רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"התיאטרון הרפרטוארי לא פתוח לאנשים חדשים"

דליה שימקו לקחה את "מעשה בטבעת" הטרגי של אילן שיינפלד והפכה אותו למופע קברט. בפרינג' ובלי יותר מדי עזרה. ככה זה כשבתיאטרון הממוסד הדלתות סגורות חזק

תגובות

ההצגה החדשה של דליה שימקו מבוססת על הרומן "מעשה בטבעת" מאת אילן שיינפלד ובעיבודו. המחזה מתמקד בדמותה של אסתר, שנשלחה לארגנטינה כדי להינצל מהאנטישמיות באירופה, ושם נפלה קורבן לניצול בידי ארגון סרסורים יהודים. ההצגה בנויה כקברט, שבו מוכרים הסרסור מנואל והמאדאם רוחה-רוסה את בנות הבית, השחקניות, לקהל. קודם לכן התפרנסו ממכירת גופן וכעת הם מתפרנסים ממכירת סיפוריהן. שימקו עוסקת בשנים האחרונות בעיקר בבימוי, וביימה בין השאר את "הנחש", "קשר דם" "סדקים בבטון" ואחוזת וייס. לפני כעשור הקימה את אנסמבל אספמיה, שבמסגרתו היא עובדת עם קבוצת יוצרים ומעלה הצגות בתיאטרון תמונע.מעשה בטבעת - מועדי הצגההסיפור הוא טרגי, ואת הפכת אותו לסוג של מופע קברט. "כשהתחלתי לעבוד על החומר חיפשתי דרך מעניינת להעביר את הסיפור. הסיפור עצמו באמת בנוי ממצבים טרגיים והולך מדחי אל דחי. לי כיוצרת אין עניין לעשות מלודרמה לשם המלודרמה, ולכן חיפשתי פורמט תיאטרלי שיתווך בין הסיפור לקהל ויהיה מעניין. זה נראה לי שילוב טבעי – הקברט והזנות הולכים יפה יחד".איך בחרת את השחקנים?"ההצגה מועלית במסגרת אנסמבל אספמיה שהקמתי. בליהוק פרויקט יש אנשים שאני חושבת עליהם באופן טבעי כי הם חלק מהקבוצה, אסתי זקהיים למשל. בהתחלה היה ליהוק אחר ואני חשבתי לשחק את לאה, אבל אז הבנתי שהפרויקט גדול ואני צריכה להתמקד בבימוי. רוברטו פולק רצה לעבוד על המחזה, ושמע מאילן שיינפלד שאני כבר עובדת על החומר, וממש הביע תשוקה לשחק את התפקיד, מה שעשה לי כבוד גדול"."יש מינוס - המינוס הכלכלי" את מביימת בעיקר בפרינג' ולא בתיאטרון הממוסד, למה?"קודם כל התיאטרון הרפרטוארי לא פתוח לאנשים חדשים, ואתה צריך לדפוק הרבה וחזק על דלתות מאוד סגורות. זה משהו שאני לא יודעת לעשות ואין לי סבלנות לחכות שיפנו אלי. ככה למעשה נולד 'קשר דם'. החלטתי להרים את ההפקה לבדי. אספתי אנשים ונוצרה קבוצה והפקה קסומה. האנשים לא רצו ללכת הביתה ואני קיבלתי מתנה שלא כל יוצר מקבל – קבוצה של אנשים מוכשרים שרוצים להמשיך להתפתח איתי. ברגע שחוויתי את החוויה הזאת אז המחשבה ללכת להתדפק על הדלתות נראתה לי רחוקה ומיותרת. יש לי את החופש לעשות מה שאני רוצה עם מי שאני רוצה עבור קהל שאני מאוד מאוד אוהבת".צוות מוכשר שבא לעבוד, לא לחשוב על תגמול. "אחוזת וייס" (צילום: אתר תמונע)מה זה אנסמבל אספמיה, מה שמתם לעצמכם כמטרה?"זה אנסמבל שמורכב מגרעין של יוצרים שבאו לעבוד וליצור יחד. אנחנו עובדים עם חומרים שעוסקים בעיקר בזהות היהודית של היהודי החילוני ובוחנים צדדים אחרים בתוך התרבות היהודית־עברית. אנחנו שואפים לשימוש בשפה עברית גבוהה - כמו העברית של דוד פוגל ב'חיי נישואים' והשפה במופע על יונה וולך. באנסמבל יש כיום 21 שחקנים, ואיתם היוצרים הקבועים שעובדים איתי. יש שחקנים ותיקים כמו אסתי ויש אנשים שזו פעם ראשונה שלהם על הבמה. יש בזה מינוס אחד גדול וזה המינוס הכלכלי. עובדים איתי אנשים מוכשרים שנותנים אמון במה שאני עושה, למרות שאין לי יכולת לפצות אותם כלכלית".