רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסטיבל עכו 2011: בתחרות עם פסטיבל מצפה הילה

ההכנות לשחרור גלעד שליט כאילו חלחלו לפסטיבל עכו, שנראה קצת ריק ושקט מהרגיל. לפחות התוכניה מלאה בהצגות טובות: "נפיץ" המאתגרת, "מיין קאמפף" הפרובוקטיבית וגם מחול מסקרן

תגובות

מגרש החניה הענק שמשמש את באי פסטיבל עכו 2011 התמלא רק בחציו בערב הראשון, אבל כבר שם, במרחק נסיעת אוטובוס מיוחד, ניכר סימן הפסטיבל: ילד רוכב על חד אופן במיומנות מרשימה. ההפנינג בפסטיבל מתרכז בכניסה הראשית לעיר העתיקה, סביב דוכנים מגוונים, ורוב הופעות הרחוב מתקיימות בכיכר סביב בית ההארחה החדש, וגם על החומות מסביב לו.פסטיבל עכו 2011 - כל הפרטיםמה כדאי לראות בפסטיבל עכו 2011?המתחם הפנימי שמוביל לאולמות בהן נערכות רוב ההצגות מלא גם הוא קצת פחות מהרגיל. המארגנים טוענים שיש קשר לכך שההצגה הכי טובה כרגע בעיני רוב הישראלים מתרחשת לא רחוק מכאן, במצפה הילה. גם צוותי טלוויזיה שהיו אמורים להשלח לפסטיבל הגיעו בסופו של דבר לבית משפחת שליט. אבל ההרגשה שיש מעט היענות השנה מתקבלת כנראה כי מספר ההצגות ואולמות גדל. בכל מקרה הפסטיבל רק החל ולמי שדואג המארגנים מבטיחים להציב מסכים שישדרו את האירוע המרגש. גם חומוסיית כף הזהב מברכת את באי הפסטיבל לרגל חזרתו המתוכננת של החייל החטוף ובנתיים מקרינה על מסכי הפלזמה משחקי כדורגל.

"מיין קאמפף", לעומת זאת, היא הצגה די קונבנציונלית מבחינת סגנון כתיבתה. יש דמויות עם שמות ואופי, אחידות הזמן והמקום נשמרת ואנחנו אפילו מכירים את הדמויות מאיפשהו. לאחת קוראים הרצל ולשניה היטלר. הדמות המרכזית השלישית קוראת לעצמה אלוהים אבל גם יודעת לקחת את עצמה בערבון מוגבל. אחרי הכל, היא חיה במעון לחסרי בית, כמו שאר משתתפי ההצגה המצויינת הזאת. הטירוף וההומור הטבול באימה מזכיר יותר מכל את סגנון עלילותיו של השטן המוסקבאי של בולגקוב. היטלר הוא אמנם צעיר חסר כל כאן, בוינה של תחילת המאה הקודמת, אבל בזכות הטיפול המסור של הרצל הצעיר הוא מסתגל לעיר הגדולה ומתחיל גם להראות סימנים מדאיגים של שנאת יהודים. זה לא נגמר לפני שמלאך המוות מגיעה לבקר אבל מפספסת את אדולף בזכות העצירות שלו. שוכן אחר של אותו מעון מרופט מתגלה כבעל יכולת טובה במטבח והוא מלמד את הקהל לשחוט ולפרק תרנגולת כדי להכין מנת חזה עוף קטנה אבל משובחת.נאציזם לחולי נפש. "מיין קאמפף" (צילום: איל לנדסמן)

הרצל כבר לא רעב כשהמנה מגיעה והוא שוטף אותה עם סמרטוט הרצפה ובנתיים מתפלפל עם היטלר בעניינים תיאולוגים ובין גזעיים. זה נגמר במועל יד ומחיאות כפיים סוערות ובצדק. המחזה המושחז של ג'ורג' תאבורי תורגם כבר לפני עשרים שנה ונשאר רענן ומדויק. הוא מכיל אוסף מסחרר של דיונים עמוקים אך סהרוריים ומציב אתגר לא פשוט למי שינסה לדלות מכל העושר הזה איזו תובנה. הבמאי גיל אלון מספר שלמרות הפרובוקטיביות שלו (הוראות הבימוי חייבו בין היתר קטע שלם בעירום נשי מלא) התגובות מלאות התפעלות. השחקנים עושים עבודה נהדרת ושלומי ברטונוב שמשחק את הרצל הוא תגלית של ממש. גם רועי אסף נהדר בתור היטלר הצעיר ואת האנרגיות שהוא מוציא על הבמה  קשה לתאר. מעניין יהיה לראות בהקשר הזה מה יהיה מצב הפקה כל כך אינטסיבית בסופם של ארבעת ימי הפסטיבל, אחרי שהעלו את ההצגה שלוש פעמים ביום.

מחול המועד להקת justkatzit עוסקת בדרך כלל במחול אבל בשביל לפרוץ לקהלים חדשים היא לקחה כיוון של תיאטרון והתקבלה לפסטיבל עכו. הפופקורן שנמכר בזול בכניסה, הפרסומות לבזק בכל מקום והתחינות של השחקנים/רקדנים לקהל לתרומות הן ליבה של העבודה "לכא"ס": המופע משלב מחול ותיאטרון וריקוד בהשתתפות הקהל, ומטרתה המוצהרת היא לגייס כספים לצורך תפעול הלהקה. זהו ניסיון מצחיק ומרגש לעיתים להגיד דברים די ברורים על מצב התרבות בארץ ובכלל ועל הקשיים ההישרדותיים של פרויקטים מהסוג הזה. ההצגה קצבית ומשעשעת, אם כי לא ממש מהודקת ונדמה שהקיעו בה קצת פחות מהדרוש (זה מן הסתם עניין של כסף) הם בכל יצרו עניין בדרך בה הם טיפלו בצורה בה הופך חומר-כסף לרוח-יצירה. יהיה מעניין לראות אותם בעבודה "רגילה" שלהם, כי התלהבות הרקדנים והשחקנים מזכירה את הבסיס לכל יצירה, שהיא התשוקה להביע, גם אם זה כרוך באיבוד הכבוד העצמי.

גם להקת מריה קונג שצברה מוניטין בקרב חובבי מחול בשנים האחרונות הופיעה בערב הראשון עם חלק מתוך היצירה "פלינג". במת המחול שנמצאת על החומה המזרחית ותחת כיפת השמיים מאפשרת צפיה לא תשלום כמובן, במופעי מחול עכשווי, והקהל המקומי מגיע לראות וגם נשאר דבוק לבמה. התגובות של הילדים למופע, בו התלבושות לבדן (בד מבריק וצמוד בצבעים פסיכדליים שמשווים לרקדנים מראה חייזרי) מספיקות כדי למשוך הרבה תשומת לב נעו בין תדהמה לעניין ומבוכה. את המופע עצמו קשה לשפוט לפי סטסנרטים רגילים כי המיקום והאוירה קצת מסתירים. מופע באויר הפתוח והבמה הגדולה הזאת בעיקר מדגימה למה לתיאטרון דוקא יש מקום במקומות פתוחים אבל למחול מתאימים יותר מקומות סגורים ואינטימיים עם מינימום הפרעות לריכוז.פסטיבל עכו 2011 - כל הפרטים

*#