נתן דטנר: "הקהל רואה את הטעם של המנהל"

נתן דטנר מופיע על המסך הקטן ב"מיוחדת", אבל הלב שלו בתיאטרון. הוא עדיין מרגיש חייב לגרי בילו ומאמין שהאמנות בישראל חייבת רוטציה של מנהלים

אייל מלובן, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אייל מלובן, עכבר העיר

רעות גברית ואמנות. ידידות ארוכת שנים של שלושה גברים העומדת למבחן על ידי ציור או שמא "חתיכת בד צבועה לבן" – אלה עומדים במרכזו של המחזה אמנות של המחברת הצרפתייה יסמינה רזה. זהו אחד המחזות המצליחים בעולם, מאז עלה בבכורה בפריז לפני כ־20 שנה. הנוסח המועלה עכשיו בתיאטרון חיפה תורגם על ידי נסים אלוני. את המחזה ביים נתן דטנר, והוא אף משחק בו לצד נורמן עיסא ואוהד קנולר.אמנות - מועדי הצגהאיך בחרת את המחזה והשחקנים? "זה מחזה שאני מאוד אוהב ורציתי לביים אותו זמן רב, אבל לא מצאתי את הליהוק הנכון. נורמן היה סגור מזמן לתפקיד. עם אוהד אני עובד עכשיו בכולם היו בני, והוא מאוד התאים לתפקיד שלו. ואז נשאר התפקיד שיוסי בנאי עשה בזמנו, ואמרתי לעצמי שמחזה של שלושה שחקנים אפשר גם לביים וגם לשחק בו. זוהי הצגה אל-זמנית לחלוטין, שמתרחשת בזמן שהיא מתרחשת. חברות היא תמיד חברות ואמנות עכשווית היא תמיד עכשווית".איך עברת ממשחק לבימוי, ומה עומד לנגד עיניך כשאתה מביים?"אני מסוג השחקנים שהם ראש גדול – אני מתערב, יש לי מה להגיד, ותמיד אני נותן לבמאי עצות. אני טיפוס שמשתעמם מהר, ולכן כל הזמן מחפש אתגרים, ובשלב מסוים הבנתי שאני נהנה לקחת אחריות יותר גדולה, כי בכך יש לי יכולת אמירה יותר גדולה. כשאני בוחר מחזה, זה צריך קודם כל לעניין אותי אישית. אחר כך אני חושב אם זה יעניין גם את הקהל, כי אני חושב שתיאטרון צריך לתקשר עם הקהל. משם אני מתחיל לטפל בקונספציה של המחזה, בליהוק ובכל שאר המרכיבים. עבודת בימוי היא סוג של ניהול פרויקט, ואני מאמין שבמאי צריך לבוא להפקה כשהוא יודע לאן הוא רוצה להגיע". אז נתן דטנר השחקן הוא דעתן. איך הוא מסתדר עם נתן דטנר הבמאי?"זו שאלה מעניינת כי בשלב הראשון הבמאי שבי חשב שהשחקן שבי הוא שחקן ענק. ואז אוהד ונורמן הסבירו לי שיש דברים שבהם כדאי שאקשיב להם, ונתנו לי כמה עצות מצוינות. כבמאי אתה צריך להיות כל הזמן מודע מאוד, ולכן אמרתי לכל הצוות לדבר איתי, ואני חושב שהתוצאה נראית בהצגה – אתה רואה שאנחנו שלושה חברים שעושים את זה ואוהבים את מה שאנחנו עושים, ולשמחתי גם הקהל אוהב את זה". שלושה חברים שאוהבים את מה שהם עשוים. "אמנות" (צילום: ז'ראר אלון)כשחקן שיחקת בכל סוגי המדיה. איזה מהם הוא האהוב עליך?"