רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"בגלל איזה שעשוע פוסט-מודרני כבר אין מוסרי ולא"

גילי אמיתי מנסה לחזור ב"מחילה" להגדרה הברורה של טוב ורע, ולעזאזל הפילוסופיה. אחרי הסיפור הזה, שמתעד פרשת אונס ורצח, הוא כבר רוצה לעשות קומדיה

תגובות

שלושה חברים מהתיכון אנסו ורצחו אשה צעירה בליל שכרות. בלי שיצליחו להיזכר מה קרה ומי עשה את המעשה, הם העלימו את הגופה ונשבעו לשמור על שתיקה. מחזהו של רוברט וויליאם שרווד, שתירגם דורי פרנס, עוסק בשאלות העולות כשהם נפגשים 15 שנה אחרי, ואחד מהם מבקש מהאחרים להביע חרטה. המחזה מועלה בבית צבי בבימויו של גילי אמיתי ובהשתתפות יעל לוין ושחקני בית הספר - חייקה מלכה, קרן ברגר, טל דנינו ועוז ניסן. אמיתי ביים גם את "נדל"ן" המוצג היום בבית ליסין ואת "קיר הזכוכית", שהועלה בפסטיבל פותחים במה בבית ציוני אמריקה.מחילה - מועדי הצגהסיפור "המחילה" הוא סיפור קשה. למה בחרת בו?"הרבה זמן רציתי לעשות את המחזה הזה. חשבתי שאנחנו נמצאים בעידן שבו בגלל איזה שעשוע פוסט מודרניסטי אין הגדרה מדויקת למה נכון ומה לא נכון, מה מוסרי ומה לא, ולכן לדעתי צריך לחזור להגדרה הברורה של טוב ורע. המחזה עוסק באחריות האישית בתוך החברה. במציאות של היום הפכנו לקבוצה סקטוריאלית. קשה למצוא היום קבוצה של אנשים שמתאגדת מסביב לאידיאל או רעיון. יש היום ספקות אפילו בנוגע לרעיונות שהיו תמיד קונצנזוס, כמו צבא או מלחמה".אתה מתמקד בעיסוק בבעיות הפנימיות של אנשים. גם ב"קיר הזכוכית" אתה עוסק במערכות יחסים. "מה שמעניין אותי זה אינטראקציה אנושית. אם יש לזה תוצאות שהן גם אמירה חברתית כזו או אחרת אני מברך על זה, אבל מעניין אותי מה קורה לאנשים שנפגשים בסיטואציה מסוימת, למה הם מתנהגים איך שהם מתנהגים. ב'מחילה' יש מפגש בין שלושה חברים. בשאלות של מוסר יש תמיד דילמה: האם פשע שקרה לפני 15 שנה התיישן? ואם קרה לפני 14 שנה? ואם 17? מה זה בכלל הערך הזה של חברות? ומה נשאר ממנה אחרי 15 שנה? 'קיר הזכוכית' מביא שיח קצת אחר על נושא שמעסיק את החברה הישראלית מאז ומתמיד, ומצטרף לאמירה כללית שכדי לחיות את ההווה ולהתקדם לעתיד צריך להשתחרר מכבלי העבר. גם ב'נדל"ן', אם מנקים את סיפור המסגרת מוצאים את אותם חומרים אנושיים של יחסים בתוך משפחה ובתוך חברה. כנראה משם אנחנו שואבים את מקורות הרגש שלנו"."לפעמים יש גם את כובע הרס"ר" איך אתה בוחר את השחקנים? "בעבודות בבית צבי ובתיאטרון הספריה – שלמעשה הוקם כדי לספק לתלמידי בית צבי מקום להתנסות בו – אני מלהק. לשמחתי אני מלמד זמן רב בבית צבי ומכיר הרבה שחקנים. כולם היו בני ואני יכול לפנות למי שאני חושב שמתאים. אני עובד עם אנשים שאני אוהב ומעריך. ב'קיר הזכוכית' יש שחקנים של בית ליסין ושחקנית מבית צבי, וב'נדל"ן' יש כמה בוגרי בית צבי".ואיך העבודה המשותפת עם שחקנים מנוסים ובוגרים צעירים?"