אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"נתן זך טוב, 'האח הגדול' רע"

המנהל האמנותי של תיאטרון המדיטק בחולון, רוני פינקוביץ', מזמין את הילדים לפסטיבל ישראל, מציע לתת להם ביאליק במקום פייסבוק אבל מבטיח שהצגה היא לא שיעור

תגובות

את רוני פינקוביץ פגשתי לראשונה במסגרת שירותו הסדיר בצה"ל, בצילומי "שתי אצבעות מצידון". הוא שיחק ואני הייתי עוזר צלם. מאז אני מתבונן בקריירה הארוכה והמגוונת שלו, בקולנוע, בתיאטרון ובטלוויזיה, והאמת היא שפסטיבל ישראל לילדים בתיאטרון המדיטק בחולון, שרוני משמש המנהל האמנותי שלו בשנה האחרונה, היה בשבילי הזדמנות לשיחה איתו, לברר עם עצמי אם יש סיכוי שיצליח להביא את הבשורה הבאה בתחום התיאטרון לילדים ואם תפיסת עולמו תצליח לנתק את הילדים מהקופסאות המלבניות – הטלוויזיה, המחשב, הפייסבוק והטוויטר – ולפתות אותם ליצור קשר עם סיפורים דמיוניים עשויים בשר ודם.פסטיבל ישראל 2011 - הצגות ילדים - כל הפרטיםפסטיבל ישראל 2011 - הצגות הילדים המומלצותאיך נולד שיתוף הפעולה בין פסטיבל ישראל למדיטק בחולון?"לשמחתי קיבלתי את שיתוף הפעולה בירושה כשנכנסתי לתפקיד. זהו חלק מהפעילות העשירה והחשובה שמובילה מנכ"ל העירייה בחולון, חנה הרצברג. המדיטק הוא אחד מתיאטראות הילדים היחידים שיש להם בית, ולכן הוא יכול לארח ולהציג פסטיבל כזה. מכיוון שהילדים מגיעים בעיקר בשבתות, בחגים ובחופשים, יש אצלנו כמה מוקדי פעילות לאורך השנה, והפסטיבל הוא אחד מהם. אנחנו מעלים הפקות מיוחדות לפסטיבל ובשבילנו זו גם הזדמנות לחשוף הצגות שלנו".למה בחרת לביים בפסטיבל דווקא את ההצגה "נחמן"?"הגעתי למדיטק מהתיאטרון למבוגרים בתחושת שליחות. את 'נחמן' לא ראיתי קודם, אבל ראיתי עבודות של עוזי בן כנען, שהוא בעיני אחד מכותבי הנונסנס הראשונים, וזכרתי שהיה בהצגה הזאת משהו מיוחד. אני מאוד אוהב את ביאליק, הוא בעיני לא רק משורר אלא גם איש רוח מרתק ועמוק. השגתי עותק של המחזה ומצאתי שיש בו מיקס בין עולם הריאליטי האפור והקשוח לעולם פנימי רך, צבעוני ומקורי. סיפור על ילד שבכל פעם שלא טוב לו הוא בורח לעולם הדמיון. תוך כדי עבודה על ההצגה גיליתי שעוזי בן כנען אמנם כתב על ביאליק, אבל למעשה כתב על עצמו, ואני מביים את המחזה שהוא כתב על עצמו אבל גם אני בעצם מספר סיפור על עצמי".השפה של ביאליק היא שפה לא קלה, איך מעבירים את זה לילדים?"כשהעלינו את 'עוץ לי גוץ לי' בקאמרי עלתה האפשרות לעשות גרסה לשונית חדשה. היתה לי תחושה חזקה שאסור לשנות את הטקסט וצריך להשאיר אותו כמו ששלונסקי כתב. התייעצתי עם דתיה בן־דור, והיא סיפרה לי שגם בשנות ה־60, כשהמחזה נכתב, הילדים לא הבינו את השפה הזאת. אבל החוויה של הילדים היא לא מההבנה של מילה מסוימת. הם מבינים את המכלול, ואיך הכל מתקשר. ילדים לדעתי הם מביני עניין גדולים, שיכולים לתפוס את השלם, המכלול. בניגוד לעולם של המבוגרים, שבו הכל מופרד ומקוטלג, הילדים נעים בין העולם הפנימי לחיצוני, מערבבים בין עובדה להשערה ובדיה – ואז הם רואים את הסך הכל הרבה יותר טוב מאיתנו. אני סומך על הילדים יותר מאשר על המבוגרים שאחראים עליהם"."אני רוצה להימנע מדידקטיות, מפשטנות" איך בונים את רפרטואר המדיטק?"יש את קריטריון הגיל, שאני לא יכול להתחמק ממנו ואני גם מאמין בו. מעבר לזה, אני משתדל שחומר הבסיס של ההצגה יאפשר הרבה אלמנטים – צליל, צבע, צורה, רמת דיאלוג. אני מכוון לחוויה שיש בה הרבה שכבות גם חושיות וגם אינטלקטואליות. אני בעיקר רוצה להימנע מדידקטיות, שטחיות ופשטנות. הצגה היא לא שיעור גם אם יש הטוענים שהתיאטרון לילדים צריך להיות 'שיעורים מולחנים'. לפעמים נוטים להגיד לילדים 'אם רק נאהב זה את זה הכל ייפתר'. זה לא נכון, זה מזויף ואני לא רוצה להגיד את זה לילדים. אני אגיד לילד שעדיף לאהוב מאשר לשנוא, ושעדיף לשיר מאשר לבכות"."