רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין קודש למחול: הבלט הירושלמי צונח בתל אביב

להקת תיאטרון המחול ירושלים באה לרקוד באך בתל אביב ואפילו קצת היפ הופ. המייסדת תמרה מיאלניק מדברת בשבח הרבגוניות

תגובות

להקת תיאטרון המחול ירושלים מגיעה לביקור נוסף בתל אביב. היא מעלה את המופע "רוקדים באך", מופע מחול ניאו־קלאסי לכוריאוגרפיה של ויטאלי נוביצקי, וכמו כן מוצג בערב "מסע לתוך עצמי" לכוריאוגרפיה של פיוטר הלפרין המשלב ניאו־מחול קלאסי עם היפ הופ. להקת תיאטרון המחול ירושלים נוסדה ב־1985 על ידי תמרה מיאלניק במטרה "לקדם יצירה מקורית, יהודית, ישראלית וירושלמית". תוכני הלהקה וסגנונה שאובים מיצירות קלאסיות, ניאו־קלאסיות ועכשוויות ומשקפים מבט אישי על היהדות והישראליות בעבר ובהווה. הלהקה היא חממה לרקדנים ויוצרים מרחבי הארץ. מיאלניק, מייסדת הלהקה ומי שמנהלת אותה עד היום – עלתה לארץ בתחילת שנות ה־70, השתקעה בירושלים ומאז מקדישה את חייה לקידום אמנות המחול בירושלים. להקת מחול בירושלים, למה?"כשעליתי לארץ הוקסמתי מירושלים. היתה לי הזדמנות להופיע בניו יורק, אמרו לי שאצליח שם מאוד, ואני אמרתי 'אני לא רוצה לנקות את הבתים של הגויים. אני רוצה לנקות את הבית שלי, וכאן זה הבית שלי'. ירושלים היתה עיר סטודנטיאלית שוקקת. למדתי באקדמיה למוזיקה ומחול והתבקשתי להקים את המגמה הראשונה למחול בבית ספר תיכון. באותה תקופה נהגו הלהקות שפעלו בארץ להביא מנהלים אמנותיים מחו"ל ולהעלות תוכניות מחו"ל. היו בארץ יוצרים מוכשרים שלא היתה להם אפשרות לעבוד עם הלהקות הגדולות, ואני החלטתי להקים להקה שדרכה יוכלו יוצרים ישראלים להתבטא".הרעיון היה לתת הזדמנות ליוצרים ישראלים?"נכון. אני בוגרת סמינר בבריסל והבאתי איתי תפיסות עולם הוליסטיות בכל מה שקשור להעברת חומר לדור הצעיר. תוכנית הלימודים למגמת המחול שבניתי היתה שינוי משמעותי – לא עוד סטודיו מחול שכונתי, אלא אפשרות ללמוד מחול באופן מסודר ועקבי, במסגרת הלימודים, בשעות הבוקר, מכיתה ז' עד בגרות. לימודים שכוללים גם כוריאוגרפיה, גם מחול קלאסי וגם מודרני – ככה אפשר לפתח דורות של יוצרים ומבצעים ברמה גבוהה. היום יש תוכניות כאלה ברחבי הארץ. מאז הקמת סוזן דלל מצב המחול בארץ השתנה והיצירה הישראלית התחילה לפרוח". זה לא סוד שיוצרי המחול בארץ מתוסכלים מחוסר היכולת ליצור."המימון הכספי הוא העצב המרכזי. יש בזבוז של כסף שהולך לכל אבן ביצירה הישראלית, במקום שהכסף ילך למקומות יציבים שפועלים שנים על שנים ונלחמים על קיום רמה גבוהה ודרכם אפשר לקדם את היצירה הישראלית הצעירה ולעשות את זה בצורה ממוסדת ומאורגנת. אנשים שעובדים שנים והוכיחו את היכולות שלהם עוברים לחו"ל כי אין כסף להחזיק אותם כאן". במה עוסקות היצירות שלך?"כל היצירות שלי קשורות לזהות שלי - היהדות. לפני שהגעתי לארץ הייתי זמרת יידיש והופעתי ברחבי אירופה. עשינו עבודה על פי שאגאל – כשאתה מסתכל בציורים של שאגאל אתה רואה שם את כל האלמנטים היהודיים. אני מציגה את עצמי כזמרת יידיש אז אנשים רואים שואה. זה לא נכון. עשינו עבודה על קורצ'ק. מה שמכירים בארץ על קורצ'ק זה את הסוף הטרגי שלו, אבל לא מכירים את הנכסים שהוא הביא לאנושות, את תפיסת העולם שלו ואת אמנת הילד שהוא הוריש לעולם. בהפקה הבאה שלי אני רוצה להשתמש בסרטים ביידיש שנוצרו בין שתי מלחמות העולם ולהציג את זה בהומור". כל העבודות קשורות לזהות היהודית של הכוריאוגרפית. "רוקדים באך" (צילום: יח"צ)

