אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אני יודע מה זה לחיות מגניב. עכשיו אני רוצה לחיות טוב"

הוא מאמין בכל הקלישאות של התיאטרון, מתכנן את הקריירה עשרה צעדים קדימה ובינתיים מגיע לפסטיבל ישראל עם המחזה "ליידי טוויסטד". עוד שניה כתב הבידור ג'ייסון דנינו הולט יעלם סופית ובמקומו ישאר רק במאי תיאטרון רציני במיוחד

תגובות

לא מזמן פורסם ב'ניו יורקר' מחקר לפיו בקרב הנבדקים, 83% רואים בנחישות גרידא מרכיב מרכזי בהצלחה. ג'ייסון דנינו הולט, שכבר נאמר עליו שהוא "עובר מן המיינסטרים לשוליים" - על אף שבגדיו האופנתיים מעידים אחרת - יושב בבית קפה. אין לו משקפי שמש ברנז'איים. הוא ממגנט לעברו המון מלצריות חביבות, מפזר קריאות "מאמי" ו"מותק" ובעיקר משתהה בין תגובה לתגובה. מחר תתקיים החברה הגנרלית להצגה פרי עטו, וההתרגשות ממאנת להגיע. גם אני מאחרת בעשר דקות ומצטווה בחביבות לשבת בשורה הראשונה ("שמתי לך כסא, אני אשב לידך"). דנינו הולט מתרוצץ בין אחורי הקלעים לעמדת התאורה, מניח, מסיר, ולבסוף מתיישב בחוסר שקט בכסא הבמאי.ליידי טוויסטד - כל הפרטים

"התפישה שלמדתי בניסן נתיב היא של עצמאות", מספר, "תהיה עצמאי, גם במסגרת המקובעת של שחקן-במאי. אם מסגרות כאלה היו מסוגלות לשלם שכר דירה, כל השחקנים היו נמצאים בהן". את שכר הדירה (הוא גר עם אבא שלו)  הוא משלם באמצעות משחק בהצגה "בוגד" בתיאטרון באר שבע, סגירת חשבונות עם אמו שברחה לחושה בסיני אחרי 22 שנות נישואין בסרטו "שנטי ומרטין" שהוקרן בשבוע שעבר בפסטיבל דוקאביב, פיתוח מחזה חדש לפסטיבל עכו הקרוב ("מחזה בשם 'לב', שעוסק באדם שהפסיק להרגיש. הוא נכתב אחרי תקופה ארוכה, לפני שמצאתי אהבה, בה הייתי בטוח שהלב שלי מקולקל ופחדתי שיהיה מקולקל כל החיים". ישחקו בו ליאל ליאל, קובי פרג', אייל שכטר ובהט קלצ'י"), וכבר מכוון תאורה לבכורת הצגתו, שתעלה בפסטיבל ישראל 2011 בשבוע הבא.לקחת את שייקספיר לטיול בסיני. "ליידי טוויסטד" (צילום: יעל איתן)

את התפקידים כתב לשלוש הבנות מראש באוקטובר האחרון. "ירדתי לסיני עם כמה גרסאות של 'מקבת'', אחרי שסגרתי עם הבנות, והחלטתי שיאללה, אני חייב לכתוב משהו, סקיצה". עם ליאל דניר ומגי אזרזר סיים את לימודיו בניסן נתיב, בעוד נועה בירון למדה בשנה שמעל. "פתאום יצאה לי גם דמות של שחקן גבר", מספר, "חיפשתי גבר שיכול לעמוד ליד הנשים האלה, ומצאתי את מיקי לאון. אמנם המבנה של ההצגה נשאר אותו מבנה, אבל היא שוכתבה במהלך שמונה חודשים יחד עם השחקנים. בחרתי שחקנים יוצרים. יחד לקחנו אימפרוביזציות שעשו, מצאנו טקסטים שיתאימו להם יותר. רציתי לתת להם תפקידים שלא יקבלו בקלות, כי אני יודע שבלי מאמץ אפשר לסווג אותם לכל מיני סוגים של טייפקאסט. מגי, למשל, היא קומיקאית מבריקה. אני בחרתי לתת לה תפקיד אופי".

באיזה טייפקאסט אתה?

דווקא אני מעט התבלבלתי, אולי מדנינו הולט עצמו. כאקס-מיינסטרים (עבד ב-MTV, היה כתב "ערב טוב עם גיא פינס"), הוא מערבב רשמים נוקבים ממה שאנו נוהגים לכנות "תעשיית הבידור" יחד עם אספקט משפחתי אשר נחשף בציבור זה מכבר. "כתיבה לתיאטרון מכילה שני רבדים", הוא מצטט כללי ברזל, "אסוציאטיבי ולא מודע, וכן דרמטי, איך לכתוב נכון דרמה. אחר כך מגיע הקישור הזה, שאני קורא לו פרשנות, של אנשים שמכירים את סיפור החיים שלי, בשילוב של חשיפה. אם לא היה יוצא הסרט, לא היית מקשרת את ההצגה אסוציאטיבית לאמא שלי. אין פרשנות אחת". ואולי הרשמים מאותה תעשיית בידור בה גדל, מחכים לו, לטוב ולרע, על מדרגות התיאטרון. "אני לא מאמין שלתיאטרון אמור להיות מוסר השכל. ההצגה מתעסקת במשפחה, בנשים, באמנות. כשהתחלתי לעבוד עליה לא ידעתי שהסרט יצא. לפני חודש הבנתי שאני בעצם יולד שני דברים שמתבשלים אצלי בבישול איטי. זה מרגש, וסימבולי".נשים, אמנות, משפחה. "ליידי טוויסטד" (צילום: יעל איתן)

