"התדמית הבוהמית של המשחק יוצרת זלזול כלפיו"

ריבי פלדמסר ירון הקימה את המרכז לסדנאות הבמה, שחוגג השנה עשור, כמקום לגילוי כשרונות. היא יודעת שלא כל אחד מתאים למקצוע, אבל מוכנה לעזור למי שכן, להגיע למיטב שבו

אייל מלובן, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אייל מלובן, עכבר העיר

"מטרתנו העיקרית היא להעשיר את המטען התרבותי של האמן ולדרבן אותו להעז, להיות סקרן, ללמוד, להתנסות ובסופו של דבר ליצור" - כך מוגדרת מטרת מרכז סדנאות הבמה, החוגג עשור לקיומו. סדנאות הבמה הוקם בעקבות יוזמה פרטית של ריבי פלדמסר ירון, שחזרה מחו"ל לאחר שהשתתפה בסדנת נשיונל סטודיו בלונדון עם חלום להקים מרכז המיועד ליוצרים מקצועיים.המרכז, הממוקם בחצר אחורית ברחוב סלמה, פונה לקהל מקצועי מאמנויות הבמה, ופועל בשלושה מסלולים עיקריים – מסלול שנתי הכולל מסגרות ארוכות טווח, פסטיבל קיץ בינלאומי שבו מגיעים לארץ אמנים המקיימים סדנאות וכיתות אמן, וסדנת מעבדה, הבודקת נושא מזוויות שונות בהנחיית אמנים מובילים מחו"ל. "מנגינה כחולה עם תלתלים", על פי ספרו של אלדד כהן, הוא פרי תהליך העבודה המיוחד בסדנאות האמנים, כחלק מפרויקט "Play by the Book". "זה הז'אנר השלישי", אומרת ריבי, "חיפשתי משהו שיעשה חיבור בין תחומים – לקחת סופרים ישראלים ולתת להם ביטוי על הבמה. ירדן בר־כוכבא אהבה את הרעיון, ולקחה סיפור של אלדד כהן, והם התחילו לעבוד על זה. זה כל כך מוצלח שעכשיו רוצים את זה בעוד מקומות". על הבימוי אחראית, כאמור, בר־כוכבא, ומשתתפים מיכל בנאי, איריס הפנר, נועה יהודאי, ליבי טננבוים, תמרה ניר וגל ישראלי.» פליי ביי דה בוק - כל הפרטיםעוד במדור במה:» עידו תדמור: "יש שאומרים שאני פנאט ומוקצן"» ציפי פינס: "בשביל המדינה התיאטרון זה מעמסה של שמאלנים"מה זה בעצם המרכז הזה?"כשחזרתי מהסדנה בלונדון הבנתי את העוצמה שיש בעירוב אנשי מקצוע. אם אתה לוקח 'שפיצים' מתחומים שונים, ברור שתצא תוצרת איכותית. התחלנו בסופשבוע בבית ציוני אמריקה בשיתוף הקונסוליה הבריטית, שאליו הגיעו שמונה אמנים מלונדון, וזאת היתה הצלחה גדולה. התחלנו לפתוח את זה לאמנים ישראלים, ולאט לאט התפתחנו עד שעברנו למקום הנוכחי. הרעיון הוא בית ספר גבוה לאמנים מקצועיים. זו לא מעבדה או חממה, אלה מסלולים שנתפרים לאנשי מקצוע – גם מסלולים לפי מקצועות וגם מסלולים שמייצרים במות מצטלבות". זה בית ספר גבוה לאמנים מקצועיים. "מנגינה כחולה עם תלתלים" (צילום: נילי ממן)את מדברת על משהו חינוכי."