מה בלהקה שלך שונה מאחרות?"יש היום פריחה במחול הישראלי, ועם זאת יש בעיה רפרטוארית. הלהקות הן להקות יוצר שעובדות עם יוצר אחד. כשאתה הולך לקונצרט אתה שומע מוזיקה של בטהובן, באך, מוצרט, מאהלר – אתה נחשף למוזיקה רבגונית. אני חושבת שמגיע לקהל הישראלי לראות רפרטואר רבגוני של מחול. וזו מהות הלהקה שלנו. רקדנים ברמה מאוד גבוהה שיכולים לרקוד יצירות מסוגים שונים, גם מחול קלאסי וגם ניאו־קלאסי וגם מודרני ועכשווי. בשנות ה־90 הגיעה לכאן העלייה הרוסית והביאה איתה אסכולה של בלט קלאסי, רמת ביצוע ודייקנות קפדנית, טכניקה ברמה גבוהה אבל בעייתיות מבחינה יצירתית. היה להם קשה לקבל את המחול המודרני, מבחינתם זו אקרובטיקה. אני באתי מאירופה והייתי בין שתי התרבויות האלה ואני משלבת ביניהן. אני מקיימת בלהקה רפרטואר שהוא ניאו־קלאסי. ריקוד מודרני עם כללים של ריקוד קלאסי. כמו שאני אומרת - ריקוד מודרני על 'פוינטס'".איך אתם מתמודדים במחול עם היצירות של באך?"היצירות של באך רבגוניות. אנחנו משתעשעים עם המוזיקה. לקראת ההופעה בתל אביב אני מקווה שנספיק להעלות חלק שיש בו שילוב של היפ הופ וקלאסי. אני אוהבת סיכון ורוצה לראות איך הקהל מגיב לזה. אני אוהבת לנער את האבק מעל הקלאסי".מה קרה ללהקה מאז הקמתה?"אנחנו ממשיכים לפעול בירושלים, אבל רקדני הלהקה מגיעים מכל הארץ. חלק גדול מהיוצרים הבולטים בארץ צמחו אצלנו בלהקה ואני חושבת שמה שמושך רקדנים זו האפשרות להתמודד עם יצירה רבגונית. הייתי עכשיו בפריז וראיתי בתיאטרה דה ויל, שהוא בית המקדש למחול של פריז, פוסטר על הופעה של חופש שכטר. הוא היה רקדן שלי והיום הוא מככב בעולם. זה עושה לי נפלא".  מה עוד את מתכננת?"אנחנו כאמור עובדים על יצירה שמשלבת היפ הופ עם בלט קלאסי. אני מביאה ללהקה כוריאוגרפית מהלהקה של אלווין איילי. החלום שלי היה לפתוח שלוחה של בית הספר שלו בירושלים. לפתוח בירושלים מרכז מחול בינלאומי שיבואו לעבוד בו אמנים מכל העולם, מין משכנות שאננים למחול". אבל עדיין מדובר ב־12 רקדנים בלבד, כשבכל שנה מסיימים לימודי מחול עשרות צעירים. זו טיפה בים."נכון, יש תסכול גדול. אבל זאת המדינה שלי והבית שלי. דברים כאן קורים טיפין טיפין ואני חייבת להאמין שיום אחד זה יקרה".  רוקדים באך - יום ג' 25.1, 21:00, מרכז סוזן דלל, 70 שקל.

*#