רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קרית ארבע לא צריכה תיאטרון, היא צריכה מחאה

ראוי שהבוחרים להופיע בקרית ארבע יידעו משהו על המתרחש בפאתי הבמה שאליה הם יגיעו. כמעט כל עוולה שאפשר לדמיין מתרחשת שם

תגובות

אחד מהתעלולים היפים של מלאכת המחזאות הוא תיאטרון בתוך תיאטרון. שייקספיר הרבה להשתמש בכפילות כזאת בתור כלי דרמטי. ב"המלט" מעלה להקת השחקנים מחזה שרומז לגורלן של הדמויות. "חלום ליל קיץ" מסתיים בהצגה שמציגים דרי היער במסיבת הכלולות של זוג האצילים. היא ממצה את הפוטנציאל הקומי של המחזה.היכל התרבות בקרית ארבע פותח את שעריומי יחרים את היכל התרבות בקרית ארבע?פחד ותיעוב בקרית ארבע? כך נראה ערב הפתיחההפוטנציאל הקומי של טור זה מבוטל למדי. רק טרגדיה מסוגלת לגרום לביקורת השבועית להתחלף בהרהור פוליטי. היכל התרבות שנפתח בימים אלה בקרית ארבע מעלה דילמות קשות. שוב נשאלות שאלות מימי פתיחת ההיכל באריאל: האם ייתכן קהל שאינו ראוי לתיאטרון? האם חרם תרבותי יכול להיות לגיטימי? ומנגד,  האם הופעה בהיכל תרבות ששוכן ביישוב כזה אינה אלא תרומה לכיבוש נפשע? האם לא ראוי לקרוא תיגר על מפעל שמבטל את האפשרות שלנו, של ילדינו ושל שכנינו ושל ילדי שכנינו לעתיד נורמלי?התשובה לשאלות טמונה בדיוק במילה האחרונה הזאת: נורמלי. אילו היה בקרית ארבע ממד של נורמליות, היה הרבה יותר קל להצדיק את ההופעה בהיכלה (שהוקם באופן מסתורי בתמיכת הרשות לפיתוח הנגב והגליל), אבל קרית ארבע אינה נורמלית; קרית ארבע היא חיזיון תיאטרלי.ההצגה הכי טובה בגדה המערבית צאו לכל סיור באזור חברון, בין שמטעם המתנחלים ובין שבהדרכת פעילי שוברים שתיקה, ותחושו שאתם מתהלכים בתוך מיצג תיאטרון אוונגרד מן הסוג שמותיר חותם מטריד בנפש. המתנחלים יכניסו אתכם לחדר מלא צילומי גופות ופצעים מדממים של קדושי תרפ״ט. בעוד הפעילים יוליכו אתכם ברחובות דוממים של עיר רפאים מאובקת: על פי פקודה של הצבא, אסורה על הפלסטינים ההליכה ברחובותיה הראשיים ביותר של העיר העתיקה. הם נאלצים לצאת מבתיהם דרך הגגות ולהתנהל אל אזורים מותרים.דיאלוג תרבותי? קרית ארבע, ערב פתיחת ההיכל (צילום: סיון שדמון)חזיתי פעם באירוע תיאטרון בהלסינקי שבו "הוקפא" רחוב שלם. כל העוברים והשבים בו ניצבו ללא נוע בתנוחות המעידות על היותם מצויים בתנועה, כאילו נקטע חלוף הזמן. זה היה תיאטרון רצוני, מודע. מיצג תיאטרון האכזריות של חברון מודע אף הוא, אבל קשה לקבוע מי מביים אותו. האם אלה 600 המתנחלים החיים במרכז העיר וכופים את הסגר המתמיד על תושביה? האם זו מדינת ישראל, שאיפשרה ומוסיפה לאפשר מדי יום את המשכו של סטטוס קוו הזוי?