זה ניסיון טוב כי כולם שחקנים מקצועיים ומדברים באותה שפה. השילוב מצוין והתהליך מפרה. לא נתקלתי בגינוני ותק – השחקנים הוותיקים נרתמים למשימה עם כל הלב והצעירים שואבים מהניסיון שלהם וגם מביאים רוח רעננה. יש הבדל בין העבודה על מחזה מקורי - שבו הטקסט עובר הרבה שינויים - לעבודה על מחזה מוגמר. בכל מקרה תמיד כדאי להקשיב לשחקנים, כי הם אלה שאומרים את המשפטים ומרגישים אותם"."תמיד כדאי להקשיב לשחקנים". "מחילה" (צילום: איל לנדסמן)אתה חוטא לפעמים במשחק. איך זה להחליף כובעים בין שחקן לבמאי?"פעם אחרונה שיחקתי בתיאטרונטו לפני שנתיים, אבל לפעמים פונים אליגם בבית צבי, כשחסרה אחת הדמויות. אני בכובע הבימוי כבר די הרבה שנים, אבל אני גם מרכז שנה א' בבית צבי, אז לפעמים יש לי גם את כובע הרס"ר. לשמחתי הרבה כובע הבימוי מעניין, מרתק וממלא אותי"."אני פחות מתחבר לתכנים של הפרינג'" שיחקת בצוותא בפרינג', אבל לא ביימת בפרינג'."קשה לי עם הקיטלוג. אם חוזרים להגדרה המקורית של הפרינג', אז החומרים האלה פחות מעניינים אותי. נכון שיש משמעות לתהליך העבודה, אבל יש גם את עניין התכנים. כרגע אני פחות מתחבר לתכנים שעולים בפרינג', ואני חושב שאני יותר טוב בהדרכת שחקנים בקומפוזיציה של מחזה ומערכות יחסים".יש היום שימוש רב באלמנטים כמו וידאו ארט ומדיה דיגיטלית."אלה שתי שפות שונות לחלוטין וצריך ללמוד לשלב ביניהן. אנשים חיים בדור של מדיה דיגיטלית ורגילים לראות דברים על מסכים, וזה מקשה על התיאטרון. עדיין אני חושב שמה שקורה על הבמה הוא קסם מסוג מיוחד. סוגי המדיה החדשים יוצרים צורות משחק שמותאמות אליהם. הקהל רגיל לראות דברים על המסך, אבל אם תסתכל על צורות המשחק לאורך השנים תראה שיש התפתחות. כשאתה רואה היום את לורנס אוליביה מגלם דמויות שייקספיריות אתה שואל על מה המהומה. צורות המשחק הן שיקוף של ההתנהגות האנושית, ואם היום אנחנו מתנהגים אחרת מבעבר זה יבוא לידי ביטוי על הבמה".תרצה לביים בסוגי מדיה אחרים? מחזות זמר, למשל?"בוודאי. לכל מדיה יש את היתרונות ואת רגעי השיא שלה. הייתי שמח להתנסות בבימוי עם מצלמה, אבל ברור לי שזה סוג אחר לגמרי של עבודה, וכמו כל בעל מקצוע אתה צריך ללמוד טוב טוב את הכלים העומדים לרשותך. מחזות זמר הם משהו חלומי בעיני, ואני חושב שעבודה עליהם מבטאת שילוב של יכולות מדהימות. הלוואי".על מה אתה עובד עכשיו?"על קומדיה בבית צבי עם תלמידי שנה ג' שרק עכשיו התחילו את השנה. אני מאוד מאוד אוהב לעבוד על קומדיות, ובעיני זו עבודה שדורשת מהשחקנים וירטואוזיות. בדרמה אתה יכול לפעמים לעמעם את האורות ולהוסיף מוזיקה, אבל בקומדיה אי אפשר לזייף. חלוקת הקשב של השחקנים צריכה להיות ברמה גבוהה. קומדיות זה כיף אדיר. יש כאלה שרואים בז'אנר הזה פחיתות, אבל אני חושב שלהצחיק צחוק בריא ואמיתי זה ערך בפני עצמו".

מחילה - מועדי הצגה

*#