ברור לגמרי – התיאטרון, שהוא בעיני הבסיס להכל. אם אצטרך לבחור מדיה אחת זה יהיה תיאטרון. תראה איך הוא שורד את כל התהפוכות. הקולנוע והמוזיקה נפגעים מהאינטרנט. הטלוויזיה נהייתה מכוונת רייטינג, ורק התיאטרון ממשיך. שם אתה יכול למצוא את האמנות במיטבה. זה המפגש החי עם הקהל. זה לצאת מהבית ולהיכנס לאולם ולעבור חוויה עם כל הקהל באולם"."במקצוע שלנו תמיד יש אנשים לא מרוצים" אתה משתמש בתרגום של נסים אלוני. ספר קצת על המחזאות הישראלית."למרות שיש לאחרונה איזה בון טון בקיטור על המחזאות הישראלית, אני לא שותף לקיטור הזה. כל אחד עושה את התפקיד שלו – אי אפשר שכולם יהיו גשר או החאן או בית ליסין. יש תיאטראות קלאסיים ויש את הפרינג', שבסך הכל מתפתח מאוד. הקהל אוהב מחזאות ישראלית. אולי אין מספיק מחזאות צעירה, אבל צריך לזכור שאין קיצורי דרך. יש לך מחזה טוב, יש במאי טוב, תתחיל במקום קטן ואז תגיע למקום גדול. כולם רוצים להגיע ישר לפסגה, כמו ב'כוכב נולד'. במקצוע שלנו תמיד אנשים לא מרוצים, זה חלק ממנו. פעם אמר לי במאי אנגלי שאם אני לא יכול לקבל 'לא', עדיף שלא אהיה במקצוע".זה נכון שבעצם לא למדת משחק באופן מקצועי?"היתה לי את הזכות שקראו לה גרי בילו. הייתי שחקן צעיר שבא לתפקיד קטן, ואז הוא קרא לי למשרד והציע לי לעבוד אצלו, אבל בתנאי שאעשה כל מה שהוא אומר לי. הייתי בוגר להקה צבאית והיו לי עוד הצעות, והלכתי לחשוב על ההצעה שלו. היה לי מזל שהאמנתי באיש. הוא קרע אותי שלוש שנים, ועשיתי בית ספר על אש חיה ותוך כדי הליכה".העבודה השניה. "כולם היו בניי" (צילום: ז'ראר אלון)ניהלת את תיאטרון באר שבע. זאת היתה סגירת מעגל לבחור הצעיר שהגיע בתחילת דרכו."באותו חדר. היום התיאטרון נמצא בבניין החדש, אבל כשאני ניהלתי ישבתי באותו חדר שבו גרי החתים אותי כשחקן, עם אותו שולחן. רציתי לנהל את באר שבע ולא תיאטרון אחר, ויש לי סנטימנטים גדולים לתיאטרון ולעיר".אתה לא חושב שצריכה להיות רוטציה בין המנהלים האמנותיים?"כן, בהחלט. אני מדבר על העיקרון, אני לא מחפש ג'וב בניהול עכשיו. ניהול אמנותי הוא הפנים של התיאטרון, ולכן נכון שיהיה בו רענון מדי פעם. רוטציה לא מבטיחה הצלחה, אבל נכון שאם מנהל יושב בתפקיד שלו שנים רבות, אז מה שהקהל רואה זה את הטעם של אותו מנהל. אני מבין את זה שסוסים מנצחים לא מחליפים, אבל לטובת האמנות בישראל אני מאמין שנכון לעשות רוטציה". ומה בהמשך? תכתוב? תביים בקולנוע?"תיאטרון הבית שלי הוא הקאמרי, והתמזל מזלי שבתקופה האחרונה יש לי שם תפקידים מצוינים, מאתגרים ומספקים. עם 'אמנות' ו'כולם היו בני' אין לי הרבה זמן פנוי. עולה השבוע גם סדרה בטלוויזיה שאני משחק בה ("המיוחדת" בערוץ 2; א"מ). יש כמה הצעות בתחום הבימוי בתיאטרון, ואני מודה שאני מחכה לאתגרים דרמטיים במדיה מצולמת. אני לא יודע לביים במדיה הזאת וגם אין לי מחזות במגירה".אמנות - מועדי הצגה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