טל לוין, עכבר העיר
טל לוין, עכבר העיר

כשמת'יו ראשינג היה בן 16 ריקוד היה רק אחד מהחוגים אליהם נשלח במסגרת הלימודים. בין תיאטרון, לשיעורים באמנות, כולם קיוו שמהתלמידים של בית הספר המפוקפק בו למד, יצאו בוגרים שיבחרו ביצירה במקום להסתובב ברחובות. ראשינג ניסה ליהנות מכל העולמות, והתייחס לכל הנושא בעיקר כתחביב ודרך להעביר את הזמן. אבל אז הגיעה להקת "אלווין איילי" לעיר, והנער הצעיר ראה לראשונה את "Revelations" – אולי היצירה המפורסמת ביותר של הלהקה – ונשימתו נעתקה. "ידעתי שאני רוצה לקחת בזה חלק", הוא מספר בראיון טלפוני מספרד. "זה הרבה יותר מהגשמת חלום, אני מודה בכל יום שאני בעבודה הזאת". והעבודה הזאת היא מנהל החזרות ואמן אורח של להקת אלווין איילי, עדיין אחת מלהקות המחול המפורסמות בעולם, שתגיע בקרוב לישראל להציג שתי תוכניות מתוך הרפרטואר הבינלאומי שלה.» להקת המחול של אלווין איילי - מועדי מופעעוד במדור מחול:» גלן סימס: לרקוד עם שחור בעיניים» נעה ורטהיים: "ההשראה היא כמו טריפ"» יורם כרמי: "הרגליים עדיין עולות גבוה, אבל אני במקום אחר"

מאז כבר הספקת להתעייף מ-"Revelations"? אתם מבצעים אותה בסיום כל אחד מהמופעים שלכם"אין לי אפשרות להתעייף (צוחק). אני בלהקה יותר מ-20 שנה, ועדיין – בגלל שמדובר במאסטרפיס אני תמיד מוצא בה משהו חדש להתרגש ממנו. כשאתה גדל כאדם וכפרפורמר אתה גם חווה את זה אחרת בכל פעם"."אנחנו מקבלים בישראל כל כך הרבה אנרגיה". ראשינג (צילום: Andrew Eccles)

זוהי לא הפעם הראשונה שבה הרקדנים של איילי נוחתים בתל אביב. הקהל הישראלי, כך מתברר, מקבל אותם בחום. "הישראלים הם קהל מאוד אינטליגנטי", אומר ראשינג. "הרבה לא יודעים כמה הקהל יכול להשפיע על הרקדנים על הבמה. אנחנו מרגישים הכל, ובעיקר מרגישים כשהקהל מבין את האמנות שלנו – וכאן (ישראל ט.ל.) מאוד מבינים את זה. אנחנו מקבלים כל כך הרבה אנרגיה, זאת ממש שיחה פורה". אגב, הקשר הישראלי לא נחתם בזה, ראשינג, שהחל את דרכו בלהקה בתור רקדן, השתתף בהעלאה של "חלב שחור", יצירה מוקדמת יחסית של אוהד נהרין – במסגרת עבודת הלהקה. השנה יעלו אלווין איילי את "מינוס 16" של נהרין, שאף הגיע לניו יורק כדי לעבוד עם הרקדנים.

מבלרינות שברירות לגברים אתלטיים

להקת המחול הוקמה ב-1958 על ידי אלווין איילי, כוריאוגרף שנאבק על מנת לייצר מרחב אמנותי לייצוג של תרבות ומסורת אפרו-אמריקאית. עד אז עולם המחול היה מורכב בעיקר מבלרינות שבריריות וצנומות וגברים לבנים שנשאו אותן על כפיים. הרקדנים שלא נראו כמו העתק של בובות חרסינה, הודרו מהסטודיו לבלט ובוודאי שמהבמות. הם הואשמו בהיותם אתלטיים מדי, גסים מדי, וחסרי עידון כדי לקחת חלק ביצירה אמנותית אלגנטית שכזאת. איילי ניצל את היכולות והאיכויות הלא מוכרות של רקדניו, תוך שהוא משתמש במוזיקה, ג'סטות ונרטיביים מחיי היומיום של הקהילה האפרו-אמריקאית בארצות הברית. מה שהתחיל כלהקה קטנה, הפך לימים לאחת הגדולות והמשפיעות בעולם, ולבית לרקדנים וליוצרים מכל הסוגים והצבעים. "אנחנו יכולים לדבר רק בשם עצמנו", אומר ראשינג, "אבל מעולם לא נתקלנו באפליה או ביחס לא טוב בגלל צבע העור שלנו. יצרנו מסורת שכבר עובדת בעצמה בכל העולם – מכירים את כל הרקדנים, את הרפרטואר, ומקבלים אותנו בפתיחות".

