רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משהו טוטאלי: רמי באר דורש מרקדנים את המקסימום

רמי באר לא מתכוון להתחנף לא לקהל ולא לרקדנים של להקת המחול הקיבוצית. הוא רואה את עצמו כמחנך, הוא דורש מהם מאמץ פיזי ומסירות - ממש כמו התנועה הקיבוצית עצמה

תגובות

יצירתו החדשה של רמי באר, "בין קודש לחול", מוגדרת כ"מסע פיזי שאינו בר תיחום. הווה מתמשך של קריעה, גרירה, מחיקה ואיחוי... שרידים של חללים ארכיטקטוניים, שהתפרקו אל הנוף הפתוח והפכו חלק ממנו". היצירה מבוססת על ארבעה קטעים מוזיקליים, ומשתתפים בה רקדני להקת המחול הקיבוצית: רננה רנדי, ניר אבן שוהם, דניאל און, יוקו הרדה, שי פרטוש, דנה רז, עוז מולאי, שני כהן, שרלוט ון דן ריק, דורי אייבן, איתי פרי, קורינה פריימן, אנה אוזרסקאיה, דניאל קוסטה ואיביצה באגו. רמי באר, בן למשפחת מוזיקאים מקיבוץ געתון, הצטרף ללהקה כרקדן וכוריאוגרף בשנת 1980 והוא משמש המנהל האמנותי שלה מאז 96'.מחולוהט 2011 - כל הפרטיםהאיפוק המיוסר של רמי באר. "בין קודש לחול" - ביקורתספר לנו על "בין קודש לחול"."היצירה עוסקת בזמן, בחלל ובכל מה שבין קודש לחול. לקחתי את המונח חול גם כאוגר זיכרונות – כמו מה שמוטבע בחול ונשאר בשכבות גיאולוגיות. אני עושה שימוש בחול בהתרחשות שקורית בחלל. העבודה מחולקת לכמה חלקים, ובכל פעם נבחנת תנועת הרקדנים מזווית שונה – נפשם וגופם – בהתייחסות הדדית של זמן ומקום, כשההגדרה משתנה כל הזמן. החלל הוא קינטי, והיחסים משתנים. מחול הוא לא שפה של עובדות, מספרים או מילים. זו שפה שמתקשרת בצורה מופשטת ומדברת באווירה ובניואנסים. אני מציע לצופה להצטרף למסע, להתחבר אל עצמו דרך היצירה כחוויה אישית לגמרי, שנובעת מעולמו הפנימי, מרגשותיו, מתחושותיו ומזיכרונותיו. אין לי 'כוונת משורר'. אני משאיר מרחב לפרשנות האישית של כל אחד. מה שמעניין אותי הוא שהצופה ייצא מהמופע שונה במעט מהאופן שבו הוא נכנס אליו. אני לא מספק תשובות, לא מחנך ולא מטיף, אבל מעניין אותי ליצור תקשורת עם הצופה".והמופע "ניצוצות"?"'ניצוצות' הוא מופע שהרקדנים יצרו. מדי שנה אנחנו מעלים פרויקט כזה, שמאפשר לרקדנים להתנסות בצד השני של המתרס - להיות כוריאוגרפים ויוצרים. יש להם את החופש המוחלט ליצור מתוך עצמם מה שהם רוצים, ולהתנסות בכל השלבים – מהרעיון, דרך הכוריאוגרפיה, ועד להפקת הערב, לתלבושות, לתאורה – הכל. זה ערב חשוב עבורם וגם עבורי, שכן בעבודה שלי עם רקדנים הם מתבקשים להביא את הצד היצירתי שלהם"."טוטאליות מוחלטת, רוחנית ופיזית" בוא נדבר על תפקידך כמחנך."כמנהל אמנותי ברור שאני מחנך. בין חלקי התפקיד הזה יש פן חשוב של חינוך, בעיקר כשאתה עובד עם רקדנים צעירים שמחפשים את דרכם ויש להם המון בלבול והמון שאלות".רוב היצירות שלך פיזיות מאוד. אומרים שהרקדנים עובדים קשה אצלך ושאתה בודק את גבולות היכולות הפיזיות שלהם."