אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין חנוך לוין לנווה חמציצים: שיחה עם אבי גרייניק

כמה שחקנים צריך כדי לארוז מזוודה? 20, אם תשאלו את חנוך לוין. אבי גרייניק, אחד מהם, מגמגם ב"אורזי מזוודות" המתחדשת בהנאה גדולה וכבר חושב על האיחוד של "ילדים סורגים"

תגובות

"אורזי מזוודות הוא מחזה בן זמננו ומקומנו, ובו שש משפחות, חמישה אוהבים, שלוש רווקות, תשעה נפטרים, שמונה הלוויות, ארבע אלמנות, שלושה אמריקאים, 11 מזוודות, תינוק, הומוסקסואל, זונה, מגמגם וגיבן – כולם מאוד לא מאושרים, אבל מאוד משעשעים". כך סיכם חנוך לוין את מחזהו. זהו המחזה הרביעי של לוין שמשחק על הבמות בימים אלה. הוא בוים על ידי אודי בן משה, ומשתתפים בו 20 שחקנים מהבולטים בארץ - אבי טרמין, אודי רוטשילד, אודליה מורה מטלון, אוהד שחר, אילנה באואר, אנדריאה שוורץ, אסתי קוסוביצקי, גילת אנקורי, דרור קרן, חנה מרון, יואב לוי, מוטי כץ, עזרא דגן, רבקה מיכאלי, רובי מוסקוביץ, רוזינה קמבוס, שירי גדני, שלומי אברהם, תמר קינן ואבי גרייניק.אורזי מזוודות - מועדי הצגהגרייניק, זו הפעם הראשונה שאתה עושה חנוך לוין. איך ההרגשה?"כל המחמאות והסופרלטיבים על הכתיבה שלו התבררו כנכונים לחלוטין. ברגע שאתה מתחיל לעבוד עם החומר שלו אתה מבין כמה זה שלם. נכון שהדמויות שלו מאוד פגומות, אבל לכל אחת מהן יש דרך ולכל תפקיד יש הרגשת שייכות מלאה למה שעושים על הבמה ועל מה מדבר המחזאי. העבודה גרמה לי להבין למה הוא היה המנטור של כל המחזאות הישראלית. שום דבר לא נאמר אצלו סתם, הקל מצלצל נכון כי ככה זה צריך לצלצל. אצל חנוך אתה עובד קשה כי המעמד מחייב, אבל אתה עובד מסודר. כל מה שאתה צריך לדעת קיים בתוך המחזה. ומעבר לכל זה מדובר פשוט בהצגה יפהפייה עם במאי שעשה עבודה יוצאת דופן".יש איתך על הבמה צוות מרשים."אכן, קאסט שאי אפשר לתאר. הרבה שנים לא היה בתיאטרון דבר כזה. העבודה איתם היא חוויה בפני עצמה. האנשים האלה זכו בצדק לקרדיט שהם מקבלים מהקהל ומאנשי המקצוע. יש לנו קאסט ובמאי ללא רבב"."הדבר האחרון שעשיתי בטלוויזיה מהדהד בבידוריותו" השתתפת כבר בהצגות תיאטרון, ובכל זאת הזהות המקצועית שלך היא יותר באזורי הבידור הקלילים."זו לא הזהות שלי אלא התדמית. באופן טבעי כשמישהו לא עושה הרבה טלוויזיה זוכרים את הדבר האחרון שהוא עשה בטלוויזיה. והדבר האחרון שאני עשיתי בטלוויזיה מהדהד בבידוריותו. אגב, ככל שאני מתבגר אני לא מתעסק באיך אני נתפס ואין לי בעיה עם זה. מה שבא ברוך הבא. ב־2012 ימלאו 20 שנה ל'ילדים סורגים' ואנחנו רוצים לחגוג את זה. וזה ממש מעורר ציפייה. אנחנו עובדים בשני אפיקים – האחד בימתי והשני טלוויזיוני, שיהיה אולי ספיישל חד פעמי. יהיו בזה קטעים מהעבר וקטעים מהעתיד. קשה לי לדעת בדיוק מה יהיה אבל כן, אני מאשר את מה שהוא אמר. הזדנבנו גם להופעות של קולגות, הקהל היה באקסטזה ואני ממש התגלגלתי מצחוק".מתגעגעים אליכם. אפילו ילדים בני 20 שרק נולדו כשאתם הופעתם."