זו איננה הפעם הראשונה בה מעלה דנינו הולט לסדר היום הציבורי נושא רגיש. אחרי יציאה מתוקשרת מהארון בעודו מגיש בערוץ MTV אירופה, הוא עדיין לא מאמין במיתוג מחדש. "תפישת העולם שלי כיוצר היא לאגור את כל האומץ שאפשר כדי ללכת לדברים עד הסוף. אם אני עושה יצירה ומתעסק במה שאנשים יחשבו עליי, ובצדדים שאני רוצה שיראו, אני מתעסק בזיוף. השאיפה שלי לאורך כל הדרך הייתה לברוח מזיוף כמו מאש, לחפש את הדבר שהוא אמת. עדיף שמעט אנשים יאהבו אותי על מי שאני מאשר שכולם יאהבו אותי. גם בסרט וגם בהצגה יש משהו מאד כן, בעיקר בגלל שלא חשבתי על התוצאה. אמרתי לעצמי, 'תכוון הכי גבוה, מה אכפת לך, בקטע הכי גרוע יגידו לך לא'. אז ניסיתי את פסטיבל ישראל והתקבלתי".

אתה יורה לכל הכיוונים.

"אני מאמין בתהליכים יצירתיים. בהם אני מאד רגיש, לוקח הכל מאד ללב. אני פרפקציוניסט, לטוב ולרע. לפעמים אני מגיע לדקויות שבהן לאנשים קשה איתי. אמנם אני מרוצה מזה שאני לא מתפשר והולך עם הויז'ן שלי עד הסוף, אבל אין בי איזו קוליות. מקסימום אמונה שקטה בעצמי שיהיה בסדר. בתהליך של יצירה, כמו זה, אני מאמין בהצגה ואוהב אותה".

אותך, אתה אוהב?

"כמו כל בן אדם, כן ולא. תלוי על איזה חלק של הכוס מסתכלים. אני מנסה לחנך את עצמי להיות פחות קיצוני. לא לקחת את הדאון כל-כך למעלה ואת האפ כל-כך למעלה. להתאזן".

וחיצונית?

"לא להתקמט", הוא מתלוצץ. אני מסבירה שהתכוונתי במובנים הנוגעים פחות לנבכי הנפש, ויותר לשאיפותיו הפרקטיות. "אני מקווה להשאר טעון בדברים שאני רוצה לחקור, בבני אדם, באנשים. שיהיו לי תמיד דברים לכתוב עליהם, להתעסק בהם". עוד השתהות מצידו גורמת לי לחוסר נעימות, אך הוא מיד ממשיך. "אני אופטימי במישור הזה, ומאמין שהחיים תמיד הרבה יותר מפתיעים מתסריט שתרצה שיקרה. הדברים קורים, יש השראה כל הזמן. אני אוהב להשתמש בחומר אנושי".

לקראת סיום, דנינו הולט מרגיש "שדברנו קצת מעטפת". אני מתמלאת חרדת ביצוע ומיד שואלת על ימיו בבית הספר למשחק. "זו הייתה החלטה מודעת שעכשיו אני הולך להיות 12 שעות ביום בביה"ס. מסתבר שמסתדרים הרבה יותר בקלות ממה שחושבים. אל תשכחי שכל הבלאגן הזה של MTV קרה כשהייתי צעיר מאד, אסור היה לי לתת לזה תחושה של שיא. שיא בתחילת הדרך מייצר ואקום. בניסן התחלתי ממקום שאפשר לצמוח בו, ועשיתי את זה כמו שצריך. משחק זה מקצוע, ואני שמח שלמדתי אותו. יש משהו בבישול איטי. להתבשל בבית הספר שלוש שנים זה כמו לבשל הצגה שמונה חודשים. זו פריבילגיה שקבלתי. לא כי אני איזה משהו, זו פריבילגיה בראש".

"אני מאד מודה ומוקיר שיש לי את האפשרות לעשות את זה", בקשתי ממנו לומר כמה מילים על פריבילגיות, "דבר מגלגל דבר. הצלחתי להביא להצגה אנשים תותחים, שלא עושים את זה בשביל הכסף. אני חושב שהכל קורה בול. גם ברגעים שבא לך למות, צריך לזכור שהכל קורה בול. למשל, אולי הייתי צריך להיות לבד שלוש שנים עד שהכרתי את בן הזוג שהייתי אמור להכיר. כאילו אתה משלם מחיר של בדידות על איזה מעשה שעשית ואתה אפילו לא יודע מהו, כדי שעכשיו תהיה בזוגיות. לכולם יש סרטים, כולם שרוטים, המשפחות של כולם דפוקות, הלב של כולם מצולק". אני מציעה פריבילגיה בצורת פסיכולוג. "400 שקל לפגישה הם באמת מותרות, צריך למצוא משהו אחר".

אתה עדיין מרגיש שאנחנו מדברים מסביב?

"פחות".ליידי טוויסטד - כל הפרטים

כתבות שאולי פספסתם

*#