אני עוסק בביטוי הפיזי של אנשים. ביטוי טוטאלי דרך תנועה. ככל שזה משרת את היצירה וזה במקומו אני דורש מהם טוטאליות מוחלטת של ביטוי רוחני וביטוי פיזי".החול שאוגר זיכרונות. "בין קודש לחול" (צילום: אורי נבו)להקת המחול הקיבוצית היא בין הבודדות בארץ שיש לה בית ברור, ומקום מאוד עוטף ומגן – התנועה הקיבוצית. זה סוג של פינוק, לא?"זה יותר מורכב. הלהקה נוסדה כחלק מהחזון של יהודית ארנון לעסוק במחול ובחינוך למחול. בתחילת הדרך היו בה רק רקדנים מהקיבוצים, שנפגשו פעם או פעמיים בשבוע. לקח קרוב ל־20 שנה עד שהפכה ללהקה מקצועית, ורק בשנות ה־90 היא נפתחה לא רק לקיבוצניקים והחלה לעבוד באופן שוטף. מאז שהתמניתי למנהל אמנותי הלהקה מתמקדת ביצירות שלי ובפרופיל שלהן. התפתחות הלהקה משקפת גם את התהפוכות שעברו ושעוברים התנועה הקיבוצית והקיבוצים עצמם. דוגמה מצוינת היא כפר המחול שנבנה בגעתון. יש לנו בקיבוץ מבנה מקסים שהיה חדר האוכל.בעזרת רעיה שטראוס הפכנו אותו לקומפלקס עם ארבעה חדרי חזרות גדולים, וכך יש היום בגעתון למעשה שמונה סטודיות למחול, כולל אולם מופעים. כפר המחול שלנו מכיל בתוכו פעילות רבה, שכוללת את להקת המחול הקיבוצית. מתחתיה להקת העתודה, שמופיעה בעיקר בפני בני נוער. יש להקה שלישית שמופיעה במופעי ילדים. יש לנו תוכנית בינלאומית של רקדנים מכל העולם שמגיעים לגעתון לתקופות קצובות. יש את סדנת המחול להכשרת רקדנים. יש בית ספר גדול ובו כיתת מצטיינים, ובכל קיץ ניתנים קורסים למאות תלמידים מהארץ ומהעולם. השנה אנו פותחים לראשונה מסלול אקדמי בשיתוף מכללת הגליל המערבי. יש לנו קשרי עבודה ענפים עם אנשי מקצוע מכל העולם, ומתוכננים חילופי להקות, פסטיבל מחול ועוד. כלומר, אנחנו בונים מרכז מחול בינלאומי בצפון הארץ, בפריפריה. אני לא מסכים לעניין הפינוק העוטף. יש לנו התמודדויות ואילוצים דווקא בגלל שאנחנו בפריפריה ובקיבוץ. אנחנו מנסים להפוך אותם להזדמנויות".מהם מקורות ההשפעה שלך?"ההתפתחות שלי מושפעת מכל מה שהתנסיתי בו ושפגשתי בו. ברור שיהודית ארנון, שהיתה המורה שלי, השפיעה עלי רבות, וכך גם היוצרים השונים שעבדו עם הלהקה. במשך השנים פיתחתי את השפה והכוון שלי".איך אתה מגדיר את הסגנון שלך?"אני רואה את עצמי כיוצר טוטלי שמנסה לשלב את הצד התנועתי עם הצד המוזיקלי, עם עיצוב הבמה על כל מרכיביו, עם התאורה – הכל. לא כי אני לא יכול לשחרר או לא סומך על אחרים, אלא כי אני רואה בעיני רוחי חלום שלם וברור. בתוך תהליך העבודה והחיפוש אני בהחלט רואה ברקדנים שותפים ליצירה. כשאנחנו נכנסים לסטודיו אני מטיל עליהם משימות, מציב להם מגבלות, ומבקש מהם להביא את הצד היצירתי שלהם. נכון שבסופו של דבר הבחירה היא שלי, אבל הרקדנים הם חלק חשוב מהתהליך. אני עובד בסטודיו 30 שנה, ועדיין מחפש את הדרך להישאר סקרן, להיות מופתע. הרקדנים הם אלה שמביאים לי את הבלתי צפוי ואת האפשרות לקבל ערך מוסף".מחולוהט 2011 - כל הפרטים

*#