אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"חליל הקסם": כמו האירוויזיון, רק יותר שמח

לא לגמרי ברור מה עושים צירים של האו"ם, פינגווינים, מפעלים והכנופיה מ"התפוז המכני" בתוך הפקת אופרה. אבל למרות כמה מעידות, "חליל הקסם" רעננה ומהנה - גם אם היא מזכירה יותר יורוטראש מאשר תרבות גבוהה

תגובות

החמצתי השנה את האירוויזיון. אני נמשך לנשים ובכל זאת מדובר היה באכזבה. חודש מאי לא יכול להיות שלם בלי שובל שמלה באורך שמונה מטרים שנתפר בארמניה, חצי תריסר דוגמניות גרמניות מחופשות לשחקני פוטבול, אמן יודל יווני סמוק לחיים, להקת מפלצות מפינלנד, דיווה סומאלית מבריסל ואם אפשר גם קצת עולה עולה וחי חי חי, פשוט לא.חליל הקסם - כל הפרטים

להצלתי קפצה האופרה הישראלית. היא מעלה בימים אלה את חליל הקסם של מוצרט, בהפקה שבויימה ועוצבה עבור בית האופרה של מונטה קארלו. אמרת ריביירה, אמרת יורוטראש. במאי ההפקה, ז'אן לואי גרינדה, בחר בקו קאמפי ומודע לעצמו, כזה שמוותר על עידון לטובת ציטוטים תרבותיים שלוחי רסן, דמיון רב והומור משונה שלפעמים קשה ממש לרדת לעומקו.

סיפור המסגרת בו בחר גרינדה מציג את העלילה כולה כחלומם של שלושה נערים. פרטים מחיי היקיצה שלהם מתערבים בחלומם: החל מסרט על פינגווינים בו צפו לפני השינה וכלה בחליל ובמצלמה אותם קיבלו במתנה מאביהם.בסוף מסתבר שזה הכל היה חלום. "חליל הקסם" (צילום: יוסי צבקר)

מוצרט ועמנואל שיקאנדר, מחבר הלברית, היו שניהם חברים במסדר הבונים החופשיים – אך מי שאינו שייך למסדר סתרים יתקשה להבין איך כניעתם של הגיבורים לשטיפת המוח של זראסטרו היא בעצם הפי אנד. כדי לפתור את הבעיה, הפך גרינדה את הכת ל... או"ם. ארמונו של זרסטרו מוצג כתחנת מחקר באנטרקטיקה שדגל הארגון מתנוסס על גגה ובשלב מסויים מופיעים חברי המקהלה כשהם לבושים כצירים בוועידת האו"ם.האירוויזיון מעולם לא נראה כל כך שחור-לבן. "חליל הקסם" (צילום: יוסי צבקר)

אז את הרקדנים בלבוש פינגווינים אפשר להסביר: הם באו מהטלוויזיה והתערבבו בחלום. גם את האו"ם אפשר להסביר: הוא גלגול אופטימי של מסדר הבונים החופשיים, אבל מה עושה כאן הכנופיה מה"תפוז המכני”? וארובות המפעלים? ובובות חלון הראווה? אלה הם מסוג הדברים שרואים בארוויזיון ואומרים, יא אללה!

בהפקה המרעננת והחמודה הזאת זוכה ישראל בדוז פואה. האופרה הישראלית השכילה ללהק כשרונות מקומיים בתפקידים החשובים ביותר. הילה בג'יו, שהיתה נהדרת כל כך ב”בת בגדוד" של דוניצטי, שרה את טאמינה בעדינות ובשלמות. גיא מנהיים הוא פפגנו נהדר, מתנהל במגושמות הנדרשת בתפקיד אבל שר בישירות, באחידות ובחן. בני הנוער שלו מנשה, הלל מדיני ונעמי שלו (שלושה מבין שישה המגלמים את הנערים) עמדו היטב באתגר הממשי אותו הציב בפניהם מוצרט.זקוקים למעט גיבוי מהתזמורת. "חליל הקסם" (צילום: יוסי צבקר)

לסיום, הערה: המנצח דיוויד שטרן, הגם שניכר שהוא אוהב את היצירה וחולש עליה,  התקשה בכמה מהרגעים היותר תובעניים להשתלט על כל הגורמים והתוצאה הייתה פערים בלתי נעימים בין המזמרים על הבמה לבין התזמורת. למראית עין, קל היה לאתר ואפילו לחזות את נקודות התורפה האלה, כך שמפתיע שלא נעשתה יותר עבודה בחזרות כדי לנטרל אותן. מוצרט חיבר אופרה שהמילה "חליל" נזכרת בשמה, על אף שהוא עצמו לא אהב להלחין עבור החליל. השמיעה שלו הייתה אבסולוטית, וצליל החליל אינו מדויק אף פעם לחלוטין מבחינה טונאלית. עם כל הכבוד לתרבות הטראש ולחינה, “חליל הקסם" אינו אירוויזיון. כשבאים לבצע יצירה של וולפגנג אמדאוס צריך לשאוף לניקיון אופטימאלי, כי רק ככה היא עובדת. כולי תקווה שבהצגות הבאות יסגרו הפערים והתענוג יהיה שלם.חליל הקסם - כל הפרטים

*#