אותי מעניינת האפשרות לכתוב שיר כשרע לך". "נסיך צפרדע" (צילום: יוסי צבקר)אתה חושב שבזכות "נחמן" ילדים ירצו להכיר ולקרוא את ביאליק?"אין לי יומרה כזאת. בחזרה הגנרלית הבאתי ילדים משכבות גיל שונות לראות את ההצגה. יש בהצגה קטע שאבא שלו נפטר, מעבירים אותו לגור אצל סבא וסבתא שלו ומתחילה תקופה קשה בחיים שלו. שאלתי את הילדים איך ביאליק התמודד עם המוות של אבא שלו. ילד אחד ענה שהוא כתב על זה שיר. בהצגה לא מסופר על כך שביאליק כתב שיר אחרי מות אביו, אבל הילד הבין את ההקשר שכשרע לביאליק הוא כותב שיר. פחות מעניין אותי אם הילד ילך לקרוא ביאליק, אותי יותר מעניין שהוא למד מזה משהו על עצמו, על בני האדם, ועל האפשרות לכתוב שיר כשרע לך".אתה מביים גם בתיאטרון הרפרטוארי, ושם הגישה לגמרי הפוכה."לא הייתי אומר שלגמרי הפוכה, אבל אכן יש הבדל. אין ספק שעם השנים אני מרגיש שאני לא יכול להרשות לעצמי לעגל פינות או לזייף, ואני מודה שבתיאטרון למבוגרים היו פשרות. יש שם הרבה כוונות טובות, אבל המציאות הכלכלית והפוליטית לא מאפשרת את זה. אני בשנתי הראשונה בתיאטרון לילדים ואני משתדל להיצמד לטוהר הכוונות המוחלט. בקיץ אעמוד למבחן ואראה אם הצגות שאני מעלה מתקבלות על ידי המערכת. יש הצגות משובחות שהילדים מאוד אוהבים אבל מערכת החינוך אומרת עליהן 'לא'. ברור שהילדים לא יכולים לבחור לבד את ההצגה. אתה עובר דרך מתווכים שבוחרים מה הילדים יראו. החלום הוא שהמתווך ואתה תעבדו יחד לטובת הילדים, אבל לפעמים יש להם מחשבות אחרות, ואנחנו – היוצרים – לא מצליחים להגיע אל הילדים, לא כי החומר לא טוב אלא כי הוא לא מתלבש על מה שהמתווכים קובעים שנכון לילדים".אתה גם מלמד."כן. זה מרתק אותי. קודם כל כי ללמד זה מלמד. חוץ מזה זה משאיר אותי בקשר עם הדור הבא. לפני כמה שנים עוד נחשבתי לבמאי מהדור הצעיר, עכשיו אני כבר לא. הדורות כאן מתחלפים בקצב. מה שמעניין את הדור הצעיר הנוכחי הוא אחר ממה שעיניין אותנו, וחשוב לי להיות בקשר איתם. ההיכרות מאפשרת לי לאהוב אותם".אי אפשר שלא לשאול על תופעת הרייטינג ותרבות האינסטנט."הטלוויזיה משפיעה, מעצבת וחודרת למקומות הכי עמוקים של המוח. היא יוצרת תבניות חדשות. אני קצת חסר אונים מול התופעה הזאת – יש סדרות מעולות בטלוויזיה שאני מרותק אליהן, אבל במובן מסוים הטלוויזיה המסחרית היא אויב, וכשאני אומר את זה אני כבר מרגיש מיושן ועבש. בעיקר כי זה חוסם אפשרויות. הטלוויזיה מציגה מציאות סינתטית, שהיא כמעט מנוגדת למציאות האמיתית, ואחר כך המציאות האמיתית היא דבר מפתיע שלא יודעים איך להתמודד איתו. אני חוזר ואומר שאני מרגיש מיושן כשאני אומר את זה, אבל אם נתן זך יצא נגד 'האח הגדול', אז בעיני זה ברור - נתן זך הוא 'טוב' ו'האח הגדול' הוא 'רע'".אתה מקדם מחזאים צעירים?"גילוי של מחזאי או מחזה הוא חגיגה ענקית. זה לא קל, רוב הזמן אתה עושה עבודה סיזיפית וחוצב במקומות שאין בהם זהב, אבל כשאתה מוצא יהלום, זה אושר גדול. תאר לעצמך את המו"ל או העורך הספרותי שקרא פעם ראשונה כתב יד של יעקב שבתאי. או למשל את עודד קוטלר שעשה לראשונה את 'חפץ' של חנוך לוין. אם יהיו לנו עוד כמה חנוך לוינים ויהושע קנזים ורוני סומקים, המדינה אולי תיראה אחרת".פסטיבל ישראל 2011 - הצגות ילדים - כל הפרטיםeyal.hair@gmail.com

*#