רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חגיגה יוונית ב"הבימה": מחזמר על חייו של אריס סאן

רגע לפני שיכנסו למשכן החדש, מעלים בתיאטרון הלאומי מחזמר המבוסס על שיריו של הזמר היווני. הבמאי צדי צרפתי: "רק לאורך השנים הבנתי שמדובר בזמר ענק"

תגובות

עם שירים כמו "בום פם" ו"סיגל", החליטו ב"הבימה" להפוך את הזמר אריס סאן לחלק מרכזי בהשקת התיאטרון המחודש. המחזמר "סיגל", שנכתב על-ידי שלומי מושקוביץ', מבוסס על סיפור הרומן בין סאן לזמרת עליזה עזיקרי. ההפקה עלתה לראשונה בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, בהשתתפות תלמידי השנה האחרונה. כעת היא עוברת שדרוג, כחלק  מהאג'נדה החדשה של הבימה, הדוגלת בתיאטרון ישראלי העוסק בישראליות. מי שנשארו הם דווקא צמד השחקנים הראשיים, בוגרי בית הספר, ארז רגב והדר רצון. ההצגה הראשונה תיערך ב-24 בפברואר. סיגל - כל הפרטים

על הבימוי (בשתי ההפקות, אגב) אמון צדי צרפתי, שמגלה כי המפגש שלו עם שיריו של סאן לא היה אהבה ממבט ראשון: "התקליט הראשון שאבי הביא הביתה היה של אריס סאן", הוא מספר, "ואם לומר את האמת, התביישתי. הייתי סוגר את הדלת. זה לא היה כבוד גדול שאצלי בבית שומעים מוזיקה יוונית, שהליריקה שלה מעט פרימיטיבית. רק לאורך השנים הבנתי שמדובר בזמר ענק". עם תחילת העבודה על ההצגה, באחד מחיטוטיו בבית, מצא צרפתי עיתון ישן בשם 'הוליווד'. "באייקונים שבשער, לצד תמונה של אריס סאן, פורסמה תמונה קטנה של השחקן הצעיר צדוק צרפתי. זו עובדה שמצטרפת לשורה של סיפורים סמליים שגרמו לי לחלום שבהעלאת ההצגה. אני לא רוצה להקצין, פשוט התחברתי".

גם המחזאי, שלמי מושקוביץ', מאמין שמדובר בנס: "את המחזה הזמין יענקל'ה אגמון עוד בשנת 2004. כולם התלהבו מהרעיון האדיר. כתבנו את המחזה, והשירים פשוט נפלו למקומם בלי שום מאמץ". ההפקה בוטלה לאור שיפוץ הבניין, עד שלפני תשעה חודשים קיבל מוסקוביץ' טלפון מצרפתי. זה, שאל אותו בהיסוס אם יסכים וייתן לו להשתמש במחזה להפקה בסטודיו של יורם לוינשטיין. "הסכמתי מייד", מספר המחזאי, "בלי לשאול את הסוכנת ובלי להתייעץ. וכך, מהצגה של 25 משתתפים במרתף בשכונת התקווה, הכל הגיע בחזרה לפריים שלו, בגלגולו החדש".הכל הגיע למקומו הנכון. "סיגל" (צילום: ז'ראר אלון)

נותנים הזדמנות: בוגרי בית הספר למשחק מקבלים את קדמת הבמה כאמור, השחקנים הראשיים נבחרו לגלם את הדמויות הנוסטלגיות גם בגרסא הרפרטוארית. ארז רגב, המגלם את אריס סאן, עדיין מתקשה לעכל, ומגמגם בחן לנוכח גל העיתונאים המציף בשאלות. "המעבר מרגש", הוא אומר בעיניים כחולות נבוכות, "זה כבוד גדול. ממש כיף. יש לי מלא ללמוד מכל בן אדם חדש שיוצא לי לעבוד איתו". לגבי קריירה עתידית בתיאטרון, הוא מהסס ומסתפק ב- "נראה".

לעומתו, השחקנית הדר רצון (סיגל), בעלת חיוך כובש ודמיון מפתיע לשחקנית גלית גיאת, כבר מפגינה יותר ביטחון ואופטימיות: "גם כשעלינו אצל יורם זה היה יוצא מגדר הרגיל", היא משתפת, "אנשים יצאו המומים ערב-ערב, בכל 30 ההצגות. קיבלתי תמיכה גדולה מצדי, נוצר בינינו קשר הדוק. הוא זה שגם הודיע לי בסופו של דבר שאני נשארת בתפקיד". על החשש הטבעי, היא אומרת, מיותר לדבר: "תמיד יש פחד, אבל תמיד חיובי. אני עובדת עם קאסט מקצועי לגמרי, ועם אנשי מקצוע שעובדים בתיאטרון. זו התחלה של שאיפה גדולה לשחק על הבמה הגדולה".

אילן רונן, המנהל האמנותי של הבימה, מסביר שמדובר בתעוזה גדולה לאייש בתפקידים הראשיים, שני שחקנים בעלי קילומטראז' תיאטרוני נמוך יחסית. "הפעם הכוכבים הידועים הם אלה שיהיו סביבם", אומר, ומתכוון לרותם אבוהב ולגיא זוארץ, ששב לשחק ב"הבימה" אחרי פסק זמן ממושך. "מהתקופה בה ניהלתי את קבוצת הצעירים שלנו, למדתי שכישרון הוא כישרון הוא כישרון, נקודה. אני לא דואג. הם מוקפים בשורה של יוצרים מנוסים שנותנים להם את החממה הנכונה". באשר לבוגרי בתי הספר למשחק, רונן מבקש להסיר כל דאגה – "'הבימה' תמיד תקלוט אתכם ותיתן את ההזדמנות להופיע".סיגל - כל הפרטים

*#