זו אחריות גדולה."נכון. בכנות, אני מרגישה שאחרי תשע שנים של שבע הפקות שכולן עומדות בסטנדרטים אמנותיים גבוהים, היעד הבא שלי הוא למצוא תשתית כלכלית לקבוצה הזאת. להעביד 21 איש בתנאים לא תנאים זה כמעט בלתי אפשרי, והאנסמבל צריך תשתית כדי להמשיך להתקיים. הנטייה שלי כיוצרת היא ללכת לאזורים האפלים של החברה ולהאיר בפנס לפינות אפלות. אני חושבת שזה התפקיד של התיאטרון בכלל ובפרט היום. כשהטלוויזיה עוסקת בעיקר בבידור, התיאטרון צריך לספק אלטרנטיבה"."מקומו של האמן במדינת ישראל נמוך" קשה בארץ לחיות כיוצר בפרינג'. איך את לא נשחקת?"קודם כל אני בנאדם עקשן, וכל פעם שמכופפים אותי אני נהיית יותר עקשנית ויותר לוחמנית. מעבר לזה, ברגע שרתמתי לדרך שלי הרבה אנשים שאני מעריכה והם חשובים לי, יש לי אחריות לא רק כלפי עצמי. לא מזמן באתי לחזרה אחרי כחודש שלא נפגשנו, ופתאום הבנתי שבמהלך החודש הזה הייתי חסרת מנוחה והתגעגעתי למשהו. ברגע שראיתי אותם הרגשתי שאני בבית. הלהקה היא סוג של עוגן שאני לא יכולה להרפות ממנו. זה עוגן נפשי וכן, זה מפצה על העוני, על הקושי ועל הבירוקרטיה האינסופית".הטלוויזיה היא בידור, התיאטרון - אלטרנטיבה. "מעשה בטבעת" (צילום: יוסי צבקר)למה הצגות הפרינג' אינן חלק מהחבילות שנמכרות במפעלי המנויים?"גם בתיאטרון הכל מתחיל מחינוך. בארץ אין חינוך לצפייה בתיאטרון מגוון. התפיסה היא ממסדית והקהל תופס את הממסד כגושפנקא לאיכות. הפרינג' הוא השדה שבו האמן הוא שחורש, זורע וקוצר. האמן עושה הכל לבד וזה שייך לו, הוא המלך שם – לעומת הממסד. מקומו של האמן במדינת ישראל נמוך. אף אחד לא חושב שצריך לטפח אותו או להודות לו על זה שהוא עושה משהו למען החברה בעצם אמנותו. בארץ לא רוצים שתמשיך לפעול ואפילו מתפלאים שאתה ממשיך. זה חלק מהחברה שלנו וזה אומר שאנחנו לא חברה רוחנית, אלא רק חומרית. זה עצוב וטרגי כי הרוחניות היא חלק מהעולם היהודי והיא מה שהחזיק אותו אלפיים שנה".חשבתם להקים תיאטרון בפריפריה? אולי שם יש יותר הזדמנויות."האנשים שאני עובדת איתם באנסמבל חיים בתל אביב, יש להם כאן קריירות, משפחה, ילדים שהם רוצים לגדל כאן, ופה הם רוצים לחיות. זה לא אנסמבל טוטלי. יש קבוצות שחיות ויוצרות יחד ולא רואות כלום מחוץ לקבוצה, אבל זה לא אנחנו. אני מאוד אוהבת את זה שאנשים שעובדים איתי עושים את זה מתוך בחירה, לצד עבודה שהם עושים במקומות אחרים".איך עברת ממשחק לבימוי? "עשיתי את המעבר הזה בצורה אטית. למעשה אני מביימת כבר קרוב ל־20 שנה – ביימתי בבתי ספר למשחק ובפסטיבלים, אבל הגדרתי את עצמי כשחקנית שמדי פעם נהנית לביים. עם הזמן הרגשתי שהתשוקה שלי לביים ולהגיד את הדבר שאני רוצה להגיד באופן ברור הולכת וגדלה, ושההגדרה הזאת לא מתאימה לי יותר. היתה תקופה ארוכה שלא הייתי על הבמה, וכשחזרתי הבנתי שהרבה יותר מעניין אותי לביים ולהמציא את עצמי מחדש מאשר לחזור להיות חלק ממשהו שמישהו אחר יוצר. עברתי לבימוי ואני מרגישה מאוד מסופקת בזה. היום אני יכולה להגיד שאני במאית שגם משחקת".

מעשה בטבעת - מועדי הצגה

*#