השורה התחתונה חייבת להיות יצירה. המסגרת הזאת לא מיועדת ללימוד לשם לימוד, היא טובה כדי לאפשר את הקרקע, לייצר. אני נמצאת במקצוע הזה בשביל הרגעים הקסומים, המג'יק. אתה לא יכול ליצור אם אתה לא בודק, שואל, עובד. קח מסגרת של מחזה ותסריט, תן את זה לבמאי ושחקן, ויתגלה משהו חדש שהוא הז'אנר השלישי. יש אצלנו 22 מסלולים שכל אחד מהם יוצר משהו שונה. אני האקדח שיורה אותם החוצה לתעשייה וליצירה". אלה אנשים שכבר למדו ועכשיו עושים השלמה? "הרבה מהם באים כי הם אבודים, בודדים. יש משהו נורא מפחיד בחוץ, ואני משתדלת לראות אם יש אצלי משהו שמתאים להם. האודישנים שלנו בודקים איפה אתה נמצא בצד המקצועי ומה מתאים לך. זו המחויבות שלי. בשביל זה יש לנו את המסגרת של ה'אקטור סטודיו', שמעבירים אמנון מסקין ועודד קוטלר, סוג של מעבדת מחקר לשחקנים".ואפשר להתקיים מזה?"אני מאמינה שאנחנו כאמנים אנשים עם כבוד ועם יכולות ומן הראוי שנשתכר כמו שצריך. אני לא בעד קורבנות. היתה לי הזכות הגדולה לקבל מקרן ברכה תמיכה במשך כמה שנים טובות, כי מרטין וייל זיהה את הייחוד שלנו ונתן לי אוויר. יש לנו כוח אדם מצומצם אך יעיל. מבחינת התמיכות אנחנו בין הכיסאות, כי אנחנו לא בית ספר רגיל. מעבר להכנסות העצמיות, אני נלחמת ומחפשת כל מה שאפשר, ואני גם אדם אופטימי. אני מאמינה במה שאני עושה ומקווה שלא אפול". מה הסיכוי של הפקה כמו "מנגינה" להגיע להיכלי התרבות בארץ?"מרכז מקצועי צריך להחליט אם הוא מרכז מקצועי או גוף שיווקי. אני לא יכולה להשקיע את האנרגיה הנדרשת בשיווק. אני חושבת שאנחנו מזוהים בענף כמקום לגילוי כישרונות. הנראות הציבורית שלנו נמוכה, אבל אני לא מוותרת, כי אני רוצה להיות מרכז מקצועי ולא מרכז פרינג' שעסוק במכירות". "יש בארץ ריבוי בתי ספר למשחק, וזה יוצר אינפלציה" (צילום: נילי ממן)אמרו לי פעם שמכל שלושה סטודנטים לתיאטרון רק לאחד תהיה עבודה, וגם לו צפויים חיים קשים. "יש בארץ ריבוי בתי ספר למשחק, וזה יוצר אינפלציה. יש אנשים שמגיעים למקצוע הזה ולא צריכים להיות בו. אמנות היא דבר מקצועי לחלוטין. אתה יכול להיות רופא ולחיות אמנות כדרך חיים, אבל אם בחרת להיות יוצר, אתה צריך לדעת שזה מקצוע ולהתמקצע בו. אני פרקטית בגלל הכבוד הרב שיש לי למקצוע. אחת הבעיות שיוצרת זילות של המקצוע היא התדמית הבוהמית שמתלווה אליו. כל אחד יודע בתוך לבו אם הוא שייך למקצוע הזה או לא".בבריטניה ההתייחסות אחרת?"בבריטניה שחקן שלא משחק מקבל דמי אבטלה, כי זה נחשב למקצוע. יש לי המון כבוד לשחקנים הישראלים ואמונה גבוהה במקצוע. אני חושבת שצריכים להיות פחות בתי ספר ולהקדיש הרבה לשיפור המקצוענות. אין דבר פאתטי יותר מלראות שחקן בינוני בגיל המעבר. עדיף לעזוב ולעשות משהו אחר באופן מצוין". איפה את רואה את סדנאות הבמה בעוד 10 שנים?"יש אנשים שמסמנים מטרה ואז יורים, ויש כאלה שיורים ואז מסמנים את המטרה. כזאת אני. אני אינטואיטיבית, ולשמחתי זה עובד בשטח. מקווה שיהיה לנו מבנה יותר גדול, מרכז שוקק חיים ויוצר שבכל ערב יש בו משהו חדש שמתפתח. להמשיך בשיתופי פעולה בינלאומיים וליצור מודלים אמנותיים חדשים. זה מה שמעניין אותי באמת".

» מנגינה כחולה עם תלתלים. סדנאות הבמה. יום שבת ה-25.8. 60 שקלים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