"אם הגורו לא נותנת, כנראה עוד לא מגיע לך לקחת"

מופע המחול המשותף של יעל טל וורדית לוסקי "תקדימי־טאקון" מפגיש בין פלמנקו למחול הודי

אייל מלובן, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אייל מלובן, עכבר העיר

"יש הרבה דמיון בין פלמנקו למחול ההודי – המקצב, תנועות הידיים, הרקיעות ברגליים, הזרימה בחלל ואפילו הפילוסופיה שעומדת מאחורי שני המחולות. הפלמנקו הוא מחול שהושפע מהרבה תרבויות, כולל תרבות הצוענים שהגיעו לאירופה מהודו", כך מתארות יעל טל וורדית לוסקי את נקודות החיבור מאחורי המופע המשותף החדש שלהן "תקדימי־טאקון", המפגיש בין שני העולמות. על הבמה תזמורת בת שישה נגנים: איתמר שפירא, אופיר עטר, שמעון היקרי, נורית עופר, דניאל וויט ורון כהן. יעל טל נחשפה למחול ההודי בשנת 2004, והיא תלמידה של וייג'טאה קאשי - גורו ורקדנית מובילה בהודו בסגנון הקוצ'יפודי. ורדית לוסקי, רקדנית וסולנית בלהקה של סילביה דוראן, שהתה כמה שנים בספרד, שם התמחתה באמנות הפלמנקו.» תקדימי-טאקון - כל הפרטים» מחולוהט 2012 - כל הפרטיםעוד במחולוהט:» הדבר החם הבא: יוצרות חדשות במחולוהט» כמהין: קולבן דאנס מתענגת על הכאוס» סיפורי קודמכל: רמי באר מכוון ולא קולעאתן רוקדות מחולות משני קצוות העולם. איך נוצר החיבור?לוסקי: "הרעיון נולד לפני כשנה וחצי, כשראיתי הופעת מחול הודי, ופתאום נחשפו בפני קווי הדמיון לפלמנקו מבחינת המוזיקה, הקצב, מחיאות הכפיים. עלה בדעתי לשתף פעולה עם ריקוד הודי, וכשראיתי את יעל בהופעה התחלנו לעבוד ולחפש יחד את נקודות ההשקה בין שני העולמות".טל: "מנחי הגוף שונים, הטכניקה שונה, וכך גם התרבות, אבל בסוף הכל מתחיל מהמקום האישי, והחיבור של כל אחת מאיתנו נמצא בתוך המחול שלה. עבדנו שעות ארוכות לראות איך להגיד את אותו דבר בשפה אחרת. יש הרבה דואטים בהופעה, כי מצאנו הרבה מקומות דומים. לוורדית הפלמנקו הוא לא רק מחול, אלה הפילוסופיה ותפיסת החיים שלה, וכך גם בשבילי. גרתי בהודו שבע שנים ולמדתי מחול כמו שלומדים בהודו – יש גורו ויש תלמיד, ומה שהגורו נותנת התלמיד לוקח, ואם היא לא נותנת אז כנראה עוד לא מגיע לך לקחת".מה שהגורו נותנת התלמיד לוקח. "תקדימי־טאקון":אז איפה המקומות המשיקים?טל: "כשהתחלנו לעבוד הקדשנו את הזמן באופן ממוקד לחיבור בין הסגנונות. למשל אני מראה איך רוקדים בחורה מאוהבת, ושואלת איך זה עובד בפלמנקו, ומתוך זה אנחנו יוצאות למשחק חדש, ומחידושים ומשחקים נבנה סיפור אחר". לוסקי: "לימדנו זו את זו את הקצב והתנועה, כדי להרגיש את זה דרך הגוף, ומשם כל פעם הגענו לרעיונות חדשים. עשינו שנה של חיפושים בתוך עצמנו, ומתוך העבודה נוצר תהליך משותף. על הבמה נמצאים גם שישה מוזיקאים שלקחו חלק בתהליך. למעשה הלבשנו את הקצב של הפלמנקו על ההודי ואת הקצב של ההודי על הפלמנקו. התאמנו תנועה, התאמנו קצב. אני רוקדת פלמנקו בקצב הודי, וזה עדיין נשאר פלמנקו".יעל, איך הגעת למחול ההודי? זה היה חלק מהטיול הגדול?"ממש לא תיכננתי להגיע לשם. אהבתי מוזיקת עולם והתכוונתי ללמוד מוזיקה בכל העולם. הגעתי להודו כי היה לי מעט כסף והרבה זמן, וכשהגעתי לגורו היא הסתכלה עלי ואמרה לי 'אל תתפזרי. את צריכה פוקוס'. נשאבתי לזה מבפנים החוצה ומהחוץ פנימה. מי שמאמין בזה, זה כנראה משהו מגלגול קודם".ורדית, איך את גילית את הפלמנקו?"מגיל 4 אני בסטודיו למחול עם נעלי בלט ורודות. כשסיימתי תיכון אמרו לי שמחול זה לא מקצוע, וכשהתגייסתי חשבתי להפסיק לרקוד, אבל הגוף שלי סירב. הגעתי לסילביה דוראן, ומהרגע שנכנסתי לסטודיו שלה, היה ברור שזה זה".אתן אומרות שהמחול הוא דרך חיים, והמופע הזה הוא חלק מהחיפושים העצמיים שלכן. הוא חצי טיפולי. לוסקי: "ככה זה אמנים. כשאתה עולה על הבמה אתה חושב את עצמך, וזה לא משנה מה בדיוק אתה עושה. בשבילי המופע הזה הוא לגמרי טיפול, כי אני חוזרת לבמה אחרי כמה שנים שלא עליתי עליה, בגלל שעברתי תאונת דרכים. בשנים האחרונות התמקדתי בשירה, ובשבילי החזרה לרקוד היא ממש תרפיה, היא מחזירה אותי להאמין".טל: "כשאני רוקדת זה עושה לי טוב, ואנשים אומרים לי 'רואים שאת אוהבת את זה, החזרת אותי להודו'. אנשים רואים את האהבה שלנו, ובמופע הזה יש אהבה גדולה".

