רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"תמיד יחשבו שאני עולה חדשה": 10 שאלות לסנדרה שדה

היא חוזרת לשחק בהצגה שמביים בעלה, מוני מושונוב, חושבת שבמשחק יש משהו ילדותי ועדיין מרגישה זרה 

תגובות

1. ספרי לנו על ההצגה החדשה שלך, "קוויאר ועדשים".

"אני מגלמת את אחותו של הגיבור שחיה בבית אחד עם כל המשפחה. אישה לא נשואה, היחידה שמפרנסת, חלמה להיות שחקנית ונסיבות החיים הביאו אותה להיות מנקה של השירותים בתיאטרון. אני מאוד נהנית מהתפקיד."קוויאר ועדשים - מועדי הצגהתיאטרון גרעיני: 10 שאלות לאוהד קנולר

2. בן-זוגך, מוני מושונוב, הוא במאי ההצגה – איך הייתה החוויה לעבוד (שוב) יחד?

"עבדנו יחד לפני כ-14 שנה, כשהוא ביים את ההצגה 'כסאות' ושנינו שיחקנו בה. מאז, הוא מאוד התבגר כבמאי. הוא הפך לבמאי שאוהב את השחקנים שלו ובמסגרת כך אני זוכה לקבל ממנו אהבה שונה, שאני לא מקבלת כאשתו. כשעבדנו על 'כסאות' היה הרבה יותר קשה, המטענים המעצבנים שהיו בחזרות גלשו גם לחיים הפרטיים, בקוויאר ועדשים הכל התנהל בנעימים, אני הרגשתי שאני מאוד חשובה לבמאי שלי ואלה תחושות שנעים למשוך גם הביתה."

3. גם את התבגרת?

"יותר כבן אדם מאשר כשחקנית. יש משהו אינפנטילי וראשוני שממשיך לחיות תחת הכותרת – להיות שחקן. זה מבורך וגם מעט נלעג. יש מנצחים בני 90 שהם פרפקציוניסטים ומאוד מאוד מוכשרים... אני מקבלת מהם השראה. כשאני רואה שחקניות גדולות כמו ליא קניג, דבורה קידר, מרים זהר, שחקניות שאני מזהה אצלן את התאווה והתשוקה הבלתי מרוסנת ובלתי מסופקת לצעד הבא במקצוע – אני אומרת, אוי ווי, זה לא עובר אף פעם."

4. היית רוצה שזה יעבור?

"כשאת צעירה, בתחילת דרכך, וכל שמעניין אותך זה איזה תפקיד אני אקבל, או, זאתי קיבלה תפקיד יותר גדול ממני, ואת מתביישת בתחושות התאוותניות שמשתלטת עליך, לצורך הזה להופיע מול קהל, אז את מנחמת את עצמך במחשבה – זה יעבור. אני גם מבינה, כמובן, שזה כנראה טוב שזה לא עובר, אבל מדובר בעיסוק מאוד חושפני שמלווה כל הזמן ברצון הילדותי הזה שאין בו בגרות אלא יצריות בלבד."מושונוב "הפך לבמאי שאוהב את השחקנים". "קוויאר ועדשים" (צילום: ז'ראר אלון)

5. את חושבת על לכתוב או לביים?

"או, בעניין הזה אני מתוסכלת ללא נחמה – היו לי פרטנציות בשלב זה או אחר לכתוב וגם אולי לביים וויתרתי על שני החשקים כי הבנתי שזה דורש אנרגיה והתמסרות מאוד ממוקדת. החלטתי לחתוך את התשוקה הזאת למרות שהיא לא בלתי אפשרית ואני משוכנעת שיכולתי להגיע להישגים טובים. ההחלטה לוותר כרוכה גם בזה אני תמיד מרגישה נכה לגבי העברית שלי, עד היום אני לומדת טקסטים לפי צלילים ולא לפי היגיון. תחושת הזרות לא מרפה."

6. זרות? עדיין?

"מורתי הדגולה, נולה צ'לטון, אמרה לי בתחילת דרכי 'מה את חושבת שפה זו עזרה סוציאלית? שפה ייקחו אותך לשחק עם המבטא הזה שלך?' אני כלואה במקום הזה עם הטעם והריח הלא ישראלים שלי... אני יודעת שבכך אני מייצגת הרבה נשים שחשות כמוני. אני אף פעם לא אהיה צברית, ובעיני אנשים אני תמיד אהיה עולה חדשה."

7. עם מי מתחשק לך לעבוד?

"הייתי רוצה לעבוד שוב עם חברתי עדנה מזי"א. היינו ברוגז 10 שנים והשלמנו, עכשיו אנחנו שוב חברות הכי טובות, בלי בלעדיות, יש לה עוד כמה חברות הכי טובות, לא נעליב את ענת גוב, צרויה שליו או אחרות, אני מחכה בתור אחריהן."עוד לא לגמרי עיכלה את זה. כהן את מושון:

8. אם לא שחקנית אז?

"הייתי בוחרת להיות זמרת, אופרה כמו אבא שלי, אמא שלי, אחי והבת שלי. בתי נמצאת היום במקום יוצא מן הכלל, היא באופרה של דיסלדורף, זה חלום. חייו של זמר אופרה הם חיים קשים, חיי נזירות והתמסרות. יש חובה שהגרון יהיה תמיד תקין פן תאכזב את בית האופרה ואת הקהל."

9. גם בנך, מיכאל מושונוב, עוסק במוזיקה – מה דעתך על כך?

"הייתי בהרבה הופעות של מיכאל, הוא איכשהו מצליח לא להיכנס למרוץ הזה, תמיד עושה את מה שהוא עושה כפאן, גם כשזה קשה וגם כשההצלחה המוזיקלית הייתה פחות מרשימה מההצלחות שהיו לו בקולנוע. ההישגים שלו בקולנוע ובתיאטרון היו מאוד מרשימים, בלי ספק. עוד לא לגמרי עיכלתי את זה. הוא עוף מוזר, הוא משהו מיוחד, הוא יוצא דופן ביחס שלו לדברים האלה. הוא יודע לשמור על מנגנון הגנה שלי אף פעם לא היה. בימים אלה הוא בניו יורק, טס בעקבות האהבה."

למי את רוצה לפרגן?

"לרונית רפאל (האמיתית) שבחרה אותי להיות פרזנטורית שלה ואני מקווה כל יום שלא תפטר אותי. אני מפחדת שהיא תסתכל על הפנים שלי, אני אחייך, ואז היא תגיד – לא את כבר לא מתאימה לי. אני מוקירה את פועלה כל פעם שאני עוברת ליד המראה."קוויאר ועדשים - מועדי הצגה

*#