יוטיוב החזיק אותנו בתמונה, ויש גם ילדים קטנים שהיו להם אחים גדולים והם הורישו להם את ההכרה. לפעמים אנשים עוצרים אותי ברחוב ואומרים לי איזה משפט שאפילו אני לא זוכר אותו. כאילו כל החומרים שלנו מפוזרים באוויר גם עכשיו, אחרי כל השנים. זה מאוד משמח אותי".כמו תמונת מחזור. "אורזי מזוודות" (צילום: גדי דגון)ומתי ההופעה הבאה שלך כזמר?"בחודשים האחרונים עשיתי פיילוט להופעה שנקראת 'מחתרת של איש', שזה גם שם האלבום החדש שלי שייצא בקרוב, ושבו כתבתי את כל החומרים. זה פרויקט מוזיקלי שמשלב קטעי סטנד־אפ קטנים בין השירים ואפשר להגיד שיש בו משהו ביוגרפי. בלי נדר, כשהתקליט ייצא יעלה גם המופע".וממה אתה הכי נהנה?"יש רק מכנה משותף אחד לכל מה שאני אוהב, והוא אם יש בתהליך העבודה משהו שגורם לי לגלות משהו או להשתפר במקצוע שלי. זה לא משנה אם זה קורה במוזיקה או במשחק. הייתי בתקופה שחשבתי שהמוזיקה היא הדבר, ואז פגשתי את אודי בן משה והתחברתי אליו וקיבלתי הרבה טוב מבחינה מקצועית. זה נכון שיותר קל לי להיות במוזיקה – יש לי פסנתר ואולפן הקלטות בבית וחברים שבאים ומנגנים איתי, אבל ב'אורזי מזוודות' אני מקבל את אותו סיפוק ואני שמח שאני עובד במקצועות האלה, באמנויות הבמה".מצבי רוח זה לחלשים יש הבדל גדול בין טלוויזיה שבה אתה מצלם והולך ובין הופעה על במה שבה אתה כל יום בא אחר."אני משתדל להביא כל פעם משהו אחר. מה שאמן צריך ורוצה זה להרגיש שכשהוא נמצא על הבמה הוא נמצא בהווה. אני נמצא ברגע שאני שם, מדבר או משחק, וזו ההנאה המזוככת. אצלי זה לא עניין של מצב רוח אלא אם אני אוהב את הפרויקט או לא. אם אני אוהב את הפרויקט אז גם אם הגעתי אחרי יום רע תוך שנייה אני שוכח את מה שהיה ומתחבר. אם אני לא אוהב את מה שאני עושה אז אני בצרות, כי אני שקוף".נדרשו הרבה הכנות לתפקיד הזה?"לא הרבה הכנות אבל הרבה מאמצים. אני משחק דמות של מגמגם וזה משמעותי. הרבה בדרנים יכולים לגמגם אבל רציתי להבין את מהות הגמגום ולא לגמגם כמו בדרן. עשיתי דוקטורט קטן בנושא. יש סוגים שונים של מגמגמים. יש כאלה שאצלם זו בעיה נוירולוגית ואצל חלק זה עניין נפשי. בחרתי את זה שיש לו קושי נפשי כי אני חושב שלזה חנוך לוין התכוון בכתיבה שלו".למה התכוון המחזאי? "אורזי מזוודות" (צילום: גדי דגון)בא לך לעבור לבימוי?"אני עובד עם קבוצת נוער בפנימיית טוקאייר בקיבוץ בחן. בשנה האחרונה כתבתי להם הצגה וביימתי אותה והתייחסתי לזה ברצינות גדולה, אז כנראה יש לי את היכולת לעשות את זה. גיליתי שאני דומה להם יותר ממה שאני חושב. להרבה אנשים יש סיבות לחפש אלטרנטיבה למציאות שלהם, ואני למעשה עובד במציאויות אחרות. הילדים האלה באו ממצוקה קשה והייתי צריך לחבר את המצוקה שלהם ליכולת שלי ליצור מציאויות חדשות. לקחתי על עצמי לדבר אליהם כמו לילדים רגילים, לתבוע מהם עשייה ולהפעיל אותם, וזה היה כרוך בהרבה התנגדויות. סיימתי את הפרויקט מרוסק אבל הסיפוק היה עצום. הכרתי ילדים מדהימים שיהיו אצלי בלב כל חיי ואני מקווה לפגוש לפחות חלק מהם בעתיד".

אורזי מזוודות - מועדי הצגה

*#