ארל'ה הצמצם הבוער

האולם מצוחצח, האורות מכוונים וכולם עסוקים. פרימיירה או מופע השקה זה לא מקום בו צלם יכול להסתובב ולעשות ככל העולה על רוחו. העובדים לחוצים, הטאלנטים מלאי אגו ובאופן כללי האווירה לא מזמינה עיניים מבחוץ. אבל הצמצם הבוער לא נרתע ונכנס אל אחורי הקלעים (וקדמתם) של התיאטרון, מופעי המוזיקה הגדולים ושאר אירועי תרבות. הוא תופס אותם ברגעים אינטימיים בהם הם מתאפרים, מתלבשים, מתחבקים ומופיעים.

בעבודתה החדשה PLAN B, חוברת מיכל הרמן לענבל שחר. יחד הן שמות ללעג את אלו שמצייתים ללא עוררין - אם להוראות הדיילים לפני שממריאים (''במקרה של נתחיתת חרום ...''), אם בחדר החזרות או להוראות דובר צה''ל. בדרכה הצבעונית והבלתי כנועה מצליחה הרמן להביא לבמה השתקפות מגוחכת שלנו כבני האדם. היא פוגעת לנו בבטן הרכה ומעוררת אותנו לפקפק ולערער במה שמנסים למכור לנו.אט אט מסמן את עצמו גיל (קרלוס) הרוש כאחד מעמודי התווך של סצינת המחול המקומית. בעבודתו ''מיי פרשס'' חוזר הרוש לחלק מעבודותיו ומתייחס אליהם קצת אחרת. האיוונט קורה באולם נחמני הישן ובניגוד לאולם בסוזן דלל שם הבמה מוגבהת, בנחמני הקהל והמבצעים נמצאים באותו המפלס מה שיוצר תחושת אינטימיות.בשנות האלפיים היה המופע ''ישבנים קוראים שירה'' הדבר הכי חתרני ומתריס בפרינג' המקומי. המשוררת שמחה בביוף (מתנחלת בעצמה) ביטאה את רחשי ליבם ואת הניואנסים הכי אינטמיים של חבריה אנשי ארץ ישראל השלמה. כשנודע לצמצם שהיא תעלה מופע איחוד שלה בתמונע, כמובן שהוא היה חייב להיות שם. בכל מופעיה של בביוף יודעים איך זה מתחיל, אבל לא יודעים איפה זה יגמר. ובאמת התמונות מדברות בעד עצמן.גבריאלה נויהאוס - פרק ב' מתוך הטרילוגיה "האישה שלא רצתה לרדת לקרקע"

אוליביה קורט מסה מתוך ''Horma''

יפעת נץ וליעד שר, לייב באוזן בר

מיכאיל ברשניקוב בהשקת תערוכה בסוזן דלל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