רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצגת: הצצה לעבודת המחול החדשה של אוהד נהרין

ב"שדה 21", היצירה החדשה שתעלה להקת המחול בת שבע, החליט נהרין לתת לרקדנים חלק בתהליך האמנותי. בחדר החזרות נראה כי התוצאה אניגמטית מאוד, אך גם אמיצה ומסקרנת

תגובות

בכדי לכתוב משהו ברור על העבודה החדשה של הכוריאוגרף אוהד נהרין, צריך לקחת כמה ימים של נשימה. הניסיון לספק לה פרשנות, שורה תחתונה שתאסוף פנימה את כל המתרחש, נראה במבט ראשון (וגם בשני ושלישי) מועד לכישלון. למעשה, אפשר לומר ש"שדה 21", שיצר נהרין עבור להקת בת שבע, היא עבודה שמתנגדת באופן עקרוני לניסיון הזה. אין אלא ללכוד ממנה פיסות של התרחשות, לחבר ולפרק את חלקיה בזהירות ובחשש. קטעים מתוך היצירה, שגם עתידה לפתוח את פסטיבל ישראל הקרוב, הוצגו ברביעי האחרון (13.4), בסטודיו של להקת בת שבע בסוזן דלל. את המוצר המוגמר, תוכלו לראות ב-25-27.5, בתיאטרון ירושלים.» פסטיבל ישראל 2011 - כל המופעים» שדה 21 - כל הפרטיםעל רקע פסקול שקט ברובו, נכנסים הרקדנים אחד אחד לזירה. כל אחד מבצע את הסולו שלו, מעין אודישן שלא מנסה לפתות את הקהל המתבונן. אדרבא, אם יש כאן סיטואציה של מבחן, הרי שהרקדנים של נהרין הם הם הבוחנים, החוקרים, אלה שאנחנו, הצופים, צריכים לתת להם דין וחשבון. קטעי הסולו הקצרים הם האקספוזיציה, ההצגה של הלהקה הזו - בת שבע - 19 שנה אחרי שהופיעה עם "אנאפאזה". גם אז, היה זה מופע הפתיחה של פסטיבל ישראל. בעובדה הזו לבדה יש מספיק מטען כדי להסתכל על הפער הגדול בין שתי היצירות. גם אם הוא (הפער) לא מעסיק את נהרין במודע, אפשר להרגיש אותו מהדהד בתוך "שדה 21". הוא מורגש, בוודאי, בקרב מי שראה את עבודותיו של הכוריאוגרף לאורך השנים.

"אנאפאזה" היא אולי היצירה המצליחה ביותר של נהרין ובת שבע, אם מודדים את ההצלחה במכירת כרטיסים ואולמות מלאים. במידה רבה היא מלודית מאוד, קומוניקטיבית מאוד וכזו שהקהל הישראלי הסכים לעכל. "שדה 21" לעומתה, כבר מתמסרת הרבה פחות בקלות. נהרין כלל את הרקדנים כשותפים יוצרים, כשהוא מאפשר ל"גאגא", שפת התנועה שלו, לקבל פרשנויות וצורות שונות. אין כאן (לפחות לא באופן ברור) תמה משותפת, או נרטיב ליניארי שאפשר לסמן. "התחלנו את העבודה מהסוף", מספר נהרין. "לאט לאט בנינו אותה אחורה, עד שאיבדנו את רצף הזמן גם בתהליך היצירה עצמו".עבודה לא קלה לעיכול. מתוך החזרות ל"שדה 21":סולואים, דואטים, קטעי שלישיה, מפלחים את הבמה בקומפוזיציות שונות מאוד זו מזו. בתוך כל הבליל הזה, מבליחים שוב ושוב רגעים של חוקיות, חזרה, ספירה. כך למשל, בקטע בו מדקלמת הרקדנית עדי זלטין קבוצות של ספרות - לפיהן יוצרים הרקדנים מבנים. כך למשל 4,1 מקבצת ארבעה רקדנים ומותירה אחת בחוץ ; 2,2,1 מפצלת אותם באופן שונה. העיסוק עם ספירות מאפיין כמה וכמה עבודות של נהרין, שמשתמש בפעולה הזו כאקט עם אפקט משחקי כמעט. "יש חוקים שנתתי במהלך העבודה עם הרקדנים", הוא מסביר. "אבל יש גם רגעים שאנחנו מבינים ביחד שהחוקיות הזו נשברת. עדיין, גם השבירה היא ביחס לחוק".מעמד "שבירת החוקים" בולט, כאמור, גם בפרשנויות הרבות שמקבלת שפת התנועה של נהרין. כעת, כשהיא מופקדת בידיהם של כל כך הרבה רקדנים, אי אפשר שלא לשבור אותה מעט. למרות שהגאגא כבר מוטמעת היטב בגופם, "שדה 21" היא אחת העבודות הפחות "גאגאיות" של נהרין בשנים האחרונות. במובנים רבים זה אקט אמיץ מצידו של הכוריאוגרף, שנהנה לראות כיצד הכלים שסיפק לשותפיו לדרך הולכים ומתפתחים. האמון הזה, אגב, הוא מוצדק בהחלט. רקדני בת שבע הם לא פחות ממופלאים, הן מבחינה טכנית והן כבעלי אישיות אמנותית מפותחת ומעניינת. מאפיין נוסף שניכר בעבודה הוא השימוש בהומור וברגעים קומיים גם בתוך התנועה. ברגע אחד יחקה רקדן קולות של כלבלב פצוע, בקטע אחר יעמדו קבוצה של רקדנים בנים ויבצעו פראפרזה (או יותר נכון לומר קריקטורה של) תנועות צבאיות. הנשימה שנדרשת בכדי לעכל את "שדה 21" אולי תהפך קלה יותר כשהיצירה תעלה על הבמה עוד כשישה שבועות. אך גם אז, אפשר לשער, לא תשחזר את ההצלחה המסחרית של "אנאפאזה". ואולי טוב שכך.

*#