דוד זבה: "התחשק לי לכתוב יצירה גדולה לילדים"

מנצח הבית של תזמורת סימפונט רעננה (אחד מבין תפקידיו הרבים), דוד זבה, הפליג לארץ הפלאות וחזר עם גרסה אופראית לסיפור האלמותי של לואיס קרול

אייל מלובן, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אייל מלובן, עכבר העיר

"התחשק לי לכתוב יצירה גדולה לילדים. נכנסתי למשרד של חנה מוניץ (מנכ"ל האופרה הישראלית; א"מ), והיא מיד הרימה את הכפפה ואמרה אליסה בארץ הפלאות. מיד הפלגתי לארץ הפלאות והיו לי בראש חתולים וזחלים ושיקויים שמשנים צורה. אין נושא נפלא מזה, השמים הם הגבול. ארץ הפלאות היא ארץ הפלאות, והיא דורשת מוזיקה, ואתה לא כבול לשום דבר, אתה יכול פשוט לכתוב לארץ הפלאות", כך מתאר דוד זבה את האופרה "אליסה בארץ הפלאות" המוצגת בבית האופרה. גרסה אופראית משעשעת לסיפור האלמותי של לואיס קרול בעיבוד מתאים לילדים מגיל 5. זבה הוא, בין השאר, מנצח הבית של תזמורת סימפונט רעננה, מנהל מוזיקלי ומנצח של שלוש מקהלות, מנהל סדנת האופרה של האקדמיה בירושלים והמנהל המוזיקלי של האופרה סטודיו של האופרה הישראלית.» אליסה בארץ הפלאות - מועדי מופעעוד באופרה הישראלית:» פסטיבל האופרה במצדה לא יתקיים השנה» יובל בן עמי: האופרה הישראלית לסינדרלות» עולים לטונים גבוהים: חנה מוניץ עונה ליובל בן עמיאת "אליסה בארץ הפלאות" כבר תיסרטו והמחיזו פעמים רבות. בטח ראית את הדברים האחרים שנעשו כשעבדת על האופרה."אנחנו חיים בעולם שבו בכל רקע נתון מישהו איפשהו מנצח על החמישית של בטהובן, ומובן שכך גם עם 'אליסה'. קראתי את הספרים, ראיתי סרטים והרבה ציורים שצוירו על הסיפור. לואיס קרול היה מתמטיקאי. לא רציתי ליצור סרט מצויר אלא לקחת את 'אליסה' לבעיות ושאלות מתמטיות. מה קורה כשבנאדם נופל את כל כדור הארץ? האם הוא ימשיך ליפול גם אחרי שיעבור את קו המשווה? הוא ייצא מהצד השני עם הרגליים או הראש? קרול הכניס לסיפור הרבה אמירות של מורים שלו, וגם אני הכנסתי של מורים שלי. הוא הכניס קטעים מ'אמא אווזה', ואני ממרים ילן שטקליס. באופרה, כשאליסה מתלבטת אם לשתות את השיקוי, היא אומרת 'לשתות או לא לשתות'. השתדלתי לתת לאופרה את האיכויות של קרול, ולדבר גם אל ילדים וגם אל מבוגרים. היא מדברת בכמה שכבות, ואני מקווה שבכל פעם ישימו לב לעוד משהו"."הוא הכניס קטעים מ'אמא אווזה', ואני ממרים ילן שטקליס". אליסה (צילום: יוסי צבקר)אתה גם מופיע עם פרודיה אופראית בשנתיים האחרונות."האופרה היא מדיה כל כך מלאכותית, וכשאתה עוסק בה הרבה אתה לא יכול להתייחס כל הזמן ברצינות לזה שמישהו שחרב פילחה את חזהו קם ושר במקום למות. אני חקיין ותמיד בחזרות עושה חיקויים, והחלטתי לרתום את זה למופע. כתבתי 12 פרודיות, כל אחת בסגנון של מלחין אחר, תיזמרתי אותן ואני שר יחד עם הפסנתרנית המוכשרת אירית רוב. זה החל כמופע חד פעמי ובשנים האחרונות הופענו יותר מ־100 פעמים. זה כיף גדול".אומרים שתמיד יש באופרה מאבק סמוי בין המנצח לבמאי. איך זה היה בעבודה עם משה קפטן, הבמאי ב"אליסה"?"