האם השינוי באקלים הפוליטי בארצות הברית שינה משהו בחזון שלכם? "הבחירה של אובמה מבחינתנו הייתה משמחת, אבל היא לא שינתה משהו בכל הקשור לחזון שלנו. אנחנו יודעים מאיפה באנו, לאן אנחנו הולכים, ומנסים לשמור על הרעיון הבסיסי – של פתיחות, מתן מקום להרבה סוגים ואיכויות של תנועה, עיסוק בתכנים מגוונים וכן הלאה".

הלהקה קמה במידה רבה בדמותו של אלווין אילי, איך ממשיכים לנהל ארגון שכזה – אחרי שהמייסד והרוח שמאחוריו הלך לעולמו?"ההבדל העיקרי בינינו לבין להקות אחרות כמו של מרס קנינגהאם או מרת'ה גרהאם הוא שמההתחלה הוזמנו כוריאוגרפים אחרים ליצור עבור הלהקה. בסופו של דבר אלווין איילי רצה מקום לאפרו-אמריקאים כדי שיוכלו להביע את עצמם והכישרון שלהם. ג'ודית ג'יימסון, המנהלת האמנותי שמונתה אחריו המשיכה באותה מסורת, וכך גם רוברט באטל, המנהל האמנותי הנוכחי. היות שלהקה היא פלטפורמה, גם ליוצרים וגם לרקדנים, מה שמאחד אותנו הוא רעיון ולא אדם כזה או אחר".

ג'ט לג תמידי

שבעה-שמונה חודשים מהשנה מבלים רבים מרקדני הלהקה בדרכים. סיבוב ההופעות הבינלאומי שלהם מכתיב לו"ז צפוף של טיסות, חזרות, בתי מלון והרבה שעות שינה מפוספסות. "אחרי שאנחנו נוחתים ומתמקמים", מספר ראשינג, "אנחנו מגיעים לבמה בסביבות 14:00 של ערב ההופעה. לפעמים עושים חזרה לאותו מופע, לפעמים חזרות למופעים של העונה הבאה. ב-18:00 יש חימום (שיעור מודרני או בלט), ואז מתכוננים למופע".20 שנה ולא נמאס. "Revelations":

אפשר לנהל חיים נורמליים ככה?"(צוחק) בשביל מי שרוצה לרקוד אלה החיים הנורמליים. לחלק מאיתנו יש משפחות שנשארות בבית בזמן ההופעות, בחלק מהמקרים הרקדנים מביאים איתם את המשפחות לארצות בהם אנחנו מופיעים. כמובן שיש גם זוגות בתוך הלהקה עצמה. חייבים לזכור שריקוד זאת עבודה שאפשר לעשות לזמן מוגבל, ומי שיכול רוצה לנצל את זה עד כמה שניתן. היום גם יש סקייפ וטכנולוגיה נוחה – אז זה טיפה מקל".

ראשינג ורקדניו יעלו בישראל שתי תוכניות שונות: בגרסה א' יבצעו את Arden Cort של הכוריאוגרף פול טיילור מ-1981. זוהי הפעם הראשונה שבה הלהקה מבצעת את יצירה של טיילור. "זה מאוד מרגש", אומר ראשינג, "רוברט באטל היה מאוד נרגש להביא את יצירת המופת הזאת לרפרטואר שלנו. המוזיקה נפלאה, והכוריאוגרפיה מאפשרת לראות עד כמה הרקדנים וורסטילים ומעניינים". אחרי מוזיקת הבארוק שתלווה את היצירה של טיילור יעלו הרקדנים עם HOME של רנה האריס שעוסקת במחלת האיידס, כשברקע תתנגן מוזיקת גוספל. בתוכנית ב' יועלו יצירות של איילי ושל באטל עצמו, כאשר את שתי התוכניות תחתום – כאמור – "Revelations".

» להקת המחול של אלווין איילי - 29.9, תיאטרון ירושלים, 2-6.10, המשכן לאמנויות הבמה תל אביב

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