"נשאבתי לזה מבפנים החוצה ומהחוץ פנימה". יעל טל (צילום: יניב יצחקי)ורדית, את שרה בהרכב של תיאטרון פלמנקו פיוז'ן. מה זה?"הפיוז'ן נמצא בתוך הפלמנקו עצמו, שמושפע מכל התרבויות. אנחנו עושים פיוז'ן על הפיוז'ן הזה, ומשלבים פלמנקו עם סלסה קובנית, מוזיקה קלאסית ועוד. אגב, אומרים שגם התרבות היהודית השפיעה על הפלמנקו, ולכן לא מפליא שהישראלים נמשכים לזה".יעל, הגורו תבוא לראות את ההופעה?"לא הפעם, אבל אני אשלח לה עותק. כשחזרתי לארץ היא אמרה לי שאני מוכנה. אני יודעת שהיא עוקבת אחרי בפייסבוק ומרגישה מאוד מחויבת אליה, למה שלמדתי ולהיות מדויקת כל הזמן. גם הגורו עשתה הרבה עבודות משותפות עם רקדנים אחרים וסגנונות שונים. בריקוד ההודי יש הרבה סגנונות – החל מהריקוד שבא מתוך התפילה והקדושה ועד הסגנון שאנחנו מכירים כבוליווד - אבל כולם שומרים על התמסרות מלאה".ומה הציפייה שלכן מהמופע?"אנחנו מקוות שזה לא יהיה מופע חד פעמי, וכבר מחפשות במות, פוגשות אנשים שמגלים עניין. הכוונה היא לגמרי שתהיה לו המשכיות ושנביא אותו לעוד מקומות בארץ ולרחבי העולם, כולל לפסטיבל של הגורו בהודו".

» תקדימי-טאקון - שבת 21.7, 21:00. סוזן דלל. 110 שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