים עוד פרויקטים. הייתי במצפה רמון לפני כמה חודשים, והדבר הראשון שדיברו איתי עליו היה המופע של עמותת הכוריאוגרפים שהיה שם. זה מחמם לב שיישוב כל כך קטן נחשף לדברים האלה ונהנה מהם. עשינו השנה 160 מופעי מחול, והשאיפה שלי היא להגיע להרבה יותר. היום כל סדרות התרבות כוללת גם מופעי מחול. אני לא מחייבת את זה, אני פותחת חלון למקומות שהם לא תמיד מכירים".סיימת שנה ראשונה בתפקיד עם היקף פעילות מרשים. מה היעדים לשנה הבאה? "עשינו הרבה השנה אבל מבחינתנו זו טיפה בים. כשאני אומרת שהיו 150 הצגות פרינג', אני יודעת שזה לא מספיק. החלום שלי זה לפחות להכפיל את הפעילות, אבל זה מצריך תקציבים ואתה מכיר את המצב במדינה. אנחנו יודעים שקורים דברים מדהימים בארץ. הקהל בפריפריה הוא קהל איכותי שרוצה לראות דברים ולא תמיד יכול להגיע למרכז כדי לראות אותם. זה התפקיד שלנו, להגיד להם 'חבר'ה, אנחנו נעזור לכם, קחו עוד תרבות'".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