יותר ממחציתם של מתנחלי קרית ארבע הם עולים מחבר המדינות שהגיעו למקום בהכוונת מדינת ישראל. האם גם הם שותפים להפקה? התשובה היא חד משמעית כן. תפאורת ההצגה ששמה חברון נמתחת עד למעלה הגבעה, שם שוכן קברו של ברוך גולדשטיין במרכז פארק מאיר כהנא. גם כאן אסור לפלסטינים להתהלך ברחובות. ערבים, אפילו בעלי אזרחות ישראלית או מעמד ירושלים, מנועים באופן לא רשמי אך גורף מלהיכנס לקריה, והש"ג האזרחי שבשער מוודא שרכבים הבאים לתוכה נקיים מהם. מי שמסכים לחיות במקום שגזענות כה חריפה מאפיינת אותו, נושא באחריות גם לנגזרותיה.אמנים הבוחרים להופיע בקרית ארבע צריכים לזכור שבעלותם לבמה החברונית הופכת הופעתם לתיאטרון בתוך תיאטרון, למונולוג בתוך מחזה עצום ששמו הכיבוש. אמנם בבואם הם יבחרו שלא להחרים קהל ישראלי, אבל הם יחרימו ערבים, שהכניסה לאולם אסורה עליהם. צריך לזכור זאת: הופעה בקרית ארבע אינה שונה מהותית מהופעה באולם ששחורים או יהודים מנועים מלהיכנס אליו.יש דין ראוי שהבוחרים להופיע בקרית ארבע יידעו משהו על המתרחש בתמונות אחרות של המחזה שבו ישתתפו. בתמונה אחת יורדות תלמידות בית ספר לבנות במורד גבעה במשעול צר שרק בו מתיר להן צה"ל להתהלך. מתנחלים צעירים אורבים להן מדי שבת ומנצלים את חופשיותם הרבה יותר לנוע במרחב כדי ליידות בהן אבנים ולהכות אותן. ארגוני זכויות אדם פנו למשטרה בבקשה שתהיה נוכחת בשטח, שכן הצבא אינו פועל לרסן אלימות מתנחלים, אז המשטרה נוכחת, ברכב סגור שאיש לא יוצא מתוכו ומתערב.נוכחות שחקנים בשטח היא לאו דווקא מה שנחוץ. היכל התרבות (צילום: סיון שדמון)סצנות אחרות מוכרות יותר: יציקת צואה והשלכת לבנים על ההולכים בקסבה; גדיעת עצי זית; "שרמוטה שרמוטה"; השתלטות לא חוקית על חנויות ומבנים ועוד. תושבי קרית ארבע שותפים לכל אלה, בין שבפועל ובין שבהיותם ברקע, כגב תומך. אמני ישראל כעת מוזמנים לתמוך אף הם.נכון, גם חברון הפלסטינית יודעת להיות אלימה, ופעילות הצלפים של שכונת אבו סנינה גבתה חיי אדם רבים, ובהם חיי ילדים חפים מפשע. מנגד, אי אפשר להתעלם מן הגרוטסקיות של קטעי המחזה הכתובים עברית. מדינת ישראל יצרה בועה של סאדיזם שכל יהודי יכול לעשות בה כרצונו בלי לשלם מחיר. בועה כזאת מושכת מן הסתם טיפוסים שאוהבים לחיות בלי לשלם מחיר.עד כה נאלצו מתיישבי קרית ארבע לשלם מחיר פעוט: היה עליהם לנסוע חצי שעה צפונה, עד ירושלים, כדי לספוג תרבות. זה היה הדבר ההגיוני היחיד לגבי המקום, וכעת גם ההיגיון הזה אבד. היענותם של התיאטראות הגדולים לקריאה להופיע בקריה היא טרגית. אם אמני ישראל רוצים לתמוך בתושבי הקריה, הם צריכים להביא אליה לא תיאטרון, אלא מחאה. תיאטרון יש שם מספיק.

*#