נכון שבכל הפקה של אופרה יש שני קברניטים, ושאנו פועלים בעולם שיש בו הרבה אגו. במקרה הזה, אני מודה לאלוהים על העבודה עם משה קפטן. בתהליך העבודה על האופרה הוא רצה שהמשחק יבוא מתוך המוזיקה והאמין שאם כל אחד מהשחקנים יבין את התפקיד, אז זה לא משנה אם הוא ייכנס מימין או משמאל. האופרה הזאת מורכבת מאוד, יש בה הרבה דרמות, וקפטן כל הזמן אמר 'יצירה לא חינוכית, בלי סיפור ובלי מוסר השכל – טיול הזוי במסדרון ומפגש עם דמויות' – זה כל כך נכון. זו לא יצירה עם מוסר השכל מהסוג שאנחנו מכירים, היא נכתבה על הילד החלמן בכיתה שחושב מחוץ לקופסה, חולם והוזה, אין לו תשובות לשאלות של המורים אבל יש לו שאלות שמבוגרים לא רוצים לענות עליהן".גם אתה ילד כזה?"הלוואי שהייתי חלמן כמו אליסה. נכון שאני עושה הרבה דברים. אנחנו חיים בעידן אינטרדיסיפלינרי בכל רובד אפשרי. פעם היו רופאי כפר שידעו לראות את האדם השלם, והם היו יותר מוצלחים מהאנדוקרינולוג שרואה רק את הבלוטה. היום אין כמעט זמרים שרק שרים, יש סונגרייטרים ששרים את החומר שהם כותבים, יש במאים שמביימים הצגות שהם כתבו".יצירה לא חינוכית, בלי סיפור ובלי מוסר השכל. אליסה בארץ הפלאות (צילום: אייל לנדסמן)עשית פרויקטים קהילתיים עם האופרה ברחבי הארץ. איך זה לבוא עם אופרה לקהל שלא מכיר ולא גדל על מורשת האופרה?"אני חושב שהעולם מתחלק לשניים – אלה שאוהבים אופרה ואלה שעדיין לא מכירים אותה. בעיני זה ז'אנר שאי אפשר שלא לאהוב. הפרויקט של אופרה בפריפריה הוא סוג של ציונות מוזיקלית. לפעמים יותר מרגש להביא אופרה לאוזניים בתוליות ופקוחות. אנחנו מסבירים מה זה אופרה, זו מדיה גדולה מהחיים. המפגש הראשון היה מבוכה היסטרית, אבל נסענו כל שבוע ברחבי הארץ, והם נשבו בקסם האופרה. הבאנו את הסיפור של כרמן, הילדים והמבוגרים מהמרכזים השתתפו וההצלחה היתה מטורפת. אני לא אומר שהם הפכו לצרכני אופרה, אבל הם באו לחוג, שרו אופרה ולמדו להכיר אופרה".אתה גם מתרגם."אני מאוהב בשפה העברית, וכשאני קורא שירה אני אסיר תודה שזוהי שפת אמי. לא למדתי תרגום, כשאני מתרגם אופרה אני כותב אותה כמוזיקאי. אחרי שאני מבין את המשמעות אני שם את הטקסט בצד ומנסה לשמוע איזה מילים בעברית ייצאו מתוך המוזיקה". אתה מנהל את הסטודיו לאופרה. יש עתיד לצעירים בעיסוק באופרה?"בוודאי. זמרים ישראלים מגיעים רחוק ומפתחים קריירות בינלאומיות. יש עשרות זמרים ישראלים ששרים ומנצחים בבתי אופרה מובילים בעולם. אני חושב שיש משהו במדינה שלנו שגורם לנו לפתח יכולות ונקודות ראייה שאין לאחרים. שמעתי מוזיקה שנכתבה על ידי מלחינים שוויצרים – אתה מרגיש שהם חיים במדינה שכבר מאות שנים אין בה קונפליקטים. כשרע לך ואתה בקונפליקט אתה מפתח יכולת יצירתית גדולה יותר". האתגר האינטלקטואלי באופרה גדול. אליסה בארץ הפלאות (צילום: אייל לנדסמן)ויש קהל צעיר לאופרה?"לדעתי יש לאופרה יותר ויותר קהל צעיר. האתגר האינטלקטואלי באופרה גדול, כי אתה לומד להקשיב למשהו שלא רק מפנק את האוזן אלא גם מאתגר אותה. זה לא כמו ללכת למשחק כדורגל או לשבת במסעדה. אבל אני חושב שהתזמורות מצליחות להביא קהל צעיר. יש היום תוכניות מגוונות, מוסיפים לאופרה סרטון, מקהלה, שחקן, מגוונים".יש אופרות איטלקיות, צרפתיות, רוסיות ועוד. יש לך העדפה?"מוזיקאים אוהבים להגיד 'המלחין שאני הכי אוהב הוא זה שאני עובד עליו עכשיו, כי תמיד הדבר שאני עובד עליו מרגש ומרטיט אותי'. העיסוק שלי במוזיקה מגוון, אני עוסק גם בפופ וכתבתי עיבודים להרבה מהזמרים הישראלים. אני מאוד נהנה מזה ונכנס כל פעם לסוג אחר של מוזיקה. צריך לגוון".

» אליסה בארץ הפלאות - יום ג' 30.10, 17:00, משכן אמנויות הבמה, 100-150 שקלים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